דו"ח טכנולוגי
פייסבוק מודה: כנראה שכל המידע הפומבי נפל לידי גורמים זדוניים
הנהלת הרשת החברתית ממשיכה לזגזג בין גילויים מטרידים חדשים על היקף הפגיעה שלה בפרטיות המשתמשים, כלי לניטור גלישת קטינים יוצרות מתח בעייתי ביניהם ובין ההורים, אפליקציות מרחיקות את תושבי ברזיל מאזורי פשע וצל כבד מוטל על עתיד הבלוקצ'יין
סוף השבוע האחרון היה רווי בידיעות פייסבוק, רובן ככולן מטרידות. אחת מהן, שלא זכתה לסיקור נרחב, היא לראייתי המטרידה ביותר: פייסבוק הודתה שרוב המידע הפומבי של 2.2 מיליארדי משתמשי החברה כנראה הגיע לידי "גורמים זדוניים". פייסבוק הודתה שהיא חשבה פעם שזה יהיה רעיון טוב לתת לאנשים לחפש אחרים על ידי כתובות מייל או מספרי טלפון – למשל, אם אתה רוצה למצוא את המשה כהן הנכון, לחפש אותו לפי מייל. התוצאה הצפויה לגמרי היתה שגנבי מידע לקחו מספרי טלפון וכתובות מייל שהופיעו באתרים אחרים, ביצעו עליהם חיפוש, ולקחו את כל המידע הזמין כתוצאה מהחיפוש.
בעזרת כתובת המייל, השיגו גורמים שונים תמונות של אנשים, מידע על מצבם המשפחתי, מיקומו, תאריך הולדתו ולפעמים גם את הטלפון שלו - אם מדובר במישהו שנתן לחברה את המספר שלו ללא מגבלה על חשיפתו. פייסבוק פשוט הטביעה את הסיפור הזה בערימה גדולה של מידע מביך אחר על פעולותיה בתקרית דליפת המידע העצומה - שטיק יח"צ קלאסי, שעבד לה לא רע.
המידע הפרטי שלכם? הוא לא רק שלכם צילום: The Telegraph
בעולם מתוקן, היו הרגולטורים משליכים כמה ממנהלי פייסבוק לכלא על כך ואוסרים על האחרים להתקרב למרחק של ת"ק פרסה ממאגר מידע לשארית ימי חייהם - אבל כולם היו עסוקים בשערוריה פחות חשובה. מסתבר שלמארק צוקרברג ולערימה של בכירים נוספים בפייסבוק יש יכולת למחוק הודעות שהם שלחו לאחרים. כלומר, אם אתה שולח הודעה, אתה יכול למחוק אותה אחר כך, אבל עותק יישמר אצל הנמען. במקרה של צוקרברג וחבר מרעיו, ההודעה שהם שלחו נמחקת כאילו מעולם לא נשלחה - אין עותקים. זה נהדר אם אתה רוצה להעלים ראיות מפלילות. וכמה אנשים שמו לב בסוף השבוע שוואלה, הודעות שהם זוכרים שצוקרברג שלח להם נעלמו.
הידיעה הזו, שהיא לא באמת חשובה, יצרה רעש ניכר וכתוצאה ממנו אמרה החברה שביום מן הימים תאפשר לכל שאר המשתמשים למחוק הודעות באותה הצורה. בתוך כל הבלאגן הזה, הודתה פייסבוק בשקט שהיא סורקת את המסרונים והקישורים שאתם שולחים בשירות המסנג'ר שלה ושומרת עותקים. הכל לטובתכם, כמובן, כדי לוודא שאתם לא שולחים משהו לא חוקי. אין לזה שום קשר לאיסוף מידע על המשתמשים. בחייכם, אנחנו? מה פתאום.
הוא יכול למחוק. ואתם? צילום: אי פי איי
ידיעה שהקפיצה את הפיוזים למשתמשים בארה"ב היתה העובדה שפייסבוק שלחה רופא למשימה חשאית: לדבר עם בתי חולים ברחבי ארה"ב כדי שאלה יסכימו למסור לפייסבוק מידע חשאי של פציינטים, כדי שהיא תתאים את המידע הזה למידע שכבר יש לה. הכל, כמובן, למטרות טובות: התאמת טיפול הולם לפציינט. שום קשר לאיסוף מידע רגיש שהוא אף פעם לא הסכים שיאספו עליו כדי שאפשר יהיה למכור לו תרופות. המיזם הזה התחיל לא מזמן, והוקפא כאשר פרצה שערוריית קיימברידג' אנליטיקה. אגב, היא מזכירה למדי כיצד מכר ראש הממשלה את המידע הרפואי שלכם לחברות הייטק לפני מספר שבועות.
הנקודה המעניינת פה היא העובדה שכאשר בתי החולים אמרו שהם יספקו לפייסבוק את המידע רק בצורה אנונימית, אמרה החברה שזו לא בעיה, כי היא תצליח לפרוץ את מעטה האנונימיות תוך זמן קצר ולהצליב בין מידע המשתמש ובין מידע הפציינט. זכרו את זה בפעם הבאה שפייסבוק תטען שהיא מעבירה מידע "בצורה אנונימית".
במקביל, נודע שצוקרברג שיקר לאחרונה בראיון ואמר שפייסבוק איתרה מכתבי שרשרת בבורמה שנועדו לקדם ביצוע טבח במוסלמים ומחקה אותם; ארגוני זכויות אדם זועמים ציינו שלא רק שפייסבוק לא איתרה אותם, אלא הם אלה שאיתרו אותם, ושהם נדרשו למאמצים כבירים כדי לגרום לפייסבוק בכלל להתייחס לנושא. פייסבוק התנצלה על כך שצוקרברג "לא הובן".
שריל סנדברג, סגניתו של צוקרברג, חשבה שזה הזמן הנכון לאיים על המשתמשים שלה. היא אמרה שאם הם רוצים שהמידע שלהם לא יימכר למפרסמים, הם יצטרכו לשלם על פייסבוק.
שריל סנדברג צילום: בלומברג
באמירה הקצרה הזו חשפה סנדברג כמה אמיתות לא נעימות. קודם כל, למרות שפייסבוק מספקת מוצר ממכר, היא לא מאמינה - לא באמת - שיש משתמשים שיהיו מוכנים לשלם עבורו. כמו כן, היא מבהירה לכל מי שחשב אחרת שלפייסבוק אין קיום בלי מכירת המידע שלו. זה לא באג, זה הפיצ'ר. סנדברג חושבת כנראה שאם היא תאיים על המכורים בגמילה כפויה, הם יסכימו לסתום את הפה ולהמשיך להקליק לייקים כאילו אין מחר.
זה תמיד היה המצב, כמובן. ההיסטוריה של פייסבוק רצופה במסעות התנצלות של מארק צוקרברג על פגיעה בפרטיות. ומיד לאחריהם, מגיעה הפגיעה הבאה בפרטיות. נזכיר שפייסבוק שומרת "פרופילי צל" של אנשים שכלל אינם משתמשיה, אחריהם היא עוקבת באמצעות כפתורי הלייק באתרי הרשת. עכשיו זה פשוט נאמר בגלוי: רוצים פייסבוק ללא מעקב? שלמו לנו.
שנא את ההורים שלך, ספר לי כיצד
לפני מספר שנים פרצה בהלה ("פאניקה מוסרית" היא כנראה השם המדויק) סביב השימוש הבלתי מבוקר של קטינים ברשת; שורה של יזמים ערמומיים זיהו את הפחד של הורים ממה שהילדים שלהם עשויים לעשות באינטרנט, ויצרו שורה של אפליקציות שמטרתן לעקוב אחרי הילד כשהוא לא תחת השגחת הוריו. כמו הבדיחה הישנה, הרוטוויילר עוזב בסוף את הילד, אבל האפליקציה לא.
לאן הם גולשים? צילום: שאטרסטוק
חוקרים בדקו את ההשפעה של האפליקציות הללו, שנעות בין הגבלה מרחוק של זמן הגלישה במכשירים ניידים ובין מעקב אחרי השימוש של הקטינים בהם. הם מצאו שהורים שהפעילו אפליקציה כזו היו סמכותניים, כלומר נטו לדרישות יתר מהילדים שלהם מבלי להתחשב במה שהם רוצים. באופן מפתיע יותר, הקטינים שהוריהם השתמשו באפליקציות הללו דיווחו על שיעור גבוה מהמקובל של חשיפה לתוכן מיני, להטרדה מקוונת ולהצקות מצד ילדים אחרים.
כלומר, ההורים שהתייחסו לאפליקציות המעקב כאל סוג של תרופת פלא, חשפו בפועל את הילדים שלהם ליותר סכנות - מה שסביר לגמרי, אם אתה מעדיף לנטר את הקטין במקום לדבר איתו.
כמו כן, מצאו החוקרים שבעוד שההורים שהפעילו את האפליקציות נתנו להן דירוג חיובי, הקטינים נתנו להן דירוג של כוכב אחד ולעתים קרובות דיווחו שהשימוש באפליקציה גרם להם ליותר בעיות עם ההורים. ספרו לי עוד על איך יש פתרון טכנולוגי לכל בעיה טכנולוגית.
קצרצרים
1. לידיעת הנוסעים לברזיל: גל פשיעה אלים בריו דה ז'נרו, שמלווה בחילופי אש על בסיס יומי, גורם לתושבים לחשוש לצאת מבתיהם. דברים הגיעו לכדי כך שהצבא הברזילאי הכניס כוחות גדולים לעיר, צעד שנוי במחלוקת בהתחשב בהיסטוריה של הפיכות צבאיות שהוא אחראי להן. שורה של אפליקציות מנסות לומר לספק לתושבים מידע בזמן אמת על תקריות ירי כדי לאפשר להם לחמוק מן הקליעים. הצבא משתבח בחשבון הטוויטר המדויק שלו, אבל חלק ניכר מהתושבים מעדיפים אפליקציות אחרות. חלק משתמשים ב-OTT ("איפה נמצאים היורים") ואחרים באפליקציית Fogo Cruzado (אש צולבת) של ארגון אמנסטי.
כוחות משטרה בברזיל צילום: איי פי
2. תקינת הפרטיות החדשה של האיחוד האירופי, GDPR, גורמת כאבי ראש לא רק לפייסבוק אלא גם לכוהני ביטקוין למיניהם. איגוד שוחרי בלוקצ'יין טוען כעת שמאחר והתקינה דורשת שלכל אזרח אירופי תהיה זכות למחיקה מוחלטת של המידע שלו משרתי חברה, ומאחר ואין בפועל אפשרות למחוק מידע מבלוקצ'יין (אלא אם, כמו במקרה של את'ריום לפני כמה שנים, המידע החדש ממש מעצבן את המייסדים), בפועל התקינה הזו הופכת את הבלוקצ'יין לבלתי חוקי. הגיוני. מה שפחות הגיוני היה השלב הבא שלהם: לדרוש החרגה של הבלוקצ'יין מהתקינה האירופית. מה שיאפשר מחר למארק צוקרברג לפתוח פרויקט "בלוקצ'יין" ולרשום עליו את כל המידע של המשתמשים שהוא התחייב למחוק. אז אם הטכנולוגיה שלכם שלא מצאתם לה שימוש מעשי במשך עשור מצריכה שחיטת פרטיות, מצטערים, נוותר עליה.
3. רשות התקנים בפרסום של בריטניה אסרה על מודעה של HTC, חברה עם מוצרים מצוינים שגם כך מתקשה לשרוד. הסיבה היתה שהפרסומת הראתה שחיין אולימפי כשהוא מקפץ למים ומפזז עם אחד ממכשיריה, ואף מצלם סלפי של עצמו צולל. הרשות החליטה, בהגיון מוצק, שמדובר בפרסום שקרי שכן הטלפון לא אמור לשרוד טבילה ממושכת במים. ב-HTC ניסו לטעון שהמכשיר שלהם יכול לעמוד במים בעומק של מטר אחד, והרשות ענתה צוננות שלאדם הסביר אין סיכוי לדעת שהשחיין האולימפי צולל רק מטר אחד. HTC התנצלה והסירה את המודעה.
4. הצנזור הרוסי, רוסקמנדזור, הגיש בקשה לבית המשפט בדרישה לחסימה של טלגרם ברוסיה. לטענת הצנזור, טלגרם לא מאפשרת לשירותי המודיעין של רוסיה גישה למידע של המשתמשים, ועל כן יש לחסום אותה. הסכסוך בין טלגרם ובין רוסיה נמשך מזה מספר חודשים, ובחודש שעבר אמר מייסד טלגרם פאוול דורוב שהאיומים של רוסיה לא ישאו פרי: "טלגרם תתייצב לצד החירות והפרטיות". להחלטת בית המשפט הרוסי, שדי ידועה מראש, צפויות להיות השלכות על הנפקת ה-ICO הקרובה של טלגרם.
5. בסוף המאה העשירית הצליחו ערימה של ויקינגים להגיע מנורווגיה לגרינלנד. לא ברור למה, אבל הם עשו את זה. חוקרים התחבטו דורות בשאלה איך בעצם. לא היו להם מצפנים, שכן אלה הגיעו לאירופה הרבה יותר מאוחר (נווטים מוסלמים כבר השתמשו במצפנים פרימיטיביים, אבל הם לא היו באזור). התשובה, אומרים כעת חוקרים, טמונה בסאגות האיסלנדיות: הן מדברות שוב ושוב על "אבני שמש". תחילה חשבו שמדובר בפנטזיה, כלי קסם כלשהו, אבל אז התברר שבכמה רשימות מצאי של כנסיות באיסלנד יש "אבני שמש". החוקרים ניסו לשחזר את השימוש בהן בסאגות, והגיעו למסקנה שיתכן שמדובר בגביש שמכונה Iclandic Spar. הגביש מקטב את אור השמש, ואם אתה מסתכל דרכו על השמש ב-90 מעלות, אתה יודע את מיקומה - גם בימים מעוננים מאוד. החוקרים בנו הדמיה וירטואלית של ספינה שהספן שלה משתמש באבן שמש, ועולה ממנה שכל זמן שהנווט השתמש באבן שמש כל שלוש שעות, שיעור ההצלחה בהגעה לגרינלנד עומד על 92%. לא רע בכלל. עד לפני עשרות שנים, מסתבר, טייסי SAS (חברת התעופה הסקנדינבית) השתמשו בשיטה דומה (עם פלסטיק מקטב) כשהמטוס טס בגובה רב מכדי שמצפן יוכל לתפקד בו.
