פרשנות
כך סובב צוקרברג את הסנאטורים על האצבע הקטנה
מנכ"ל פייסבוק הגיע מוכן לעדות שמסר אמש בסנאט, בה נחקר על חלקה של החברה במחדל דליפת המידע ופעולות קיימברידג' אנליטיקה; לעומתו, הסנאטורים הציגו קו שאינו אחיד, לא טרחו ללמוד את הפרשה או את מבנה פייסבוק עצמה
כשהמניה של פייסבוק סגרה את המסחר אחרי שטיפסה ב-4.5%, כולם הבינו שזה נגמר; זה היה אחרי קצת פחות משעתיים של שימוע (מתוך חמש שעות). מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, עוד לא היה בחצי הדרך. אבל המשקיעים כבר ראו מספיק.
- צוקרברג: "אנחנו לא מאזינים לכם דרך המיקרופון של הסלולר"
- פרטים של 47 אלף משתמשי פייסבוק ישראלים דלפו לקיימברידג' אנליטיקה
- מנכ"ל עליבאבא: לא צריך להרוס את פייסבוק בגלל דליפת המידע
השאלות של הסנאטורים והתשובות של צוקרברג, ההופעה הרגועה שלו שהשתפרה ככל שהשימוע התמשך, שכנעו אותם שייתכן שפייסבוק מתחילה לשים את משבר קיימברידג' אנליטיקה מאחוריה והם סיפקו למניה את הקפיצה הגדולה ביותר שלה מזה כשנתיים.
ושלוש שעות מאוחר יותר, כשהאחרון מ-44 הסנאטורים השלים את החקירה בת חמש הדקות שלו, כשצוקרברג יצא והאולם החל להתרוקן, קשה היה להכחיש: מול תצוגה חלשה ומבולבלת הסנאטורים, שנראה שחלק ניכר מהם התקשו אפילו להבין את העובדות הבסיסיות ביותר על פייסבוק, סיפק המנכ"ל הצעיר הופעה מרשימה ואחידה, משיב במיומנות לשאלות שאפשר לענות עליהן, מתחמק באלגנטיות מאחרות.
צוקרברג מעיד בפני הסנאט צילום: איי אף פי
לצוקרברג היתה משימה מרכזית אחת בשימוע: להנמיך את הלהבות, להרגיע את הסערה, לא לייצר כותרות חדשות שישמרו את הסיפור בראש מהדורות החדשות. הוא עשה את זה בהצלחה. לכל דבר אחר יש חשיבות משנית.
ההתחלה של הדיון, כך ניכר, לא היתה קלה לצוקרברג. חנוט בחליפה, לא בדיוק פריט הלבוש המועדף עליו, הוא ישב במשך כ-15 דקות כשהוא מאזין לדברי פתיחה של כמה סנאטורים. יכול מאוד להיות שאלו היו 15 הדקות המלחיצות בחייו. הדבר ניכר בהבעה הקפואה שעל פניו, במבט העצבני בעיניים ובתנועות הרובוטיות כששתה מים. אבל מרגע שהחל לדבר, ובמיוחד מעת שהחל להשיב לשאלות, ניכר שצוקרברג נרגע ומתחיל לתפוס שליטה על הדיון.
בתוך זמן קצר הוא כבר ידע לנווט במיומנות שאלות לא נוחות או סנאטורים שניסו להכניס אותו לפינה בתשובות סתמיות מלוות בהבטחות מעורפלות כמו "חשוב לי לדייק, אז הצוות שלי יחזור אליך". לשאלות שניתן היה להשיב להן הוא ענה לרוב עם תשובות מוכנות מראש, להן השיב בסיוע קלסר מאורגן עמוס ברשימות קפדניות. חלק גדול מהן נשמע מוכר מאוד למי שעוקב מקרוב אחרי הפרשה ובמיוחד אחרי ההתבטאויות השונות של צוקרברג. למעשה, תשובות רבות היו העתק מדויק של תשובות שמסר צוקרברג לשאלות עיתונאים בשיחת ועידה שנערכה בשבוע שעבר, ושעתה אין ספק ששימשה כמעין חזרה גנרלית לשימוע.
מנכ"ל פייסבוק הגיע לשימוע מוכן, מיומן ומאומן, וצלח אותו על הצד הטוב ביותר. אם ההופעה שלו בשימוע השני בבית הנבחרים הערב (ד') תהיה דומה, אפשר יהיה לומר, בזהירות ובהנחה שלו יתפרסמו חשיפות מפתיעות נוספות, שחלקו הקשה של המשבר כבר מאחורי פייסבוק ושהיא מתחילה לטפס ממנו החוצה.
תשובות פשוטות, שאלות גרועות
לא ניתן להגיד את אותו הדבר על מרבית הסנאטורים שהשתתפו בדיון: חלק ניכר מהם סיפק הופעה מבולבלת, נטולת הבנה של אופן הפעולה של פייסבוק או של השוק שבו היא פועלת. התוצאה: דיון שאמור היה להתמקד בסוגיות הפרטיות של פייסבוק התפזר למגוון רחב של נושאים, לעתים לא רלוונטיים כלל, כאשר לא מעט סנאטורים מעדיפים לנצל את הבמה על מנת להציג גימיק או לייצר סאונדבייט שיגיע למהדורות החדשות ולתוכניות הלייט-נייט.
הסנאטורים לא נערכו כנדרש צילום: רויטרס
הבורות של הסנאטורים היתה לא פעם מרתיחה, ונראה שחלקם לא טרחו אפילו לאסוף מידע בסיסי על החברה טרם השימוע. הדבר ניכר בשאלות מביכות כמו "איך אתם מקיימים מודל עסקי שבו משתמשים לא משלמים על השירות?" (צוקרברג נאלץ, לענות בזלזול מאופק, "סנטור, אנחנו מציגים פרסומות") או "האם יש לפייסבוק מונופול על השירותים שהיא מספקת?" או בתהיה דוגמת "דיברתי עם חברים בפייסבוק וציינתי שאני אוהב שוקולד מסוים. פתאום, אני רואה פרסומות לשוקולד".
אחרים הפגינו חוסר ידע בסיסי באופן הפעילות של פייסבוק: למשל הסנאטור רוי בלאנט, שטען שהיה המחוקק הראשון שהדפיס את "כתובת הפייסבוק" שלו על כרטיס ביקור, או סנאטור בריאן שץ שתהה האם פייסבוק יכולה לקרוא את המיילים שהוא שולח בווטסאפ (בווטסאפ לא שולחים מיילים, וממילא כל התעבורה בשירות מוצפנת כך שפייסבוק לא יכולה לקרוא אותה).
סנאטורים אחרים ניצלו את חמש הדקות שלהם לכיווני חקירה שלא היו קשורים לנושא השימוע עצמו, או אפילו לפעילותה של פייסבוק. הסנאטורית מריה קנטוול הקדישה דקות יקרות מהזמן שהוקצב לה לשאלות על פלנטיר (Palantir), חברה מודיעין מבוססת ביג דאטה שלא קשורה לפרשה הנוכחית ושלצוקרברג אין קשר לפעילותה. הסנאטור רוג'ר וויקר הסתייע בצוקרברג כדי להבין את ההבדל בין ספקיות אינטרנט לפלטפורמות דוגמת פייסבוק וגוגל.
מביכה במיוחד היתה חקירתו של הסנאטור הרפובליקני טד קרוז. במהלך התמודדותו בפריימריז במפלגה הרפובליקנית הסתייע קרוז בשירותי הייעוץ של קיימברידג' אנליטיקה, שירותים שגם הם נסמכו בין השאר על המידע שנלקח מפייסבוק. אפשר היה לצפות שקרוז ינצל את המעמד כדי להכות על החטא, להתייחס לפרשה ישירות באיזה שהוא אופן, או שלפחות תהיה לו הבושה שלא להופיע לדיון. תחת זאת, הוא ניסה להתנצח עם צוקרברג כשהוא מאשים את פייסבוק במחיקה מכווונת של תכנים בעלי גוון ימני-שמרני, והעלה תיאוריית קונספירציה שלפיה פאלמר לאקי, מייסד אוקולוס שנרכשה על ידי פייסבוק, פוטר בגלל תמיכתו בטראמפ – דבר שצוקרברג נאלץ להכחיש מפורשות.
זה לא שהנושא המרכזי - פרשת קיימברידג' אנליטיקה והפרטיות בפייסבוק - לא עלה כלל לדיון. כמה וכמה סנאטורים ביקשו תשובות בנושא, וזכו לאמירות השגרתיות שצוקרברג השמיע במספר הזדמנויות בשבועות האחרונים. לא מעט גם העלו את האפשרות של רגולציה נוקשה יותר או התריעו שיפעלו לקיום רגולציה כזו אם חברות כמו פייסבוק לא ינקטו ברגולציה עצמית קפדנית יותר. אבל כשלכל סנאטור הוקצבו רק חמש דקות, וכשכל אחד מושך לכיוון אחר, לא התגבשו אמירות אלו לכדי קו תקיף ואחיד וצוקרברג דילג ביניהן בקלילות יחסית.
בסופן של חמש שעות שהיו ברובן משמימות, הרושם המרכזי שנשמר הוא ההופעה היציבה של צוקרברג מול שורה של סנאטורים מבולבלים ולא אחידים. שורה תחתונה בולטת או תחילתו של מהלך משמעותי ומרוכז כלשהו נגד פייסבוק בהחלט לא היו שם. בדיוק כמו שצוקרברג קיווה.
