צ'יפ חם: כך עלה תחום השבבים לקדמת הבמה

"כשאתה יוצא לנסיעת עבודה, אתה יכול להשאיר את הלפטופ בבית. קוואלקום הפכה את זה לאפשרי", הכריזה אחת מהן. "אתה משתמש בנו 221 פעמים ביום, ובכלל לא מכיר אותנו", בישרה אחרת, ושלישית הוסיפה: "מי שחושב על סמארטפון לא חושב קודם כל עלינו. אבל אנחנו הסמארט בסמארטפון". ובכל פרסומת הופיע הסלוגן: "קוואלקום, הסיבה שאתה אוהב את הסמארטפון שלך".

מעבד קוואלקום צילום: qualcomm

אם הפרסומות הללו מרגישות קצת נואשות, קצת משוועות לתשומת לב, זה לא במקרה. הציבור מזהה את אפל, סמסונג ואנדרואיד של גוגל כשמות מובילים במהפכת המובייל, אבל מעט מאוד מכירים את קוואלקום ומעטים עוד פחות יכולים לומר מה היא עושה.

שבבים של קוואלקום נמצאים כמעט בכל סמארטפון. מעבדי סנאפדרגון של החברה מספקים את כוח העיבוד של רוב מכשירי האנדרואיד וכמעט מהווים מונפול במכשירי פרימיום מבוססי אנדרואיד. נוסף על כך, שבבי התקשורת שלה נמצאים בשימוש נרחב בכל החברות, כולל באייפון.

בקוואלקום מתגאים בכך שהשבבים והמעבדים שלהם מאפשרים רבות מהיכולות שנחשבות אבני יסוד בסמארטפון, כמו תקשורת מהירה, צילום איכותי, שירותי מיקום מדויקים, חיי סוללה ארוכים יותר ויכולות אינטליגנציה מלאכותית (AI). יש בטענות אלו מידה רבה של צדק, אך מי שמקבלות את רוב הקרדיט הן יצרניות המכשירים, ולא החברה שאחראית לקרביים שלהם.

שבב לכל פועל איור: יונתן פופר

מעבדים ושבבים תמיד התקשו לייצר עניין ציבורי רב. נראה שבקוואלקום נזכרו במקרה אחד יוצא דופן: קמפיין Intel Inside, שהפך את אינטל לשם מוכר בכל בית בעידן פריחת המחשבים האישיים.

אלא שהקמפיין לא נועד רק לציבור הרחב, אלא ניסה גם לפנות ליצרנים ולשותפים עסקיים, כדי להזכיר להם שמוצרי קוואלקום מהווים רכיב קריטי במוצרים שלהם. באמצעות פלטפורמות סנאפדרגון ושבבים אחרים, קוואלקום לקחה על עצמה חלק ניכר מהליך הפיתוח של מוצר מובייל, יצרה האחדה מסוימת בשוק וסייעה לחברות כמו סמסונג לייצר מספר גדול של מכשירים מדגמים שונים - וכן עזרה לחברות קטנות יותר להיכנס לשוק שאחרת היה חסום בפניהן, ועוד עם מכשירים בעלי תכונות דומות לאלו של השחקניות הגדולות.

התזכורת הזו, כך נראה, לא נפלה על אוזניים ערלות. השבוע הודיעה יצרנית השבבים ברודקום, יריבה מרכזית של קוואלקום בתחום שבבי התקשורת, שהגישה הצעה יזומה לרכישת קוואלקום לפי שווי של 130 מיליארד דולר. קוואלקום הודיעה שתבחן את ההצעה, אך לפי ההערכות היא נוטה לדחות אותה, דבר שעתיד להוביל למלחמה בין החברות.

קל להבין למה ברודקום רוצה את קוואלקום. החברה מיצבה את עצמה כספקית המעבדים החשובה ביותר בתחום הסמארטפונים והיא נחשבת אחד מגורמי החדשנות הבולטים בתחום. היא גם חברה רווחית מאוד: קוואלקום רשמה ב-2016 רווח נקי של 5.7 מיליארד דולר, בעוד ברודקום הפסידה באותה שנה 1.86 מיליארד דולר.

מאותן סיבות בדיוק ברור למה בקוואלקום לא ששים להיענות להצעה. לא רק שהחיבור עם ברודקום לא נותן לה יותר מדי, הוא גם עלול להציב בפניה קשיים, במיוחד בתחום שבבי התקשורת. קוואלקום נמצאת בימים אלו במגעים לרכישת יצרנית שבבי התקשורת NXP לפי שווי של 38 מיליארד דולר. אם שתי העסקאות האלו אכן יתבצעו, בסופן ייווצר תאגיד שבבים שישלוט כמעט לחלוטין בתחום שבבי התקשורת, וגם ב-GPS וה-NFC.

איחוד שכזה עתיד להיתקל בחסמים ובדרישות מצד רגולטורים בכמה מדינות, שאליהם יתווספו לחצים מצד חברות כמו אפל וסמסונג, שתלויות בקוואלקום ובברודקום לרכיבים שונים במכשירים שלהן. הפחתה של שחקנית גדולה משמעה פגיעה בתחרות ועלייה במחירי הרכיבים, שכמובן תגולגל בסופו של דבר גם למחיר לצרכן.

אבל בלי קשר לקשיים או לאיום הפוטנציאלי על אפל, הצעת הרכישה - ובעיקר הסכום שננקב בה - מדגישים נושא חשוב מאוד: מעבדים ושבבים הם דבר חיוני מאוד. הם המנוע שעליו רצה תעשיית המחשוב המודרני והם הבסיס לכל התפתחות עתידית שלה, בין שמדובר ב-AI, במציאות מדומה או במכוניות אוטונומיות. 130 מיליארד הדולר שברודקום שמה על השולחן משדרים את המסר הזה באופן חזק וברור הרבה יותר מכל קמפיין פרסום.