המחלה האמיתית של אובר: כשתרבות ארגונית מובילה למוות

עניין של תרבות

אובר מפחידה אותי: אמש נודע שהתאונה במרץ - במסגרתה נדרסה למוות אישה בידי מכונית עצמונית של החברה - לא היתה צריכה להפתיע אף אחד. היא אמנם נגרמה ישירות בשל ליקוי תוכנה ונהגת בקרה שהתרשלה - אבל בכירים באובר הם האשמים.

מעשה שהיה, כך היה: מר אריק מייהופר, מנהל פרויקט הרכב האוטונומי בחברה, דאג מאוד כששמע שיכול להיות שהמנכ"ל דארה קוסרשאהי יבטל את המיזם. הפיתוח התקדם בעצלתיים, כשמתחרים כוויימו ויצרניות רכב הגיעו להישגים מרשימים משל אובר - וזה די מובן. החברה נכנסה לתחום מסובך בו אינה מבינה דבר: וויימו נשענת על משאבי ויכולות המו"פ של גוגל ואילו חברות הרכב הן, טוב, חברות רכב.

מכונית אוטונומית של אובר צילום: איי פי

אובר, במחילה מכבודה, היא חברה עם אפליקציית היסעים ופיתוח רכב אוטונומי הוא חתיכת אתגר עבורה. מייהופר, שלא רצה לפשל, החליט שצריך להרשים את הבוס ולעזאזל עם הבטיחות: חטיבת הרכב האוטונומי עיגלה כל פינה אפשרית, פעלה בכאוס מוחלט כך שצוותי פיתוח בתוכה לא היו מודעים לכשלים וטעויות, משוב מנהגי הבקרה זכה להתעלמות ועוד ועוד.

עכשיו, מה פה מפחיד אותי? ראשית ישנו המובן מאליו: אתם לא רוצים לנסוע בכביש כשלצידכם מכונית עצמונית שתוכננה בידי מישהו שרצה להגיע לדדליין ולקבל פרגון מהבוס. ואובר, עצוב להגיד, היא חברה שזו התרבות שלה. המייסד טראוויס קלאניק? זה שהנהיג באובר תרבות נכלולית של "הכל מותר אם לא תפסו אותך", תרבות של הסתרה וקומבינות, תרבות מיזוגנית ורעילה לנשים? הוא נבעט ממנה ובצדק.

השאיר אחריו בלאגן. קלאניק צילום: בלומברג

אבל הרבה מאוד עובדים התרגלו לתפקד תחת הסטנדרטים שלו. תרבות ארגונית היא לא רק אווירה ולו"ז, כי אם נהלים ומבנה עבודה. הכאוס בחטיבת הרכב האוטונומי של אובר היה כזה שצוות אחד לא ידע מה גילה הצוות שלידו, גם כשהיו אלה ליקויים שמשפיעים על כולם. כשהפרויקט נועד להפיק מכונית שנוהגת את עצמה, תרבות ארגונית של שיתוף מידע ועדכונים מקצה לקצה היא מאסט; כל כשל צריך להיות מדווח ומתוקן, כי אחרת אנשים ימותו.

אובר פרסמה לאחרונה דו"ח שמראה מה היא למדה מכל הפרשה, ואיך תוכל לשפר את ניסויי הרכב האוטונומי, לייעל את עבודת נהגי הבקרה, לשדרג מערכות וכולי. דבר אחד חסר שם: ההבנה שיש לה בעיה שורשית יותר מבאגים בתוכנה ונהגי בטיחות שמפשלים. קוסרשאהי יצטרך לעבוד מאוד קשה כדי לרפא את החברה החולה הזאת; ומהר - לפני שתתחיל לבחון גם משלוחי רחפנים ו מכוניות מעופפות.

הדילמה הסינית של אנווידיה

מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין מתנפצת כגלים על חברות טכנולוגיה - ועתה נראה שאנווידיה על הכוונת. יצרנית המעבדים הגרפיים המובילה קרועה בין סין וארה"ב, ולא ירחק היום בו תיאלץ לבחור. 

אנווידיה אמנם קנתה את עולמה בייצור כרטיסי מסך למחשבים ולמעשה, שולטת בשוק זה ביד רמה - אך פעילותה נרחבת בהרבה, ומתמקדת בשנים האחרונות במיזמי תשתיות בינה מלאכותית.

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנווידיה ואחד ממייסדיה צילום: nvidia

המעבר הזה טבעי מאוד: כרטיסי מסך הם בעצם מעבדים מהירים ביותר שנועדו לחשב פרמטרים רבים, מה שעושה אותם מעולים לבניית רשתות AI. עם הצמיחה בתחום הזה, לצד הביקוש הטבעי שנלווה אליה, יודעת אנווידיה שהרבה כסף מחכה לה. השאלה הגדולה היא היכן. לפי ניתוח של הוול סטריט ג'ורנל, כ-1.9 מיליארד דולר מהכנסות החברה החזויות ל-2018, יגיעו מהפעילות בסין. זאת, לעומת כ-1.27 מיליארד מהפעילות בארה"ב. שאר הכנסות החברה החזויות, 6.54 מיליארד, יגיעו מפעילות בכל שאר העולם. המגמה הזו הולכת ומתרחבת מזה שנים: אנווידיה רואה יותר ויותר כסף מגיע מסין.

הממשלה שם צריכה חומרה לתשתיות AI, כדי לבצע מלאכות רבות ומגוונות - ביניהן, לרשתות זיהוי פנים, ריגול ממשלתי וכלים נוספים שפוגעים בזכויות אדם בסיסיות. עד לפני שנתיים, אף חברה מערבית לא הוטרדה מכך יותר מדי; כולם ידעו שסין מרגלת ופוגעת באזרחים, אך כולם גם ידעו כמה עמוקים הכיסים שלה. ואז נכנס דונלד טראמפ לבית הלבן והחל לעשות רעש; מדיניותה של ארה"ב כלפי סין, שגם כך היתה לעומתית למדי בעשור האחרון, הפכה אגרסיבית. עד כדי כך שהשלטון אסר על ברודקום לרכוש את קוואלקום, רק משום שיש לה קשר רופף למדי לגורמים סינים.

שבב אנווידיה צילום: nvidia

אנווידיה מתחילה להרגיש את הלחץ: באוגוסט האחרון פנתה עדת סנאטורים למזכיר המדינה האמריקאי סטיב מנוצ'ין, וביקשו ממנו להטיל איסורי ומגבלות סחר עם שתי חברות סיניות שמייצרות טכנולוגיות מעקב - שתיהן לקוחות של אנווידיה. הסנאטור הרפובליקני מרקו רוביו, אחד הפונים, אף אמר שהוא "מוטרד מאוד לראות חברות אמריקאיות שמייצרות שבבים ויכולות לסייע לסין לבנות את מדינת המעקב המתקדמת שלה". יכול להיות שהוא רוצה שהן יעזרו לארה"ב לבנות תשתיות מעקב; אמזון כבר עובדת על זה, אבל יתכן שהיא צריכה עזרה.    

אנווידיה לא יכולה לוותר על סין: יותר ויותר ממשלות בעולם מאמצות קווים אוטוריטריים וכלי ריגול המוני שמצריכים תשתיות שבבים, אך סין היא עדיין הלקוח מס' 1. המענקים והתמיכה שהעבירה הממשלה שם לתעשייה המקומית קידמה מיזמי AI רבים, גם כאלה שלא קשורים כלל לביטחון או פרנויה קומוניסטית. כל שביכולתה של אנווידיה לעשות זה לקוות הלחץ האמריקאי לא יגיע למסה קריטית. או לפחות, שיהיו לה די שווקים גדולים אלטרנטיביים כשזה יקרה.

קצרצרים

1. האם אנחנו בדרך למלחמת סייבר נרחבת? יכול להיות - ויש מי שחושב שזה רעיון מצוין: לואיס פרה, שעמד בראש ה-FBI במשך שמונה שנים, התראיין לאתר חדשות אוסטרלי על רקע מתקפות סייבר שארעו במדינה - וקרא למהלומות נגד. לטענת גורמים רשמיים, סין עמדה מאחורי מתקפה נרחבת על רשתות במדינה, שזוהתה במסגרת שיתוף הפעולה של ממשלת אוסטרליה עם ארה"ב, בריטניה ומדינות נוספות. מר פרה טען שהרתעה ומכות-תגובה הן הדרך היחידה להרחיק את הסינים. יכול להיות שהוא צודק, אבל מדובר במתקפות סייבר - כך שאי אפשר לדעת בוודאות שהתוקף הוא אכן סיני ולא רוסי שהתחזה לסיני במתאר הפעולה שלו; או איראני שהתחזה לרוסי שמתחזה לסיני; או אמריקאי שהתחזה לכל אלה כדי לקבל לגיטימציה להכניס לסין איזה סייבר-כאפה; או, לצורך העניין, חתול.  

מי שלח את ההאקר? צילום: The Independent

2. ואם בסייבר עסקינן - מתקפה קשה ומתקדמת היכתה באיטליה: האקרים ממקור לא ידוע השיג גישה לחשבונות מייל של כ-9,000 משפטנים במדינה, ביניהם שופטים בכירים. המתקפה הופעלה נגד משתמשים בקרבת רומא, ונשענה על תעודות אבטחה שנגנבו משרת מיילים מאובטחים. בעקבות המתקפה, הוקפא השימוש במספר מערכות ממוחשבות בשימוש משרד המשפטים האיטלקי ומערכת בתי המשפט. רוברטו בלדוני, הממונה הממשלתי על אבטחת מידע באיטליה, הגדיר את המתקפה כחמורה ביותר שחטפה ארצו מתחילת השנה והוסיף שמקורה במדינה אחרת, כשכמובן לא ידוע אם זו רוסיה, סין או חתול. מתקפה על מערכות משפטיות היא בגדר מכה קשה לתשתית חיונית שלא חושבים עליה יותר מדי; מי שיצליח להאט או לשבש את המערכת המשפטית במדינה יריבה, יוכל לגרום לה נזק מוראלי וכלכלי לא מבוטל.  

3. ויהי ערב, ויהי בוקר, ויתגלה עוד באג בפיקסל 3 של גוגל. הסמארטפון הזה, שהושק עם כל מיני תקלות מוזרות כמו מגרעת תצוגה וירטואלית בראשו ובאגים ששותים את הסוללה במהירות, כולל כנראה גם ליקוי ברכיב הכי סקסי שלו: המצלמה. ביצועי הצילום של הפיקסל 3 נחשבים למדהימים בהתחשב בכך שיש לו עדשה אחת ולא שתיים או שלוש כמו למתחרים. לא מנחם במיוחד עבור כמה וכמה רוכשים, שהמצלמה פשוט לא עובדת אצלם, תוך שהמכשיר פולט הודעת "לא מצליח להתחברל למצלמה".