"יש משהו מאוד לא בריא בשכר הגבוה שמשלמות בארץ גוגל, פייסבוק ואחרות"
כך התייחס היום ראש הרשות לחדשנות אהרון אהרון לדו"ח בנק ישראל שקבע כי קיים סיכון רב למשק הישראלי בשל האטה בתחום ההייטק. לדבריו, "יש מספר גורמים שאם יחמירו בצורה משמעותית עלולה להתרחש קריסה - בהם למשל המחסור בעובדים שמעלה את השכר בצורה משמעותית"
אהרון אהרון, ראש הרשות לחדשנות טכנולוגית מאמין שהתחזית האפוקליטפית של בנק ישראל על קריסת המשק הישראלי אינה כה בלתי אפשרית. "קריסת ההיי טק הישראלי אכן יכולה להביא לקריסת המשק הישראלי והסכנה קיימת, אבל זה לא יקרה בבת אחת".
לדברי אהרון, "יש מספר גורמים שאם תחול בהם החמרה משמעותית אכן יכולים להביא למצב כזה. הגורם הראשון הוא המחסור בעובדים שמעלה את השכר בישראל בצורה משמעותית. כיום יש בישראל מחסור בעובדים מנוסים שמביא את השכר לרמות גבוהות מאוד. דוגמא טובה לכך קיבלנו לאחרונה כאשר חברת גרטנר סגרה כאן את מרכז הפיתוח והעבירה אותו להודו. השכר בענף בעיקר בתחום התוכנה מאוד גבוה. מהנדס אלגורתימיקה משתכר 30 אלף שקל בחודש וזה ממוצע בלבד. זה יכול להיות הדבר שיפיל את התעשיה בישראל".
אורן קניאל, אפספלייר. "לחברות הרב-לאומיות יש כוח מונופוליסטי עצום"
אחת הסיבות לשכר הגבוה יחסית בארץ הוא החברות הרב-לאומיות שפועלות מישראל דוגמת אמזון, גוגל, פייסבוק ואחרות. אהרון אהרון חושב שבדרך ההתנהגות של חברות אלו יש משהו מאוד לא בריא למשק ולחברות עצמן: "הרבה מנהלים של חברות רב-לאומיות חושבים רק על איך להשיג את כמות העובדים שהתבקשו, ולא ממש אכפת להם באיזה שכר הם יגייסו את העובד הרלוונטי הבא ומה זה עושה לאקוסיסטם מסביב".
"אותם מנהלים חייבים לזכור שמנהל שמגייס באופן כזה הורס לעצמו ולתעשייה. השוק נע בגלים, וכאשר יגיע גל עכור כלל-עולמי וייראו שהשכר כאן גבוה הוא יינזק באותה מידה. באותה מהירות שפתחו את המרכז גם ייסגרו אותו. כאשר פתחתי את אפל בישראל קבעתי מספר קריטריונים למרכז. הראשון היה שהשכר בחברה יהיה נמוך ב-25% מהבסיס של החברה בעמק הסיליקון. השני שהערך הטכנולוגי שנייצר יהיה בלתי ניתן להחלפה והדבר השלישי שהעובדים צריכים להיות אזרחים טובים וחלק מהחברה שבה הם פועלים. זה לא סותר להיות ישראל טוב והגון ולשמור על שכר נמוך באופן יחסי. ניתן לשנות את זה במשתנים אחרים כמו בונוסים ומענקים. אינטל נותנת מענקים בכל שנה ולא צריכה להעלות שכר".
"איום משמעותי נוסף", ממשיך אהרון, "הוא שער הדולר הגבוה שמקשה מאוד על החברות כאן". לדברי, "הרפורמה של טראמפ - אם כי לא רואים את ההשלכות שלה עדיין - יכולה להפוך להיות בעיה קשה, כאשר חברות אמריקאיות רבות יגלו שפחות כדאי להעסיק בישראל עובדים ויעבירו עבודה לארצות הברית".
"רוב העובדים בהייטק לא תורמים לייצוא הישראלי, אלא לחברות זרות"
גם היזמים הישראלים סבורים שחברות רב-לאומיות יוצרות איום קיומי על המשק הישראלי. אורן קניאל, אחד היזמים של חברת אפספלייר, טוען כי הדו"ח של בנק ישראל לא נגע בבעיה המרכזית שממנה סובל ההייטק הישראלי.
"הייצוא מגיע מחברות ישראליות ולא מחברות זרות כמו גוגל ואמזון, חברות הענק שמגייסות מהנדסים. כל הייצור שלהם כאן הופך לייצוא של מדינות אחרות. לא ייתכן שמרבית העובדים בהייטק הישראלי לא עובדים עבור החברות שמייצאות עבור ישראל", אומר קניאל. "הם עובדים עובדים עבור חברות שאינן תורמות לייצוא הישראלי, לא משלמות מסים על מה שהן מפתחות כאן, הפיתוח עובר למדינה אחרת ויוצר הכנסות עבורה. התחרות היא לא עם הודו, אלא על מעט העובדים שנמצאים בארץ".
לדברי קניאל, "אם המצב יימשך כך אנחנו נהפוך להיות מדינה של אפס ייצוא והכל ייעשה על ידי חברות רב-לאומיות שיפתחו כאן סניפים ויעבירו את הפיתוח הלאה. לענקיות האינטרנט יש כוח מונופליסטי עצום בתחום כוח העבודה ונתקלנו בלא מעט מצבים שהן גייסו עובדים שהן לא היו צריכות, אבל רצו למנוע מאחרים לקבל אותם", אומר קניאל.
