נחשפו אלפי חשבונות פייק ניוז, שניסו להשפיע על הבחירות המוניציפליות בארץ

תדהר הוסיף שבשלב זה לא זיהה מערך הסייבר מגמה של התגברות בפעילות בוטים ופייק ניוז. "אני מאמין שלקראת הבחירות נראה התגברות", העריך. "אנחנו בקשר עם חברות כמו פייסבוק, ומבינים שאפשר לזהות פרופילים פיקטיביים שמדברים על בחירות. אנחנו דואגים להסיר אותם כי זה משטח תקיפה. זה לא מהווה איום על הדמוקרטיה, אבל זה מציק. אם נזהה בוט או פרופיל פיקטיבי נפעל להסירו. אנחנו לא מורידים, פייסבוק מורידה ואנחנו פועלים איתם בהתייעצות והמלצות".

נשיאת איגוד האינטרנט, פרופ' קרין נהון, אמרה שהיא חוששת מהטיה של בחירות באמצעות מניפולציה בפיד, אבל חוששת יותר מהסדרה מאחורי הגב שעושה מערך הסייבר עם החברות הגדולות. "השאלה היא מי מפקח על הדבר הזה", הוסיפה. "אנחנו יכולים לתקוף את העניין בהבט של שקיפות. פייסבוק צריכה לעבוד עם ועדת הבחירות, לא מערך הסייבר, על חשבונות מזויפים".

נהון גם הציעה כמה שיטות להתמודדות עם פייק ניוז: "פייסבוק מפעילה בארה"ב מסד נתונים של כל השחקנים הפוליטיים, שרק מי שרשום בו יכול להציג פרסומות פוליטיות ומאפשר לראות איזו פרסומת הציג איזה פוליטיקאי. יש מקום ללחוץ על חברות כמו פייסבוק ויוטיוב לעשות את זה גם בישראל".

פרופ' קרין נהון צילום: עמית שעל

האם יש סיבה לפחד מבוטים?

ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סרבה להתרגש מעצם פעילותם של בוטים. "בוטים זו פאניקה מוסרית", קבעה. "מה היתה הפאניקה הקודמת שנראתה כמו זה? טוקבקים. אתם זוכרים את הדיונים על הטוקבקים והקללות והנאצות, וכשהבינו שאפשר לקנות ולזייף טוקבקים? זה מה שרואים כאן. צריך לדבר על משקעי העומק. התופעה הזו נובעת מאלגוריתם שמסתמך על המידע האישי אודותינו. כשאחנו מדברים על חברות צד שלישי שעושות שימוש במידע האישי אודותינו, שכולל הקשרים פסיכולוגיים כמוסים ואלפי נקודות מגע עם מי שאנחנו, ומנצלים את זה כדי למכור רעיונות, את זה צריך לאסור. הסיפור הוא לאסור על מתמודדים לעשות שימוש במידע אישי רגיש בתקופת בחירות. עד שלא נבין שהכל מתחיל ביכולת הטרגוט, לא תהיה לנו תשואה".

מנהלת מדיניות ישראל בפייסבוק, ג'ורדנה קוטלר, סיפרה בדיון על פעילות החברה בתחום: "אנחנו רוצים שאנשים ידווחו על פרופילים פיקטיביים. עשינו הרבה שינויים במערכת כדי לאפשר לאנשים לדווח ואנחנו רוצים לעשות פה קמפיינים בנושא. אנחנו עובדים עם גופים מקומיים, גופי מחקר ואקדמיה, ושיתוף הפעולה הזה מאוד חשוב. בנוסף, אנחנו עובדים עם גופי ממשל וחברי כנסת שהנושא חשוב להם. שיתוף הפעולה עם מערך הסייבר מתואם עם ועדת הבחירות. אין פה הסדר סודי. אנחנו מקבלים בקשות מהממשלה, אבל לא מחויבים להן. זה לא מקבל התייחסות שונה ואנחנו רוצים לקבל מהציבור דיווחים על פרופילים פיקטיביים או כל תוכן שצריך להוריד. כללי הקהילה שלנו אותו דבר לכל אחד, ולא משנה מי מדווח על התוכן. אנחנו פועלים רק לפי כללי הקהילה שלנו".

עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות הוסיף: "מחלקת הסייבר ממשיכה לחשוב שהסתרת אתרי אינטרנט היא הדרך הנכונה להתמודד עם תופעת ההתמכרות להימורים, ולא איתור מפעילי האתרים. בכל מקרה אזרחים ישראלים לא אמורים להיות מסוגלים להמר באתרים אלו כיוון שהאתרים חוסמים שימוש בכרטיסי אשראי ישראלים. כלומר, ככל שיש פעילות כאן של מעט ישראלים שהיו מתוכחמים מספיק כדי לעקוף את הצורך בכרטיס אשראי ישראלי, אני בטוח שהם ימצאו גם איך לעקוף את החסימה המאוד לא מסובכת.

"אנו קוראים לפרקליטות להתעסק במה שחשוב: לעצור את העבריינים. לא לחסום סתם אתרים, אלא להתחיל ולמצוא מי העבריינים ולהעמיד אותם לדין כדי שהם באמת יפחדו מלנהל אתרי הימורים ברשת. המדיניות של הפרקליטות בכל הנוגע לחסימות היא בעייתית. מדובר על מדרון חלקלק שברור שינקטו בו. בדיוק כמו חקיקה אנטי-דמוקרטית אחרת, אנחנו רואים שהפרקליטות מחליטה לעשות למשטרה חיים קלים במקום לעבוד".