ממשקפיים לעיוורים ועד אפליקציה לניווט בתחבורה ציבורית

מקום 11. OrCam - רואים את ההנפקה

מייסדי מובילאיי פיתחו משקפיים לעיוורים וגילו שהביקוש גדול יותר משציפו

OrCam

מוצר: משקפיים לעיוורים וכבדי ראייה

הקמה: 2010

מייסדים: פרופ’ אמנון שעשוע, זיו אבירם

עובדים: 170 בירושלים, ארה"ב, גרמניה ובריטניה

גיוסים: 130 מיליון דולר מאינטל קפיטל, BRM שמואל חרל"פ, קרן אביב ו־40 משקיעים פרטיים נוספים

מייסדי אורקם זיו אבירם ואמנון שעשוע

אורקם, שנוסדה ב־2010, מפתחת מצלמה מיוחדת עבור עיוורים, שמסוגלת לקרוא טקסטים ולהקריא אותם למרכיב המשקפיים. אלא שבאורקם גילו שלא רק עיוורים וכבדי ראייה נזקקים למוצר שלהם, אלא גם קהילה גדולה הרבה יותר של אנשים הסובלים ממוגבלויות קריאה, כמו בעלי דיסלקציה או קשישים. אלה כוללים כמיליארד איש ברחבי העולם.

ההתקן שפיתחה החברה הוא מין קופסה זעירה המתלבשת על גבי משקפי ראייה. הקופסה מכילה מצלמה ואוזנייה. המצלמה קוראת טקסטים, למשל כאלה המופיעים בספרים, עיתונים, מסכים ושלטים — והאוזנייה מקריאה אותם למשתמש. התקן נוסף של החברה כולל גם יכולת זיהוי פנים וקריאת ברקודים של מוצרי צריכה. ההתקנים נמכרים ב־3,500 דולר ו־4,500 דולר, אך באורקם משווקים אותם באמצעות גופים כמו קופות חולים וחברות ביטוח, שאמורים לממן לפחות 80% מהעלות.

החברה הציגה השנה בתערוכת הטכנולוגיה CES דור חדש של המכשיר, שכולל יכולות זיהוי מתקדמות עוד יותר. היעד הסופי של אורקם הוא לפתח התקן שמעניק למשתמש יכולת קריאה וזיהוי עצמים שווה לזו של העין האנושית.

באורקם הצהירו בעבר כי ברצונם לצאת להנפקה כבר ב־2018, אולם הגיוס האחרון דחה את היעד הזה בשנתיים לפחות. כעת מתכננים בחברה להשקיע את השנתיים הקרובות בפיתוח, חדירה לשווקים חדשים כמו יפן, סין וקוריאה הדרומית, והגדלת המכירות בשווקים הקיימים.

מקום 12. WalkMe - מורה דרך

מכירות המוצר של WalkMe, שעוזר למשתמשים להתמצא באתרי אינטרנט, מקרבות אותה להנפקה

WalkMe

מוצר: מערכת להנגשת אתרים ואפליקציות

הקמה: 2011

מייסדים: דן עדיקא, רפאל סווירי ואייל כהן

עובדים: 600 בתל אביב, פריז, אוסטרליה, ארה"ב ויפן

גיוסים: 167 מיליון דולר, בין היתר מאינסייט, גיזה, מנגרוב וגרינספרינג

בעידן שבו חלק גדול מהתקשורת בין לקוחות לחברות נעשה באמצעים דיגיטליים, חברות זקוקות לאתרים גדולים וחכמים שיודעים לענות על מגוון גדול של צרכים. בהתאם, האתרים האלה יכולים להפוך מסובכים, בעיקר בקרב אנשים שמתקשים להתמצא באתרי אינטרנט. לנישה הזאת נכנסת חברת WalkMe (ווקמי) מתל אביב.

החברה מציעה ללקוחותיה מוצר שהוא שכבה נוספת המופיעה באתר ומדריכה את המשתמשים בביצוע פעולות. מה שמיוחד בכלי של ווקמי הוא שהוא מתלבש על גבי אתרים קיימים בקלות, ללא צורך בכתיבת קוד נוסף. למעשה, מי שמתפעלים את המערכות של ווקמי אינם אנשי תוכנה אלא צוותי מכירות ושירות.

עובדי WalkMe במשרדי החברה בתל אביב צילום: אוראל כהן

בעוד הדור הראשון של המוצר היה מורה דרך באתר, הדור הנוכחי ניחן ביכולות בינה מלאכותית, והוא משמש מלווה צמוד. המוצר העדכני של ווקמי מסוגל, למשל, לזהות מתי משתמשים זקוקים להכוונה ואפילו יכול להשלים עבורם פעולות מסוימות באופן אוטומטי.

ווקמי השלימה השנה סבב גיוס שישי של 75 מיליון דולר. במקביל, כמה מהחברות הגדולות בעולם הצטרפו כלקוחותיה, לצד לקוחות קיימים כמו פייפאל, ספוטיפיי, סיסקו, דלטה ואדובי. תוספת הלקוחות הגדילה באופן משמעותי את היקף העסקה הממוצעת שלה — וכך ווקמי ממשיכה לסמן שיאי מכירות חדשים בכל רבעון.

החברה עדיין נושאת את עיניה לכיוון של הנפקה בבורסה, אולם השלבים בדרך לשם יכללו ככל הנראה כמה רכישות משמעותיות.

מקום 13. Checkmarx - השנה הגדולה של החברה שמגנה על מתכנתים

צ'קמרקס נוסדה עוד לפני שהתחילו לכנות את ישראל סייבר ניישן, אבל בשנה החולפת הגיעה למכירות משמעותיות

Checkmarx

תחום: איתור פרצות אבטחה באפליקציות

הקמה: 2006

מייסדים: מתי סימן ועמנואל בן זקן

עובדים: 400, מתוכם 250 ברמת גן. השאר בארה"ב, ברזיל, סינג 

ישראל היא כבר מזמן לא רק סטארט־אפ ניישן אלא גם סייבר ניישן, עם מאות חברות הפעילות בתחום. מתוך המאות הללו, רבות לא מצליחות להציג הכנסות ומתרסקות לקראת סיבובי הגיוס החשובים. מי ששונה מהן באופן משמעותי היא Checkmarx (צ'קמרקס), חברה ותיקה שנוסדה ב־2006. צ'קמרקס מפתחת טכנולוגיה שסורקת באופן אוטומטי קוד פיתוח של אפליקציות כדי לאתר פרצות אבטחה ולבדוק אם הקוד תואם לדרישות אבטחה ארגוניות.

מימין: מייסדי צ'קמרקס עמנואל בן זקן (מימין) ומתי סימן צילום: יח"צ

אחרי כל השנים הללו, צ'קמרקס מכניסה הרבה כסף: אם ב־2017 דיברו בחברה על הכנסות בעשרות מיליוני דולרים, ב־2018 מעריכים שם שיגיעו למכירות של 100 מיליון דולר ויותר.

החברה הצליחה להציג זינוק במכירות בזכות שני אירועים מהשנה החולפת. הראשון: רכישת החברה הבריטית Codebashing בכמה מיליוני דולרים. הרכישה הזו הקנתה לצ'קמרקס טכנולוגיה משלימה, ששדרגה את המוצר שפיתחה בעצמה והיוותה קפיצה משמעותית עבורה.

אבן דרך נוספת היתה הכניסה להמלצות של חברת המחקר והייעוץ גרטנר כמובילה בתחומה, לצד ענקיות דוגמת HP ו־IBM. ההכרה מגוף מוערך כמו גרטנר נתנה לחברה חותמת איכות שסייעה לה לחתום על עסקאות גדולות יותר ואף אפשרה לה לקבל מבט מלא על כל השנה. מבט שכזה הפך את החברה בטוחה מאוד לגבי עתידה הקרוב והרחוק יותר, ופתח את הרעב לרכישות עתידיות גדולות וקטנות יותר.

גם מצבת העובדים של החברה גדלה בשנה האחרונה, והיא מונה כיום כ־400 עובדים. בצ'קמרקס שואפים להגיע לכ־450 עובדים ויותר עד סוף 2018.

פוטנציאל ההתרחבות של החברה עצום. היא מכוונת לשוק מפתחי האפליקציות, המוערך ב־20 מיליארד דולר. האחיזה שרכשה לעצמה בשוק הזה יכולה להביא אותה בקלות למכירות של הרבה יותר מ־100 מיליון דולר. החברה אמנם עדיין לא תנפיק השנה, אבל זה משהו שעומד על הפרק מבחינת החזון שלה לעתיד הקרוב.

מקום 14. Monday.com - שם חדש, הכנסות חדשות

חברת מאנדיי שינתה את שמה מ־dapulse והזניקה את המכירות של תוכנת ניהול העבודה שפיתחה

Monday.com

מוצר: תוכנה לניהול עבודת צוות בארגון

הקמה: 2012

מייסדים: רועי מן וערן זינמן

עובדים: 110 בתל אביב

גיוסים: 34 מיליון דולר מג'נסיס, אנטרי קפיטל ואינסייט

עבור חברת Monday (מאנדיי) מתל אביב, שפיתחה ומוכרת שירותים לניהול עבודות צוות בארגונים, 2017 היתה שנה משמעותית במיוחד. בתור התחלה, היא הצליחה לשנות את שמה — dapulse, שם שהתברר כלא קליט. התהליך הזה נמשך לא מעט זמן בעיקר בגלל קשיים לרכוש את הכתובת monday.com, שעליה שילמה כ־200 אלף דולר.

עובדי WalkMe במשרדי החברה בתל אביב

אבל זה רק חלק קטן ממה שהפך את 2017 לשנה המשמעותית ביותר בחיי החברה. מאנדיי, שאותה הקימו ב־2012 רועי מן וערן זינמן, הצליחה בשנה אחת להגדיל את מספר לקוחותיה מכ־4,000 לכ־25 אלף, ולשלש את הכנסותיה, שהסתכמו בכ־24 מיליון דולר. לפי הערכות שבאות מתוך החברה, צפויות לה השנה הכנסות של כ־50 מיליון דולר מכ־50 אלף לקוחות.

גם מספר עובדי החברה צמח מאוד — מ־30 בתחילת השנה לכ־110. בשונה מחברות סטארט־אפ רבות שמקימות מערכי שיווק ומכירות יקרים מעבר לים, כמעט כל עובדי מאנדיי נמצאים בישראל. רק באחרונה פתחה החברה משרד בניו יורק, שבו מספר קטן של עובדים. מתוך 100 העובדים שבישראל, כמחצית הם עובדי פיתוח והשאר עוסקים במכירות, שיווק, תמיכה בלקוחות ואופרציה.

באמצעות התוכנה של מאנדיי, חברות וארגונים יכולים לנהל פרויקטים, תהליכים וקווי ייצור. כך למשל, אוניברסיטאות רבות משתמשות בתוכנת החברה לניהול תהליכי מחקר; מסעדות ובתי מלון מנהלים באמצעותה סידורי עבודה, וחברה שמייצרת מטוסים נעזרת בה כדי לנהל את תהליך הייצור.

מקום 15. Kaltura - לראות כדי להאמין

קלטורה היא אחת המרוויחות הגדולות מעלייתו של הווידיאו. אחרי שסירבה להצעת רכש מפתה, החברה מרמת גן צועדת לקראת הנפקה

Kaltura

מוצר: תשתית וידיאו לארגונים

הקמה: 2006

מייסדים: רון יקותיאל, מיכל צור, שי דוד, ערן איתם

עובדים: 450 ברמת גן, ניו יורק, לונדון, סן פרנסיסקו, סינגפור, סאו פאולו וטוקיו

גיוסים: 156 מיליון דולר מגולדמן זאקס, אינטל קפיטל, מיצוי, נוקיה גרות' פרטנרס, סאוריס, אבלון ו־406 

חברת Kaltura (קלטורה) הישראלית היא אחת החברות המובילות בעולם בתחום שירותי הווידיאו לארגונים. הפעילות הזאת מתפרשת על שני תחומים: תשתיות לשירותי VOD מקוונים, שאותן היא מוכרת לחברות כמו דיסני, וורנר, וודפון ואחרות. אלו בתורן משתמשות בטכנולוגיה שלה כדי לתת שירות לכ־700 מיליון לקוחות. מהצד האחר, הפיתוחים של קלטורה משמשים חברות ענק כמו בנק אוף אמריקה, אינטל ואורקל להפעלת פורטלים פנים־ארגוניים. עם הלקוחות של קלטורה נמנות גם האוניברסיטאות הגדולות בעולם, שמשתמשות במערכת שלה להעברת הרצאות מקוונות.

קלטורה נהנית מהפיכתו של הווידיאו בשנים האחרונות למדיום מועדף לצריכת תוכן — כסרטוני הדרכה של חברות, כאמצעי תקשורת בין עובדים או ככלי לפגישות עסקיות, מכירות ושירות לקוחות.

מיכל צור ורון יקותיאל, ממייסדי קלטורה צילום: תומי הרפז

החברה, שהוקמה ב־2006, גייסה עד כה 156 מיליון דולר, כאשר בגיוס האחרון ב־2016 השתתף גם בנק ההשקעות הענקי גולדמן זאקס. בחברה ויתרו לפני יותר משנה על הצעת רכש משמעותית והעדיפו להתקדם לכיוון הנפקה. אולם ספק אם זו תקרה כבר השנה, שכן בקלטורה מעוניינים לסגור בעתיד הקרוב כמה עסקאות רכישה שנמצאות על הפרק.

מקום 16. Via - נוסעים רחוק

חברת הנסיעות השיתופיות סיימה את 2017 עם השקעת ענק מיצרנית מרצדס־בנץ, שמאפשרת לה לאיים על שוק התחבורה הציבורית

Via

מוצר: אפליקציה להזמנת נסיעות משותפות

הקמה: 2012

מייסדים: דניאל רמות ואורן שובל

עובדים: 200 בתל אביב, ניו יורק וערים נוספות בעולם

גיוסים: 387 מיליון דולר מדיימלר, הרסט מדיה, פיטנגו, North83, רומן אברמוביץ' ופועלים שוקי הון

אחרי שנים שבהן התרכזה בפיתוח מודל עסקי ויצירת שותפויות, ב־2017 חברת Via Transportation (ויה) החלה ליישם את המודל הזה. החברה פיתחה ומפעילה אפליקציה להזמנת נסיעות משותפות — חשבו על מונית שירות, רק באמצעות אפליקציה ובמסלולים המותאמים לנסיעות של המשתמשים.

מייסדי ויה אורן שובל (מימין) ודניאל רמות

השלב הראשון בדרך ליישום המודל היה גיוס ענקי של 250 מיליון דולר, שביצעה החברה ב־2017. מי שהובילה את הגיוס הזה לא היתה קרן הון סיכון אלא חברת דיימלר, יצרנית הרכב מרצדס־בנץ. במסגרת הסבב, 200 מיליון דולר הושקעו ישירות בויה ו־50 מיליון דולר הושקעו בהקמת חברה־בת משותפת ששמה Via Van (ויה ואן), שעתידה לספק שירותי הסעות באירופה. באחרונה הכריזו החברות על תחילת יישום שיתוף הפעולה ביניהן, עם פעילות שתושק באמסטרדם, לונדון וברלין.

במקביל לפיתוח המהיר של המודל העסקי, ויה ודיימלר משתפות פעולה בניסויים ראשוניים בתחום הרכב האוטונומי, בניסיון לפתח מונית שירות עצמאית לחלוטין. לצד זאת, החברות עובדות גם על תחום הרכב החשמלי, שבו הן מפתחות מערכת הפעלה מלאה למוניות שירות חשמליות, כדי ליצור מסלולי נסיעה התואמים את יכולות הטעינה של המוניות.

בחברה החלו לעבוד גם עם רשויות מקומיות רבות ברחבי העולם, בניסיון לחתום על הסכמים לאספקה של שירותי תחבורה ציבורית בערים. הצלחה ראשונה נרשמה בעיר ארלינגטון בטקסס, שם נבחרה החברה לנהל את התחבורה הציבורית בעיר ולהחליף את שירות האוטובוסים המקומי.

ויה אינה ששה לחשוף את הכנסותיה. עם זאת, היא מדווחת על צמיחה חדה ומתמידה, בעקבות תחילת עבודה עם רשויות והרחבת הפריסה העולמית.

את ויה הקימו ב־2012 דניאל רמות, בעל תואר דוקטור במדעי המוח מאוניברסיטת סטנפורד, ואורן שובל, בעל תואר דוקטור בביולוגיה ממכון ויצמן. שניהם בוגרי תוכנית תלפיות של חיל האוויר.

Via פעילה בערים: ניו יורק • שיקגו • וושינגטון די.סי • לונדון • ברלין • אמסטרדם

מקום 17. Moovit - אוטובוס הקסמים בדרך

מוביט אוספת כ־2 מיליארד פרטי מידע על תחבורה ציבורית ביום. ב־2017 היא גם הבינה איך לעשות מזה כסף

Moovit

מוצר: אפליקציה לניווט בתחבורה ציבורית

הקמה: 2012

מייסדים: רועי ביק, ירון עברון וניר ארז

עובדים: 150 בישראל

גיוסים: 135 מיליון דולר מאינטל קפיטל, BMW, סקויה קפיטל, סקויה ישראל, אלפרד לינץ, נוקיה, ויזרע, BRM, ג'מיני ואשטון קוצ'ר

ב־2017, שש שנים אחרי שהקימו את Moovit (מוביט), מייסדי החברה הרגישו בשלים לשינוי גדול. החברה, שמפתחת ומפעילה אפליצקיה לניווט בתחבורה ציבורית, הגיעה בשנה שעברה לאבן דרך משמעותית בחייהם של סטארט־אפים: היא התחילה לייצר הכנסות.

מימין רועי ביק ירון עברון ניר ארז מייסדי moovit צילום: עמית שעל

בשש השנים הראשונות לחייה, מוביט עשתה מה שסטארט־אפים רבים עושים והתמקדה בגיוס מיליוני משתמשים חדשים. אלא שכעת כבר יש לה כ־150 מיליון משתמשים רשומים באלפיים ערים בעולם, כאשר בכל 15 שעות עיר חדשה מצטרפת לרשימה. עם נתונים כאלה, היא באופן רשמי החברה המובילה בעולם בתחום הניווט בתחבורה ציבורית. במקום השני ניצבת חטיבת המפות של גוגל.

לפי נתוני החברה, המשתמשים שלה מייצרים מדי יום כ־2 מיליארד פרטי מידע על תחבורה ציבורית ותנועה בערים ברחבי העולם. מדובר במסה קריטית, כזו שתקשה מאוד על שחקניות אחרות בתחום להתחרות בה.

היתרון הזה אפשר למוביט לייצר שני מודלים כלכליים, שכבר בשנה הראשונה לפעולתם ייצרו לה הכנסות של מיליוני דולרים. המוצר הראשון של מוביט הוא מערכת המיועדת לגופים כמו רשויות מקומיות, שבאמצעותה יוכלו להציע מפה של כל התחבורה הציבורית הזמינה בעיר, לרבות כלי רכב שיתופי ותחנות להשכרת אופניים ־ ולא רק אמצעי תחבורה ציבורית מסורתיים כמו אוטובוסים ורכבות. המוצר השני, שמיועד גם הוא לרשויות מקומיות, מנתח את התנועה בערים כדי לסייע למתכנני תנועה בעבודתם.

רועי ביק, ניר ארז וירון עברון הקימו את מוביט ב־2012. החברה גייסה עד כה 135 מיליון דולר ממשקיעים מובילים, בהם אינטל קפיטל, נוקיה, BMW, סקויה, ויזרע, BRM, ג'מיני והקרן של אשטון קוצ'ר. כיום מעסיקה החברה כ־115 עובדים, עם צפי ל־150 עד סוף השנה.

בפברואר השנה יצאה החברה לסיבוב גיוס משמעותי במיוחד של 50 מיליון דולר בהובלת אינטל קפיטל. בעקבות הסבב, הצטרף פרופ' אמנון שעשוע לדירקטוריון החברה כיועץ. שעשוע הוא אחד ממייסדי מובילאיי, שנמכרה לאינטל ב־15.3 מיליארד דולר בשנה שעברה.