דו"ח טכנולוגי
הבחירות בארה"ב אבודות; הבוטים ינצחו את הדמוקרטיה בגלל בורות הציבור
מחקר חדש מגלה שאזרחי ארצות הברית לא מודעים לקשר שבין בוטים ופייק ניוז - מה שצפוי להקל על מעורבות זרה בבחירות אמצע הקדנציה, מנכ"לית יוטיוב לומדת על בשרה כמה גרוע שירות החיפוש בפלטפורמת הווידאו ומה הקשר בין גנגסטר-ראפ ופשעי סייבר
בוטים ופייק ניוז? מה הקשר
בחירות אמצע הקדנציה בארצות הברית הולכות ומתקרבות, ולאמריקאים יש סיבה טובה לדאוג: במערכת הבחירות האחרונה שלהם הוטתה דעת הקהל באופן בולט בידי רוסיה וצבא הטרולים שלה; ארה"ב יצאה מהבחירות ההן כשהיא מפולגת, קיצונית, שונאת ומפחדת. עם חשיפת פרשת קיימברידג' אנליטיקה עלתה סכנת הפייק ניוז לתודעה: גם טרול אחד שמסית לשנאת מיעוטים, ועושה זאת על בסיס מידע מדויק דיו על קהל היעד, יוכל להטות את הבחירות אם יצבור די חשיפה. אך מודעות לחוד ומציאות לחוד: מחקר חדש של מכון Pew מגלה שהאמריקאים לא למדו חצי דבר מאז הבחירות האחרונות.
לפי הממצאים, 34% מהאמריקאים מעודם לא שמעו על בוטים - הכלים שמאפשרים, בין השאר, להפעיל אוטומטית חשבונות מדיה חברתית להפצת תוכן זדוני. השאר מודעים לכך שיש דבר כזה בוטים, אך לא בהכרח סגורים על הקשר ביניהם ובין פייק ניוז ותעמולה זרה. 47% מהמודעים לבוטים סבורים שיוכלו לזהות אחד ולדעת להתרחק ממסריו. הציבור האמריקאי לא בודד במערכה נגד הקמפיינים הזרים האמורים: חברות האינטרנט, שלא רוצות להסתבך עם השלטונות, פועלות לאיתור הבוטים הללו וחסימתם; אפילו פה בישראל נמצאו ונחסמו כמה אלפי חשבונות מהסוג הזה, שניסו להשפיע על הבחירות לרשויות המקומיות.
אבל פייסבוק, טוויטר ודומותיהן עדיין לא מצאו הוקוס פוקוס טכנולוגי שמוצא טרולים ובוטים ומעיף אותם בעצמו; נתח גדול מאוד מהזיהויים נשען, לפי הערכות, על דיווחי גולשים.
וכאן מתגלה הבעיה במלוא תפארתה: אם גולשים לא מבינים שהחשבון שמנסה להסית אותם הוא חלק ממלאכת מחשבת של תעמולה זרה, יחשבו שמאחוריו עומד סתם טמבל ארעי עם דעות קיצוניות. יתכן שיתעלמו ממנו, או יחסמו אותו - אך חברות האינטרנט לא יקבלו דיווח ולא ידעו שהוא קיים. הבחירות, שייערכו בנובמבר, כבר הושפעו מפעילות הבוטים האמורים, וימים יגידו עד כמה ומה יהיו ההשלכות בשטח.
הנטייה הטבעית שלי בנוגע לתופעות רשת בעייתיות היא להשמיע צפירת הרגעה ולהסביר את מהות השד - נורא ככל שיהיה - כדי שלא יוכל להזיק לקורא המודע. כשמדובר בפייק ניוז ודיסאינפורמציה זדונית, עצתי היא ללכת על בטוח: אם יש לכם תחושה שלפניכם חשבון מטעם גורם שמנסה להסית או להתסיס, ליחצו על כפתור הדיווח. חברות האינטרנט תלויות במעורבות שלנו לאיתור הטרולים הללו והקמפיינים שלהם, ועלינו לפעול כדי שלא ניפול בפח.
החיפוש ביוטיוב? אפילו המנכ"לית לא מוצאת
שמתם לב פעם כמה שהחיפושים ביוטיוב מאכזבים? אתם מחפשים שם של אדם, מוצר, תופעה או דבר-מה ספציפי - ומקבלים שורה של סרטונים לא רלוונטיים בעליל. זה כמעט תמונת מראה למה שקורה במנוע החיפוש של גוגל, שמצליח לספק את הסחורה בצורה טובה מאוד כבר שנים. עד כדי כך, שקשה להאמין ששני המוצרים שייכים לאותה החברה.
מנכ"לית יוטיוב, סוזן ווצ'יסקי, חוותה את בעיות החיפוש הללו על בשרה באופן מפתיע: בראיון שנערך עמה בכנס של Wired, סיפר לה המראיין שניסה לחפש את שמה ביוטיוב, וקיבל כמה תוצאות מפתיעות. הראשונות היו מערוץ בשם Red Pill Philosophy, שהציג סרטוני בידור ונונסנס; אחריהן בא סרטון רלוונטי, אך בעל 200 צפיות בלבד, וקליפ בו הגברת ווצ'יסקי מסבירה כיצד הוגים את שמה; לא מה שהייתם מצפים למצוא בחיפוש של מנהלת שירות הווידאו הכי פופולרי בעולם. אחריו, למבוכת המנכ"לית, הופיע קליפ בו קוראים גולשים לפטר ולהחליף אותה. לא נמצאו בקדמת הרשימה ראיונות עמה, נאומים שלה, או כל תוכן מקצועי אחר.
להגנתה, אמרה ווצ'יסקי שיוטיוב עובדת על הצגת התוצאות הכי רלוונטיות וקורה שהיא מפספסת לפעמים - ושבטח בהמשך תוצאות החיפוש, הופיעו סרטונים יותר רלוונטיים. בפועל, הרבה יותר קשה לדרג סרטוני יוטיוב אוטומטית לפי רלונטיות; בעוד עמודי אינטרנט כוללים טקסט שגוגל יודעת לסרוק ולהעמיד בהקשרים הנכונים, להצליב את המידע עם פופולריות, מיקום ופרטים אחרים - ביוטיוב יש וידאו, ואותו לא ניתן לסרוק אוטומטית במהירות. לכן, תלויה יוטיוב במספר הצפיות, התגובות ומידע טקסטואלי וכללי אחר, ולכן היא מפשלת כל כך הרבה.
ווצ'יסקי מנסה לפתור את הבעיה הזו משום שהיא מייצרת ליוטיוב הרבה בלאגן: למשל, אנשים מחפשים בשירות סרטונים שעוסקים בתכני הקהילה הלהט"בית ומקבלים תוצאות של סרטוני גמילה מהומוסקסואליות וזוועות אחרות. ואולם, בעיית התוצאות האישית של ווצ'יסקי הסתדרה: כשמחפשים את שמה ביוטיוב עכשיו, מקבלים את הסרטון בו שואלים אותה על הבמה למה תוצאות החיפוש של שמה כל כך גרועות ביוטיוב. היי, לפחות זה רלוונטי.
קצרצרים
1. סנאפצ'ט זוכה לפופולריות מפתיעה כשירות חדשות: לפי מחקר של Knight Foundation, כ-89% מהסטודנטים בארה"ב צורכים תוכני חדשות במדיה החברתית, ו-55% מהם נשענים על סנאפצ'ט. פייסבוק עדיין מובילה עליה בקרב אוכלוסיית המחקר, בהיותה גדולה בהרבה - אך סנאפצ'ט הצליחה לעקוף את טוויטר, בה יש פעילות מורגשת יותר של ארגוני חדשות למיניהם. סנאפ אכלה קש ברבעון הקודם, ודיווחה על נטישה של 3 מיליון משתמשים - כך שהנתון של Knight עשוי להיות כיוון לתיקון: רק 5% מהמבוגרים בארה"ב נשענים על האפליקציה לצריכת חדשות, ויכול להיות שהתמקדות בחדשות לבני נוער ובני עשרים וקצת היא שתחזיר את החברה לצמיחה.
2. מי זוכר את Winamp, נגן המדיה משנות התשעים ותחילת העשור? רדיונומי, בעלת המותג, מתכננת עבורו קאמבק. בשנה הבאה יושק ווינאמפ חדש, חדיש ומחודש בעל חיבור לפודקאסטים, מוזיקה בסטרימינג, רשימות השמעה חכמות, מהדורת מובייל ועוד. איזה מקום יש למוצר כזה בעולם בו קיימים ספוטיפיי ואפל מיוזיק? לא ברור, אבל נוסטלגיה היא כלי שיווקי חזק, שאולי יצליח להשיב את ווינאמפ מן המתים.
3. משטרת צפון קרולינה פרצה לדירה בעיר שרלוט בשנה שעברה, בה הסתתר טוני דה בוס - ראפר וגנגסטר צעצוע, מנהיג כנופיית Freebandz. השוטרים הגיעו אליו לאחר חקירה שקשורה בתחום שלא מקושר בדרך כלל לעברייני רחוב: פשיעת דאטה. מר דה בוס, ששמו האמיתי הוא דמונט וויטרס, נעצר על שניצל לרעה גישה למסד נתונים עצום של פרטי אזרחים אמריקאים, בו משתמשות חברות ביטוח וסוכנויות גביית חובות. מה עשה? הוא וחבריו גנבו זהויות כדי ליצור מסמכים מזויפים, תעודות מזויפות ולבצע פשעים פיננסיים; הבחור וכנופייתו הורשעו לאחרונה, אך אינם היחידים מסוגם - פשעי רשת הפכו לכה פשוטים לביצוע ונגישים, שגם כנופיות של עברייני רחוב קופצות על העגלה. נאחל לדה בוס וחבריו שישרדו את הכלא ויתקנו דרכיהם; אני לא יודע כמה כבוד מקבלים עברייני מקלדת בקלבוש.