דו"ח טכנולוגי
למה יוטיוב לא נותנת ליוצרי הסרטונים להרוויח כסף?
גוגל ניתקה בין מפרסמים ובין מפעילי ערוצים פופולריים מסיבות מסתוריות - מה שמעמיד את כל המודל של יוטיוב בסימן שאלה, אילו רעות חולות יביאו עלינו התרופות החכמות ולמה מאבטח בחניון ומתקן גגות צריכים ידע בתכנות
למה הפסקתי לקבל כסף?
האם אתם מפרסמים סרטונים ביוטיוב, כאלה שזוכים להרבה צפיות? האם תהיתם מתי תוכלו להרוויח מהם כמה גרושים? התשובה הקצרה היא "יכול להיות שלעולם לא" - אפילו אם אתם יוצרי תוכן מקצועיים ביוטיוב. מסתבר שגם הפופולריים שבהם יכולים לאבד את ההכנסה ברגע אחד.
כן, אני יודע. היוצר העצמאי ביוטיוב הוא השחקנית שממלצרת ליד אולפן בהוליווד של לפני 50 שנה. כולם מנסים, חלקם אפילו מצליחים, אבל את הרוב שאוכל אבק ונכשל אף אחד לא סופר. זה ידוע ומובן מאליו, אך לא זו הבעיה.
שורה של מגה-יוצרים ביוטיוב גילו לאחרונה שסרטונים שהם יצרו, בעיקר של ביקורות אייפון, קיבלו בלי שום התראה דירוג מאלגוריתם של יוטיוב שקובע שאין להוון אותם – כלומר, אין להציג אותם למפרסמים. המשמעות היא שהסרטון שלך, שהוא די מוצלח, צובר צופים – אבל אתה לא מקבל על הצופים האלה שנקל כי גוגל.
היו תלונות, וגוגל מיהרה לתקן שורה של מקרים. היו כ"כ הרבה תלונות, למעשה, שצפה תיאוריות קונספירציה על כך שגוגל - שבאחת מזרועות התמנון האחרות שלה מפעילה את אנדרואיד - רוצה לפגוע במכירות של האייפון. אבל הרבה מאד אנשים מגלים שפתאום, בלי שום התראה, מקור הכנסה שלהם נחתך. והם יכולים לרוץ יומיים ולנסות לברר מה קרה, אבל זה כנראה יקרה שוב, וזה שוב יקרה בלי התראה.
בקיצור, רצוי לא לבנות מודל עסקי על חול טובעני שיכול להשתנות בשניה - במקרה הטוב כי פקיד כלשהו החליט שצריך לבצע שינוי בלי לעדכן את העוסקים, במקרה הרע כי יש איזה בוט שמישהו שכח ממנו שמבצע את השינוי.
הרופא על הקו
מנהל התרופות הפדרלי בארה"ב (FDA) אישר גלולה ראשונה מסוגה: היא מכילה חיישן שמודיע לרופא האם לקחת את התרופה ומתי. ואיפה. ובאיזו תדירות. באופן מביך משהו, התרופה הספציפית הזו מיועדת ללוקים בסכיזופרניה – וחלק ניכר מהחולים במחלה הזו מאמינים שהם נמצאים תחת מעקב. כמה טוב שיש חברת תרופות שדואגת לוודא שהפרנויה שלהם תאושש.
התרופה מופעלת על ידי מיצי הקיבה של הפציינט, ומתחילה לשדר אותות. הפציינט יוכל להשתמש באפליקציה שתאפשר לו למסור את המידע לעוד ארבעה אנשים נוספים פרט לרופא שלו, וגם לשלול את האישור הזה. המטרה של ההמצאה הזו איננה אלטרואיסטית: לחברות הביטוח נמאס לשלם על פציינטים שלא לוקחים את התרופות שלהם בזמן.
הכל, בינתיים, בשיטת ה-opt-in: אתה לא חייב לקחת את התרופה הזו. יש אחרות. מה רמת שיקול הדעת של סכיזופרנים בהחלטה הזו? זה עניין למומחים. הבעיה היא כרגיל, המדרון החלקלק.
אם התרופה הזו תצליח, סביר להניח שתוך כמה זמן יהיו תרופות כאלה גם לסכרת. חשוב שחולי סכרת יקחו את התרופות שלהם, יסבירו לנו בצדק. זה באמת חשוב. חולה סכרת שלא לוקח את התרופות בזמן גורם לעצמו, ולמערכת הביטוח שלו, נזק. על כן, כדי להקל על החולה לקחת את התרופה, או במילים אחרות להקשות עליו לא לקחת את התרופה, התרופה תדווח מעתה לרופא מתי בלעו אותה, ובאיזו סדירות. הגיוני, לא?
רק שעכשיו הרופא שלך, שפעם היה אמור להיות ספק השירות שלך בתחום הבריאות, יודע מה אתה עושה עם החיים שלך. הוא מקבל עדכונים. יצליח בסכרת, למה לא להרחיב את זה לכולסטרול? ואה, רגע. ביחס לכולסטרול – התרופה מדווחת שאכלת משהו עתיר ביצים בשעות האחרונות. אתה רוצה להסביר את עצמך?
תשמע, יגיד לך הרופא עוד איזו שנה, אני ממש לא אוהב את זה. למעשה, אני מתעב את זה. אני מרגיש שאני סוכן של חברות התרופות ולא איש מקצוע. אבל המידע שהתרופה אוספת, הוא מגיע לחברת הביטוח שלך, והנציג שלה הרים טלפון למנהל בקופת החולים פה, והוא הרים לי טלפון. אני שונא לעשות את זה, אבל יש מצב שתשפר את החיים שלך ותחסוך את אי הנעימות הזו? אני ממש מצטער.
שמע, יאמר נציג הביטוח, התרופה שלך נגד דלקת הפרקים אומרת שהפרקים שלך לא במצב משהו. אתה עובד עם הידיים. או שתיקח ביטוח מיוחד נגד אובדן כושר עבודה בשל פרקים, או שנאלץ להעלות לך את הפרמיה. שום דבר אישי, אתה מבין. אנחנו עובדים ביחד שנים, לא קיבלת ממני אף פעם טלפון. אבל המערכת פלטה התראה ואני חייב להתייחס אליה, כי אם אני מתעלם מיותר מדי מהן, הבוס שלי מקבל התראה.
שמע, יאמר לך הבוס עוד שנתיים, אתה יודע שעשינו לך, כמו לכל העובדים, ביטוח רפואי משלים? אז התרופות שלך מתלוננות שהן חשות מוזנחות ובביטוח רוצים שנעשה משהו בקשר לזה. ובאותה הזדמנות, זה שלא לקחת את התרופות – זה קשור ליום מחלה שלקחת שבוע שעבר?
זה יקרה לאט, בלי שום מהלך דרמטי. סחיפה איטית. יש יותר מדי כוחות שוק שזה יהיה נוח להם, ויותר מדי אנשים שגדלו על ברכי האמירה של צוקרברג ש"אין יותר פרטיות". הטכנולוגיה כבר פה. כל מה שנדרש הוא רצון וקצת שכנוע. אתה לא באמת רוצה לפגוע בעצמך, נכון? המעקב שלנו אחריך הוא בשבילך.
עבודה במחסן, יתרון למבינים בתכנות
מחקר חדש מצא שהדרישות הטכנולוגיות מעובדים עולות כל הזמן: ב-517 מתוך 545 מקצועות שנבחנו, רובם לא טכנולוגיים, נרשמה עליה - לעתים דרמטית - בדרישות האוריינות הדיגיטלית של מבקשי העבודה. העליה החדה ביותר בדרישה כזו נרשמה במקצועות שבעבר נחשבו לפשוטים ונטולי הכשרה דיגיטלית. הנתונים מתבססים על אלו של מחלקת העבודה של ממשלת ארה"ב.
דירוג הידע הטכנולוגי הנדרש למתקני גגות, למשל, זינק מאפס ל-22, בעוד שהדירוג לעובדי מגרשי חניה (!) זינק מ-3 ל-26 בין 2002 ו-2016; בקרב עובדי מחסנים הדירוג עלה מ-5 ל-25. החוקרים מצאו, מצד אחד, שככל שיש יותר טכנולוגיה במקום העבודה שלך, השכר שלך צפוי לעלות – ומצד שני, הסבירות שהעבודה שלך תיעלם לחלוטין נמוכה יחסית.
הדגש הוא על "לחלוטין"; ככל שכל המקצועות עוברים אוטומציה, כך יותר ויותר אנשים יגלו שבעצם לא צריך אותם, או על כל פנים לא צריך אותם במשרה מלאה. האוטומטיזציה והרובוטיזציה של מקומות העבודה צפויה להפוך חלק ניכר מהאוכלוסיה למובטלים, וליצור משבר חברתי ענק אם לא חסר תקדים. אז מה עושים? שורקים ומקווים שהצונאמי המתקרב יטביע מישהו אחר. מה אפשר לעשות?
קצרצרים
1. המידע שלנו שווה הרבה כסף; מדי שנה הוא מכניס לגוגל ופייסבוק מיליארדי דולרים, והן מוכרות אותו בחדווה לצד שלישי. על הדרך, הן מחבלות קצת דמוקרטיה לפעמים, לשמחתו של החבר פוטין. על כן עולה כעת הצעה צנועה: למסות מכירת מידע. בכל פעם שחברת רשת מוכרת מידע של משתמשים, היא תשלם על העסקה הזו מס. קטן. אחוז אחד בלבד. הגיע הזמן שגם אנחנו, שמהווים את תשתית הרווח הזו, נקבל משהו חזרה. את הכסף אפשר יהיה להפנות למאמצים לתיקון הנזקים שגורמות חברות הטכנולוגיה, מחיזוק האוריינות ושיעורים בריכוז ועד חשמל נקי שיאזן את תצרוכת החשמל שלהן. צפו שהן יעמדו על הרגליים האחוריות ברגע שמשהו כזה אשכרה יגיע לבתי מחוקקים.
2. עוד יום, עוד תביעה נגד אובר: שתי נוסעות תובעות את החברה בשל אונס, תקיפה מינית ותקיפה בכלל שעברו לטענתן על ידי נהגי אובר. מה שהופך את התביעה הזו ליחודית (לאובר יש הרבה כאלה באוסף) היא שהיא כוללת רשימה של צעדי מנע שאובר יכולה לנקוט. למשל, ראיונות עם הנהגים טרם שכירתם, בדיקת רקע, בדיקת רישום פלילי, ובדיקה על פי טביעת אצבע - לצעד האחרון אובר מתנגדת אקטיבית. צעדים אחרים שיכולים לצמצם את מגפת הפשיעה של נהגי אובר הם GPS ברכב שכאשר הוא מכובה משמיע צליל אזהרה, מצלמות וידאו שמשדרות בזמן אמת מתוך הרכב וכפתור מצוקה בתוך האפליקציה. אובר נקטה בחלק מהצעדים הללו במדינות אחרות, אבל מסרבת לעשות זאת בארה"ב.
3. פעם, מזמן, בגלקסיה רחוקה מאוד, היה שירות שנקרא CompuServe. הוא סיפק פורומים מקוונים והיה הטעימה הראשונה של האינטרנט להרבה מאד אנשים בארה"ב. העליה של הרשת, בצורת ה-WWW שלה, חיסלה הרבה מהמודל העסקי של קומפיוסרב, והמעבר של המתחרה AOL לחבילות מידע חודשיות במקום חיוב על פי זמן הגלישה חיסל את מה שנשאר. קומפיוסרב התגלגלה לידי AOL דרך וורלדקום, AOL התמזגה עם יאהו והפכה ל-Oath – והפורומים הוותיקים של קומפיוסרב המשיכו לתפקד עד אתמול. Oath (מי בחר את השם הנורא הזה?) הודיעה שב-15 בדצמבר, הפורומים ייסגרו. שלום לעפרם.