תקיפת המטכ"ל הסורי: הנס שחולל חיל האוויר במלחמת יום הכיפורים

שלום, כאן הקברניט; השבוע אנו מציינים 45 שנים למלחמת יום הכיפורים - אחד האירועים שעיצבו את דמותו של צה"ל המודרני, וחיל האוויר בפרט. נסיבות מתקפת הפתע אילצו את הקצינים לאלתר, כדי לאפשר ניצחון גם בנסיבות בלתי אפשריות - וגבורת כוחותינו ראויה לכל שבח.

הרבה משימות ומבצעים יצאו לפועל במלחמה ההיא - והיום נדבר על אחת ספציפית, שכנראה הצילה את חייהם של אלפי חיילים ואזרחים: תקיפת המטכ"ל הסורי בתחילת המלחמה. היה זה מבצע מסוכן ביותר, שהצליח לשנות את פני המלחמה כולה - והושלם בהצלחה בזכות טייסים מעולים, מטוסים מעולים ונס בקנה מידה תנ"כי. בעצם, שניים.  

מטוסי פאנטום של חיל האוויר הישראלי נערכים להמראה צילום: אתר חיל האוויר הישראלי

לפני שניכנס לקוקפיט, נדבר לרגע על ההיגיון מאחורי המבצע: חיל האוויר נדרש לטוס לעומק השטח הסורי - אזור עשיר בסוללות טילים מתקדמות, המאוישות בצוותים הטובים ביותר - לפגוע בבניין אחד ולהשתדל לחזור הביתה בשלום.

סוללת טילי נ"מ. שימו לב למשגרים במחפורות, ולקרון הבקרה במרכז התמונה צילום: Wikipedia

שיגור של טיל קרקע-קרקע פרוג 7 צילום: pointalpha

והמסר שהועבר להנהגה הסורית בתקיפת המטכ"ל היה "אנחנו מביאים את המלחמה אליכם הביתה, ואתם עומדים לאבד הרבה יותר ממה שתכננתם לסכן". אם הוא יעבור היטב, תיזהר סוריה במהלכיה הבאים, תעביר יותר כוחות מהחזית אל העורף שלה, וללוחמי צה"ל יהיה קצת פחות קשה להגן על רמת הגולן. שאלו כל מי שנלחם שם במלחמה ההיא: הקצת הזה הוא הרבה מאוד.

טנק שוט ישראלי בזירת רמת הגולן צילום: Wikipedia

למבצע היתה עוד מטרה: להרתיע את ירדן. צבאה לא השתתף במתקפת הפתע, אך צה"ל לא ידע אם יחבור לסורים או יפתח חזית נוספת בגזרת הבקעה. בששת הימים ירדן השתתפה בלחימה, ואף אחד לא הבטיח שהפעם זה לא יקרה.

המלך חוסיין ופמלייתו מבקרים בחזית צילום: lphinfo

פקודת המבצע כללה שמונה מטוסי F4E פאנטום, שייכנסו אל לוע הארי בנסיבות קשות: צבא סוריה היה בשיא כשירותו, עירנותו והמוטיבציה שלו. אחרי שניגבנו איתו את הרצפה בששת הימים, היה רעב לנקמה בחיל האוויר הישראלי.

מטוס פאנטום של טייסת העטלף, חמוש בפצצות צילום: edokunscalemodeling

מעל לבנון הסתבך המצב אף יותר: מזג האוויר לא בוחר צד במלחמות - ועננות צפופה כיסתה את השמיים. הטכנולוגיה של אותם ימים לא איפשרה תקיפה מדויקת בתנאים כאלה; אם לא ראית את המטרה, לא יכולת לפגוע בה. זאת, בעוד מכ"מים של טילי קרקע אוויר יוכלו לקלוט אותך אם תנסה לטוס גבוה יותר ולחפש פרצה בעננים.

לא רואים? לא פוגעים צילום: Wikipedia

מוביל המבנה, רס"ן ארנון לפידות (לבושין), סימן לשאר המטוסים שהמשימה תימשך. הוא ידע מה מונח על הכף וכמה בלתי אפשרי יהיה הביצוע, אך דחף קדימה. הוא לא עשה זאת בשל יוהרה, כי אם מתוך אמונה ביכולות הטייסים שהוביל; הם למדו היטב את תוואי השטח מלבנון ועד דמשק, ויכלו להמשיך ולנווט בגובה אפסי עד לסביבת המטרה. וכך המשיכו שבעת הפאנטומים בדרכם, כשהם שוברים בין נקיקי ואדיות, עוקפים הרים בזהירות ומתקדמים עקב בצד אגודל עד לפאתי הבירה הסורית.

לכל פאנטום יש שני אנשי צוות, שסרקו את השמיים וחיפשו פתח קטן, סדק בעננים, כזה שיאפשר כיוון והטלה של הפצצות. כנגד כל הסיכויים, נמצא פתח כזה. והטייסים זכו בלוטו: הוא היה מעל דרום דמשק, לא פחות ולא יותר.

מטוס פאנטום מאחור צילום: AviaDejaVu

שבעת המטוסים עברו לתצורת ביצוע: כל מטוס משך לגובה 6,000 רגל, שם את מבנה המטכ"ל בכוונת והטיל את הפצצות שלו. כשנסקו המטוסים, גילה אותם מערך הנ"מ הסורי וזרק לעברם כל מה שיש לו: טילי SA3 ו-SA6 מתקדמים, אלפי פגזי 23 ו-57 מ"מ ובטח גם הרבה קללות; אף אחד לא מבסוט מ-35 טון פצצות שהשחיל אויב בעיר הבירה שלו.

משגר טילי SA6 צילום: militaryfactory

לא היה זמן לחלוקת שבחים: לפידות ואנשיו נקראו מיד למשימות אחרות, בעוד חוקרי המודיעין ואגף המבצעים קיוו שהמסר עבר. לאט לאט ניתחו והבינו את תוצאות התקיפה: הקומות העליונות של בניין המטכ"ל הסורי נמחקו, ואיתן קצינים ומפקדים; בניין חיל האוויר הסורי נפגע אף הוא. ולקינוח, נפגע גם מרכז האומנויות הסובייטי הסמוך. בריה"מ גינתה בחריפות את התקיפה, בה נהרגו 30 מאזרחיה ששהו באותו מרכז.

הריסות המטכ"ל הסורי לאחר התקיפה צילום: Wikipedia

סוריה לא דיברה יותר מדי; כלי תקשורת במדינה טענו שנהרגו 26 אזרחים ונפצעו עוד 117, אך לא סיפרה על הקצינים כדי לא לערער את המוראל הלאומי. תחת זאת, ארזה בזריזות את אנשי המטכ"ל ומטה חיל האוויר, והעבירה אותם למפקדות אחרות. זה לקח זמן - בדיוק מה שניסה צה"ל להשיג; כדי למנוע תקיפות דומות, העבירה סוריה סוללות נ"מ וכוחות לוחמים מהחזית אל סביבת דמשק, מה שצמצם את היקפי המתקפות שלה; וגם ירדן לא פתחה חזית נוספת, והסתפקה בשליחת יחידה אחת לתגבור צבא סוריה בחצי השני של המלחמה. טילי פרוג לא שוגרו יותר אל שטח ישראל. המסר עבר, חזק וברור.

צה"ל, מעודד מהצלחת המבצע, החל לתכנן מבצעי תקיפה נוספים בעומק שטח האויב. הפעם הוטלו המשימות על טייסות מפוארות אחרות. ברוב המקרים, לא שיחק להם המזל; העננות של חורף שבעים ושלוש לא איפשרה לראות את המטרות, וטייסי המבנים הוסטו לתקיפת מטרות אחרות, קרובות יותר לחזית. אך במקרה אחד, דווקא הלך קלף לצה"ל: רביעיית פאנטומים מטייסת "האחת", אותה הוביל רון חולדאי, הצליחה לפגוע בבתי זיקוק גדולים ותחנת כוח בסוריה - מה שהגביל משמעותית את יכולתה לנהל מהלכים צבאיים; אם אין דלק, אין מלחמה.

צמד פאנטומים צילום: אתר חיל האוויר הישראלי