דו"ח טכנולוגי
מלחמת העוגיות: אפל ומוזילה מגבילות את המעקב ברשת
פיצ'רים חדשים בפיירפוקס וספארי ימנעו שימוש לרעה בקבצי קוקיז; פייסבוק מתגלה כיעילה ביותר במאבק בפייק ניוז וגוגל ממשיכה להציע את מנוע החיפוש שלה לממשלת סין עם התאמות מיוחדות
קרן מוזילה ואפל התקינו הגנות חדשות לתוך דפדפני פיירפוקס וספארי במטרה למנוע את הפיכת ה"עוגיות"- קבצים המאחסנים מידע כמו סיסמאות שמורות והעדפות - לאמצעי ניטור ומעקב אחרי גולשים ברשת. אתרים רבים לא רק משתילים עוגיות משלהם אלא גם קוראים ואוספים את אלה של אחרים. כמעט כל האתרים בהם אנו גולשים, מעבירים אותן מאתר למשנהו. והם יוצרים תמונה דיגיטלית של החיים שלנו, כזו שדי בלתי-אפשרי למחוק.
אין כמעט גולש או גולשת בעולם שלא נתקלו בתופעה הבאה: אתם מדברים על נעליים שראיתם בקבוצת ווטסאפ, ובאנרים של החברה מופיעים בכל אתר שתבקרו בו במשך חודשיים. אתם מתוודים על חלום קמאי לטוס ליעד אקזוטי בחו"ל במהלך שיחה בפייסבוק, ופופ-אפים של כרטיסי טיסה מוזלים מופיעים תחת כל עץ רענן. כמעט כולנו באיזשהו שלב, בין אם הבנו זאת או שלא, חתמנו על עסקה מאוד ספציפית עם השטן: אנחנו מקבלים את השירות, והם מקבלים את המידע עלינו. פרטי העסקה מופיעים בתוך כללי השימוש שאנו כמעט אף פעם לא קוראים, ומאפרים לשימוש במידע שאנו נותנים ללא מחשבה שנייה, מועברים מתחת לאפנו מחברה אחת לאחרת.
פיצ'ר חדש של פיירפוקס וספארי יחסל עוגיות מעקב, קצת כמו עוגיפלצת וירטואלי צילום: מרק פאולר cc-by-sa עד עתה אולי היינו שבויים בידי האילוצים האלה אם לא השתייכנו למתי המעט שהורידו תוספים שחוסמים עוגיות, אך העדכונים האחרונים בספארי ופיירפוקס הם סנונית ראשונה של עידן חדש ברשת. במה שחלק החלו לכנות מירוץ החימוש של הפרטיות, אפל ומוזילה הוציאו גרסאות עדכניות של דפדפנים בהם האפשרות לניטור של משתמשים מוגבלת ואף חסומה, בעוד העדפות וסיסמאות ממשיכות להישמר כרגיל. נכון לעכשיו, העדכונים פועלים כברירת מחדל במובייל ובגירסת הבטא של פיירפוקס, כמו גם בכל הגרסאות של ספארי. עצם ההצבה של הגנות אלה בצורה מובנית לתוך הדפדפן עשוי לאלץ חברות רבות לזנוח את המודל הנוכחי של מעקב אחרי המשתמשים שלהן, ולכל הפחות יקשה עליהן לאגור את כל המידע שהן מחזיקות כיום.
מה המלכוד? בתור התחלה, השימוש בדפדפנים של אפל ומוזילה הוא זניח יותר מגוגל כרום, ותופס 20% מנתח השוק העולמי מול 60% בהתאמה. בגוגל אמנם השיקו חוסמי פרסומות משלה, וזהו מאמץ ראוי, אך חשוב לציין שהם בעיקר מנסים לעצור פרסומות נודניקיות כדי לשפר את חוויית השימוש. שנית, חשוב לציין כי חסימת הניטור אינה פעילה נכון לעכשיו באתרי פייסבוק או גוגל, אם כי היא כן מונעת מאתרי צד-שלישי לקבל את המידע מהן. לעומת זאת היא כן פעילה באתרים פופולריים שמטמיעים את ספארי, כמו טוויטר למשל. אלו חדשות טובות אך יש לקוות שזו רק ההתחלה, ושהמאבק על ליבם ועיניהם של הגולשים ימשיך לעודד את החברות הגדולות לספק מוצר טוב, אפילו כזה שנהיה מוכנים לשלם עליו.
ח"ח לפייסבוק בטיפול בפייק ניוז, בטוויטר המצב פחות טוב
פייסבוק אולי מאבדת מהפופולריות שלה בקרב בני הנוער, אבל היא ממשיכה לתת פייט: מחקר חדש שסקר את היקף השיתוף של פייק ניוז בפייסבוק ובטוויטר בשלוש השנים האחרונות, קבע כי בפייסבוק כמות האינטראקציה עם סיפורים מזוייפים ירדה משמעותית בעוד בטוויטר היא ממשיכה לעלות באופן יציב. לאחר הרבה מילים ריקות וריקודי חיזור מוזרים בין צוקרברג לרפובליקנים, עשוי להיות מפתיע לגלות שפייסבוק לא רק מדברת, אלא גם עושה משהו.
הממצאים האלו מגיעים מתוך מחקר של אוניברסיטת סטנפורד בשם "טרנדים בפיזור דיסאינפורמציה במדיה החברתית", שעקב אחרי סיפורי חדשות שמשותפים בפלטפורמות האלה מ-2015 עד תחילת 2018, ומצייר תמונה מעניינת.
פייסבוק נאבקת יותר בפייק ניוז מטוויטר צילום: marketingland בעוד שחדשות אמיתיות המשיכו להיות משותפות באותה תדירות, מאתרים מרכזיים או קטנים, החדשות המזויפות זכו לפופולריות מואצת ב-2015 ועד סוף 2016, אז חל פיצול משמעותי. בעוד בטוויטר המשיכה הנסיקה האיטית אך המדאיגה של שיתופי פייק ניוז, בפייסבוק חלה נפילה חדה בשיתוף סיפורים מסוג זה. למעשה כ-60% פחות אינטראקציה עם פייק ניוז מאשר בטוויטר. "בעוד הראיות האלה רחוקות מלספק הכרעה, אנו רואים אותן תואמות לתפיסה שממדי התופעה פחתו, לפחות זמנית, ושמאמצי פייסבוק בעקבות בחירות 2016 להגביל את התפוצה של דיסאינפורמציה עשויים היו להיות בעלי השפעה משמעותית", אומרים מפרסמי המחקר.
התוצאות של המחקר מעודדות: פייסבוק אולי לא תגן על המידע שלנו, אבל כן עושה מאמצים מוצלחים להגן עלינו ממידע שקרי. עם זאת, ישנן כמה הסתייגויות: המרכזית היא שהוא מתייחס לאתרי פייק ניוז וותיקים, ואינו לוקח בחשבון אתרים שצצים ונעלמים באופן תדיר, והנפוץ מבין השניים בפיזור דיסאינפורמציה. בנוסף, כמות החשבונות בשתי הפלטפורמות שונה משמעותית (יותר מ-2 מיליארד בפייסבוק מול 330 מיליון בטוויטר) מה שיכול להשפיע על סטייה סטטיסטית. מעבר לכך, החוקרים לא התייחסו לאופן השימוש שאנשים עושים בפלטפורמות הנ"ל, ולא כל השיתופים נולדו שווים.
גוגל על הכוונת של בית הנבחרים האמריקאי
בעוד בימים כתיקונם הקונגרס עסוק בספינים ותככים, הפעם נבחרי הציבור משני צידי הקשת הפוליטית דורשים תשובות מגוגל, ולא מסתפקים בכיסא ריק ודף A4. השאלות שעולות כולן נסובות סביב פרויקט דרגונפליי, מנוע החיפוש מאושר-המשטר שמפתחת גוגל עבור סין. לא הרבה ידוע עליו, במיוחד לא באופן רשמי: עד לפני חודשיים רק כמה מאות עובדים ידעו על קיומו, וצוות מצומצם של מהנדסי תוכנה עבד עליו ברמת חשאיות של סוכנות ביון. מסמכים שהודלפו בתחילת אוגוסט חשפו שמנוע החיפוש עליו עובדת גוגל מאפשר למשטר הסיני לחסום הופעה של אתרים מסוימים בתוצאות החיפוש. בדוגמאות נעשה שימוש במונחים כמו "דמוקרטיה", "זכויות אדם", "מחאה סבילה", "פרס נובל" ו"דת".
גוגל וסין BFF? כבר בשלב זה פנו 1,400 עובדים מגוגל במכתב נזעם למנהלי החברה בו הם דורשים שקיפות, כמו גם מידה כלשהי של השפעה על הבחירות העסקיות והמוסריות שעושה החברה עם מעשה ידיהם. תגובת המנכ"ל סונדאר פיקאיי הייתה מלמול בסגנון "אנחנו רק בודקים אפשרויות", שלאחריו המשיך הפרויקט ללא עכבות. לפני יומיים פירסם אתר ה-Intercept, אשר חשף את הסיפור במקור, כי לא רק בצנזורה עסקינן: מנוע החיפוש יאפשר למשטר הסיני לקשר היסטוריית חיפושים עם מספרי טלפון של משתמשים. אם המחשבה על המשטר שמוציא אנשים להורג ושם אותם במחנות ריכוז, עם גישה למילות החיפוש של יותר ממיליארד אנשים לא מספיק מצמררת, יש עוד. פיצ'ר נוסף שדווח יחסום את האפשרות למצוא נתוני זיהום אוויר אמיתיים, ובמקום יפנה לאתר מאושר-ממשל עם נתונים שאושרו להצגה ע"י השלטונות, כך שהאזרחים יוכלו להיחנק לאיטם תוך שהם קוראים שהאוויר נקי והכל כרגיל.
ההחלטה של גוגל לחזור לסין - בין אם בחקר בינה מלאכותית ובין אם כמנוע חיפוש שהוא גם כלי שרת בידי משטר אכזרי - תמוהה ביותר. נכון שישנן סיבות למהלך, והמרכזית שבהן היא הכוח הכלכלי של אוכלוסיית סין העצומה. ועדיין, כוח הקנייה הסיני היה זהה לפני שמונה שנים כאשר עזבה גוגל את סין, על אותן הפרות חמורות של זכויות אדם, והמשטר רק החריף פעולותיו מאז. בנוסף, מדובר כאן בגוגל. גוגל שבכיריה מתייפחים לשמע בחירתו של נשיא בור וגזען בארה"ב, גוגל שעוזבת נתח שוק כה מיוחל ושיתוף פעולה רווחי עם הפנטגון בשל ההשלכות המוסריות של העניין וחצי תריסר עובדים שהתפטרו במחאה. "כמחוקקים, יש לנו אחריות לוודא שחברות מקומיות לא מבצעות הפרות זכויות אדם בחו"ל, ולוודא ששיטות הפיקוח והאכיפה שלנו מסוגלות להתמודד עם המציאות העסקית המשתנה", הפצירו במכתב רפובליקנים ודמוקרטים כאחד. גוגל בחרה שלא להגיב למכתב וכנראה שהיא יודעת מה היא עושה. עם כוח ההשפעה הנוכחי של החברה כמו גם כמות הרווח הצפוי מהשוק הסיני, הם תמיד יוכלו לגמגם אחר כך ולנגב את הדם מהידיים עם הדולרים.
קצרצרים:
1. סין אולי נהדרת בלהסתיר את המציאות מהנתינים שלה, אך היא לא תוכל להסתיר אותה לנצח מהעולם: קומץ של אזרחים ואקדמאים נלחמים כנגד מכונת התעמולה הסינית, לשימור מידע עלי מחנות הריכוז או "החינוך מחדש" שבהם מוחזקים מוסלמים, לפני שיימחק מהרשת. "כל מה שצריך זה כישורי שפה (מנדרינית), מחשב, וחיבור לאינטרנט", אומר טימות'י גרוס, אחד מהאקדמאים שנרתמו למשימה. "כל מי שרוצה לעזור צריך לעשות זאת מהר. ככל שנחכה כך יישארו פחות פיסות של עדויות באינטרנט הסיני". ההערכה הנוכחית היא שמעל מיליון אזרחים מוסלמים מוחזקים כעת במחנות אלה, מהם יוצאות עדויות על שטיפות מוח, השפלות, עינויים ומוות.
משתמשים בגריינדר? אולי כדאי שתבדקו את הפרטיות שלכם שוב צילום: google 2. גריינדר, אפליקציית ההיכרויות לקהילה הלהט"בית, אולי הפסיקה לחלק את המידע הרפואי של משתמשיה, אבל עדיין לא טורחת להגן על מידע המיקום שלהם. משתמשי האפליקציה הפופולרית נחשפו ללא מעט איומים בשנים האחרונות - לגופם ופרטיותם. אך לפי מכון מחקר קוויר יורופ, בגריינדר עדיין לא מצאו דרך לחסום אפליקציות צד שלישי (דוגמת FUCKR) מלעקוב אחר משתמשים ולהעתיק את כל פרטיהם האישיים. הפתרון הפשוט ביותר היה לבטל את אפשרות המיקום המדויק, בדומה לאפליקציית טינדר, אך בגריינדר מתעקשים שהידיעה שכמה מטרים ממך עומד עוד משתמש מהווה חלק עיקרי להנאה מהמוצר, וככל הנראה יותר חשובה מהפרטיות והבטיחות של משתמשיה.
3. ביום שישי גוגל פרסמה התנצלות ברדיט לאחר ש - 'אופס' - ניסוי של החברה ניגש לטלפונים של משתמשים ומרחוק החל לשנות את ההעדפות שלהם במכשיר ללא ידיעתם. הפעם העבירה גוגל עשרות מכשירים המריצים את גרסת אנדרואיד פאי 9 למצב של חיסכון בסוללה, דבר המשפיע על הצגת התראות ושירותי מיקום כמו גם על אפליקציות שפועלות ברקע. אם פספסתם פגישה חשובה, יש לכם את מי להאשים. גם אם לא, זוהי עוד תזכורת חביבה - במקום השעון המעורר, שלא יצלצל הודות לגוגל - שלענקיות הטכנולוגיה יש לפעמים גישה ישירה מדי למוצרים שלהן בהם אנו משתמשים.
