כשהמנכ"ל ליברלי מדי, או: כך הצליחה טוויטר לעצבן את הודו בציוץ אחד

צריך לשמור על הציפור

הודו היא השוק שכל חברת טכנולוגיה בעולם מפנטזת לשלוט בו - אוכלוסיה עצומה, שמאמצת באיחור את המדיה החברתית ואת תרבות הצריכה המערבית? אי אפשר לפספס כזו הזדמנות: גוגל הקימה תשתיות בהודו הכפרית, כדי להפוך לדרך בה מתחברים ההודים לרשת; פייסבוק שלחה צוותי הווי ובידור כדי לקדם את ווטסאפ בכפרים ולהסביר על שימוש בטוח בה; סמסונג מתכננת להקים בהודו את מפעל הטלפונים הכי גדול בעולם; וחברות רבות אחרות מנסות לשפר עמדות בהודו. אבל לא טוויטר. לפחות, לא לפי מה שעשה המנכ"ל שלה אתמול.

ג'ק דורסי השתתף בכנס במדינה צולם כשהוא נושא שלט "חסלו את הפטריארכיה של הברהמינים". בהתחשב בכך שהברהמינים הם מעמד אצולה דתי ששולט בהודו, פטריארכיה היא חלק מהדת ההינדית, וטוויטר לא מסוגלת לחולל מהפכה חברתית-תרבותית-שלטונית מהיום למחר - זו היתה בחירה מאוד אומללה. התמונה פורסמה בציוץ אחד של כתבת הודית אחת, אפילו לא הפכה למאמר. ואז פרצה לה סופת אש.

התמונה השערורייתית של דורסי צילום: Indiatoday

כמובן שהתמונה זכתה לחשיפה ויראלית ביותר, וכמובן שגורמים בהודו הביעו זעם עצום. טוויטר נבהלה ושחררה התנצלות: "הרגשות שהובעו בשלט לא משקפות את עמדותיה של טוויטר כחברה או של ג'ק כמנכ"ל, ואנו מתחרטים שהתמונה הפחיתה מערכו של ביקור מלא תובנות בהודו". כן, טוויטר טענה שדורסי לא ידע שנותנים לו שלט באנגלית ומצלמים אותו מחזיק את השלט הזה.

שלא תטעו: אני לגמרי עם דורסי פה, וסבור שיש לעקור תפיסות פטריארכליות מכל דת ומסגרת באשר היא. אבל אני לא מנכ"ל טוויטר, ואין לי על הגב בעלי מניות, מתחרים, שותפים ויותר מרבע מיליארד משתמשים חודשיים. דורסי הוא ליברל גאה, שהואשם בעבר בידי הרפובליקנים בארה"ב בכך שצינזר וחסם בטוויטר את המצביעים שלהם - שכל פשעם היה פרסום תוכן מסית, גזעני, מזויף וכזה שנוגד את תנאי השימוש ברשת החברתית. אבל כשאתה מוביל פלטפורמה כמו טוויטר, אתה חייב לזכור מה מונח לך על הכתפיים.

אנחנו חיים בעידן בו חברות אינטרנט נמצאות תחת לחצים עצומים מבפנים ומבחוץ. לטוויטר היו צרות שונות משל רובן: לא היו בה התמרדויות עובדים כמו בגוגל, היא לא התעסקה בשערוריות מידע פרטי כמו פייסבוק והמשתמשים לא חשבו שהיא גרועה כמו שקרה לסנאפצ'ט. לא, לטוויטר תמיד היו משתמשים מרוצים יחסית, ומשקיעים שהתמרמרו על שלא היו יותר מהם. דורסי יכול להיות ליברל, אפילו רצוי שיהיה; אבל תקריות כמו הפאדיחה ההודית פוגעות בחברה ברמה שמרתיחה בעלי מניות.

לשמור על הציפור צילום: שאטרסטוק

דורסי אינו מנכ"ל רע, אבל הצליח לעצבן הרבה אנשים בשנה האחרונה, בעיקר בגלל הזיגזג שלו מול הרפובליקנים - מצד אחד מצנזר, מצד שני מתנצל. מהלך כל כך אומלל, של להצטלם עם שלט שמעליב אנשים בשוק הכי חם - וזה אפילו לא משנה אם בצדק או לא - יכול ליצור מתחים בצמרת החברה: בעלי המניות יכולים לדרוש שינוי בהנהלה, ולערער את יציבות החברה.

אין לי יותר מדי סנטימנטים למשקיעי טוויטר, שיפגעו כספית מבעיות יציבות שכאלה. אבל בהחלט יש לי למשתמשים שלה. וטוויטר צריכה יציבות, בעולם בו פייסבוק רק לועסת עוד ועוד מהפרטיות ומפזרת עוד ועוד תירוצים לכך, חשוב שתתקיים גם טוויטר ותשמור על סגנון אחר. יש להניח שאם יוחלף דורסי, הוא לא יוחלף במישהו יותר ליברלי, יותר מודע לפרטיות וזכויות הגולשים. לא, העולם לא עובד ככה; כנראה שאת מקומו יתפוס מישהו שישמח את המשקיעים ויכניס לטוויטר יותר פרסום, פחות בקרה, ויותר "פייסבוקיות".

אני? טרול?

ייבגני זובארב, בעלי חברת חברת FAN הרוסית, תובע את פייסבוק משום שחסמה את העמוד שלו ופגעה כך בפעילותו העסקית. החברה שלו קצת שונה משאר החברות שפייסבוק חוסמת כל יום: שמה המלא הוא Federal Agancy of News והביזנס שלה הוא פרסום תוכני חדשות. אם שואלים את רוברט מולר, התובע המיוחד שחוקר את המעורבות הרוסית בבחירות 2016 בארה"ב, החדשות הן מזויפות: מולר הגדיר באפריל האחרון את FAN כגורם שעוסק בתעמולה זרה.

החוקר המיוחד רוברט מולר צילום: גטי אימג'ס

מר זובארוב טוען שהעמוד שלו הוסר בטעות, ביחד עם 270 עמודים אחרים שמקורם ברוסיה ושנחשדו כמפיצי תעמולה. "FAN היא סוכנות חדשות אותנטית, עצמאית ולגיטימית שמפרסמת דיווחים רלוונטיים בתחומים שונים", הצטדקה החברה בכתב התביעה. משפטנים שבחנו את המקרה מסרו לסוכנות רויטרס שוואלה, כנראה שלזובארב יש סיכוי זעום ביותר להצליח פה - ושכנראה התביעה נועדה לתפקד כמהלך יח"צ.

המקרה של FAN מראה את המורכבות שבמלחמה בתעמולה המקוונת. למה? כי יכול להיות שייבגני צודק. ממשלת רוסיה לא חייבת ליצור ולשגר את כל תוכני התעמולה שלה לבד. היא יכולה, באותה מידה, לשכור חמישים חברות תוכן שכל אחת מפרסמת חמישים מאמרים בשבוע, מהם שניים נועדו להשיג אפקט פוליטי. ממשלת ארה"ב ופייסבוק עצמה הצליחו לאתר לא מעט מפיצי תוכן נגוע ויצרני תוכן נגוע - אבל מה דינו של יצרן תוכן כזה שהוא בגדר אידיוט שימושי? חוות הטרולים של רוסיה תמיד יוכלו ליצור עוד בוטים, ספקי תוכן ולמצוא עוד טריקים. הפיתרון היחיד לפייק ניוז הוא חינוך לצריכת תקשורת ביקורתית; גולשים שמטילים ספק בידיעות שמופיעות להם בפיד וזועקות חמס הם התשובה. וחינוך שכזה יהיה מאמץ ממושך ויקר, לא משהו שאפשר לעשות עם אלגוריתמיקה.   

קצרצרים

1. גוגל שדרגה את אפליקציית Find my Device שלה, שמשמשת לאיתור מכשירים אבודים או גנובים: מעתה, יוצג באפליקציה מיקום משוער של המכשיר בתוך מבנים, כדי שתוכלו לדעת היכן לחפש את הטלפון האובד. לא ברור איך גוגל יודעת היכן הטלפון, משום ש-GPS לא עובד בתוך מבנים. יתכן שהחברה לוקחת נתונים מחיישני הטלפון כמד התאוצה, שעוזר להבין כמה התקדמנו בתוך כל בניין - ואז מצליבה אותם עם נתונים פומביים של שרטוטי מבנים. גוגל לא פרסמה היכן בדיוק נתמכת התצורה הזו, אך בשלב זה מדובר בפיתוח ניסיוני. אני מפרגן על השיפור הזה; תכונת איתור טלפון אבוד היא מאסט בכל מכשיר ולמעשה, אני סבור שצריכה לחול על יצרניות המובייל חובה להתקין אחת. אבל עדיין מדובר בגוגל, וכל מה שהיא ממציאה גורם לי לשאול "הממ, איך זה ירגל אחרי?" ובצדק: אין חברת אינטרנט ששותה יותר מידע מיישומי מובייל.

גוגל, איפה הטלפון שלי? צילום: pixabay

2. ימים קשים במנלו פארק: אתמול ארעה תקלה נרחבת ביישומי פייסבוק ואינסטגרם, ומשתמשים לא יכלו להשתמש באפליקציות ובאתר פייסבוק במשך שעות. פייסבוק תיקנה את הליקוי, אך אז היכתה בה תקלה חמורה בהרבה: מערכת הפרסום בפייסבוק - מקור הרווח שלה - קרסה למשך יותר משמונה שעות. לקוחות ארגוניים ברחבי העולם לא יכלו לדחוף פרסומות למשתמשים, לקבל פילוח קהל או לשלם לפייסבוק. דובר הרשת החברתית מסר לביזנס אינסיידר שהתקלה תוקנה ולמרות ליקויים שונים, המערכת היתה זמינה באופן חלקי. ואולם, מקורות בתחום הפרסום טענו שקריסה פה, ליקוי שם, הם דבר שבשורה - בעוד קיפאון של שמונה שעות הוא משהו חריג ביותר. התקלות של פייסבוק באות בתזמון נוראי: מפרסמים נערכים בימים אלה לקרנבל השופינג של בלאק פריידיי, ולא יהיה קץ לזעמם אם פייסבוק תפשל במאני טיים.

3. לכל שירות חברתי יש כיום רכיב סטוריז, וגם לינקדאין רוצה. הרשת החברתית המקצועית, שתפקידה בחיים לעזור לאנשים למצוא עבודה ועובדים ולהשוויץ בהישגים והמלצות, התחילה לבחון רכיב בשם Student Voices שיוצג באופן בולט בשירותיה. הרעיון הוא, לפי החברה, לאפשר לסטודנטים להביע את עצמם אישית ומקצועית ולשפר את התקשורת ביניהם. אופטימים שם, בלינקדאין: סטודנטים מתקשרים ביניהם בפייסבוק, סנאפצ'ט, טוויטר, ווטסאפ, אפילו טינדר; ללינקדאין הם הגיעו כדי למצוא עבודה או אנשים שימליצו עליהם. מי שכן צפוי לקפוץ על Student Voices כמוצא שלל רב הם המפרסמים למיניהם: עוד הזדמנות לתקוע תוכן וידאו ועוד במקום בולט באפליקציה? אין סיכוי שיוותרו על זה.

4. יש הרבה דברים שאני לא מבין בעולם הזה, ואחד מהם הוא למה עדיין לא נפל איזה רגולטור עצבני על פלאש; שוב התגלתה פרצת אבטחה חמורה בפורמט הערכאי הזה. מה יכולים לעשות איתה האקרים? לא הרבה, רק לתקוע קוד זדוני בתוך רכיב פלאש שמופעל אוטומטית ולתקוף כך כל מסכן שייכנס לאתר. אדובי, מפתחת פלאש, לא מתחזקת באופן קבוע את הפלטפורמה הוותיקה ורוצה להיפטר ממנה רשמית וסופית עד 2020. עדיין ישנם שירותים מקוונים למיניהם שמשתמשים בפלאש ברמות שונות, וכל החורים בה עלולים להזיק לאנשים. מאז הושקה הפלטפורמה התגלו בה המוני פרצות אבטחה חמורות, ששימשו בין היתר במתקפות סייבר מתקדמות וחמורות ביותר.