נחשפה כנופיה שסחרה במידע אישי של מועמדים לגיוס, אותו גנבה מצה"ל
לפי הרשות להגנת הפרטיות, הכנופיה פעלה במשך שנים, אספה ומכרה מידע אישי על ילידי 1988 עד 1993 והובלה בידי שני אזרחים. ואולם, לטענת התנועה לזכויות דיגיטליות, החקירה נמשכה זמן רב ביותר, מה שמהווה עדות לליקויים בהגנה על מידע אישי בישראל
חקירה פלילית של הרשות להגנת הפרטיות חשפה כנופיה שסחרה במשך שנים במידע רגיש של מאות אלפי מועמדים לשירות צבאי – כך לפי הודעה שפרסמה היום (א'). הנתונים נלקחו ממאגרי המידע של יחידת מיטב, שמופקדת על הליכי המיון והשיבוץ של מועמדים לגיוס ושל חיילי צה"ל.
חייל ביחידת מחשוב צבאית צילום: דובר צה"ל
קראו עוד בכלכליסט:
- הותר לפרסום: יחיאל איסקוב הוא שנאשם בגניבת מוצרי סייבר מ-NSO
- פגיעה מבפנים: עובד לשעבר באפל גנב סודות ממיזם הרכב שלה
- מיליוני תמונות של ילדים בישראל דלפו לרשת בשל מחדל אבטחה
החקירה נפתחה בעקבות תלונות אזרחים, רובם חיילים משוחררים מזה כמה שנים, על שיחות שיווק חשודות שקיבלו. לדברי המתלוננים, יוזמי השיחות כינו עצמם "המרכז לחיילים משוחררים" או "ייעוץ והכוונה לחיילים משוחררים" והציעו מגוון שירותים ומוצרים, לכאורה בתנאים מועדפים. המתלוננים סיפרו כי אותם גורמים ידעו עליהם פרטיים אישיים רגישים, כמו אחזקה באזרחות שנייה.
חייל ביחידת מחשוב צבאית צילום: דובר צה"ל
במהלך החקירה התברר שמאחורי אותן שיחות עומדת כנופיה של גנבי מידע, שבראשה שני אזרחים. אלו נעזרו בשני חיילים עם גישה למערכות של יחידת מיטב, שניצלו את הגישה כדי להעביר פרטים אישיים נרחבים על ילידי 1988 עד 1993 בעת שאלו היום לפני גיוס. המידע שהועבר כלל פרטים ליצירת קשר, מספר הילדים במשפחה והתפקיד המיועד בצה"ל.
לפי החשד, בין 2011 ל-2014 סרקו החשודים את המידע שהודלף להם, ופיתחו תוכנה ששימשה אתם ליצירת קשר עם חיילים, אזרחים ובני משפחה, לצורך ביצוע שיחות שיווקיות. שיחות אלו הגיעו למרבית המטרות אחרי השחרור, לפעמים אפילו שנים לאחריו. במקרה אחד, למשל, קיבלה אזרחית שיחת שיווק מסוג זה שמונה שנים לאחר שחרורה. בנוסף, המידע נמכר לצדדים שלישיים.
מפגיעה בפרטיות ועד שוחד
במסגרת חקירת הרשות להגנת הפרטיות נחקרו המעורבים ומחשבים שבהם עשו שימוש נתפסו. בימים האחרונים סיימה הרשות את חקירתה וממצאיה הועברו למחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה. הרשות מייחסת לחשודים עבירות של פגיעה בפרטיות, קשירת קשר, שוחד והוצאת מסמך ממשמורת חוקית.
"לצערנו, גם בארגונים בהם אמורה להיות מודעות מוגברת לחשיבות שבשמירה על מידע רגיש אין די הקפדה על מילוי הוראות הדין בתחום הגנת המידע האישי", אמר ראש הרשות להגנת הפרטיות, אלון בכר, בהודעה לעיתונות. "כאשר מידע נאסף מאנשים על פי חוק, במסגרת שירותם הצבאי, ולא נמסר מרצונם, מוטלת על הארגון חובה ציבורית מוגברת בשמירה על הפרטיות שלהם. הרשות להגנת הפרטיות רואה בחומרה יתרה עבירות פרטיות נגד קטינים, כפי שאירע במקרה זה, ותמשיך לאכוף הוראות אלה בכל מקום בו נעשה סחר בלתי חוקי במידע אישי".
היועץ המשפט של התנועה לזכויות דיגיטליות, עו"ד יהונתן קלינגר, הסביר: "אנחנו רואים היום, ב-2018, חקירה פלילית על מידע שדלף ב-2011 ונעשה בו שימוש עד ליום זה. העובדה שלקח לרשות להגנת הפרטיות שבע שנים מרגע דליפת המידע ועד מציאת הנאשמים היא עוד הוכחה שמערך ההגנה על הפרטיות בארץ לוקה בחסר. יש להגביר את כח האדם, ולתת לרשות להגנת הפרטיות מעמד עצמאי. לעניין הרשת עצמה, הרי שהדבר לא מפתיע. הקלות בניצול לרעה של מאגרים היא בלתי נתפשת בישראל. מנגד, הסיכון להתפס הוא אפסי, ועבריינים מנצלים זאת".
