ממשלת הודו תדרוש מפייסבוק לפרוץ את הצפנתה ולסנן תוכן
מהלך חקיקה נרחב שמתכננת ממשלת מודי יאלץ ענקיות אינטרנט כפייסבוק, גוגל וטוויטר להתקין כלי ניטור תוכן ולסייע לשלטון לזהות ולאתר משתמשים שמפרסמים תוכן שהוגדר כפסול. ארגוני זכויות גולשים טוענים שמדובר במדיניות שלא תואמת משטרים דמוקרטיים
ממשלת הודו מעוניינת לקבל שליטה על התכנים שמתפרסמים בפייסבוק, ווטסאפ, טוויטר וגוגל בשטחה - תוך עקיפת רכיבי ההצפנה בפלטפורמות אלה. לפי דיווח של באזפיד ניוז, החלה בהליך חקיקה להקשחת האחיזה בתוכן המקוון. השלב הראשון שלו יכלול חובת הסרת תוכן שיוגדר כבלתי חוקי תוך 24 שעות מגילויו. בהמשך, יידרשו חברות טכנולוגיה להטמיע כלים שיחפשו את התכנים הללו בעצמם ולסייע באיתור מקורות התוכן הבעייתי.
- תחזית קודרת: שוק המובייל יישאר קפוא גם ב-2019; צמיחה תירשם רק בהודו
- גם בסין מודים: האפליקציות הסיניות אוספות יותר מדי מידע על המשתמשים
- צרות בכלכלה השביעית בגודלה בעולם: הצמיחה בהודו מאטה
לשם כך, יהיה על חברות הטכנולוגיה לשבור את מנגנוני ההצפנה שלהן. פייסבוק היא שתיפגע יותר מכל מהדרישות הללו: לווטסאפ יש יותר מ-200 מיליון משתמשים בהודו וכך גם לרשת החברתית. נציגים של החברה, כמו גם של גוגל, טוויטר ועוד ארבע חברות נוספות הוזמנו לתדרוך בנושא, מפי גורמים במשרד טכנולוגיות המידע ההודי.
רוצה גישה למידע מוצפן. מודי צילום: איי.אף.פי
יישום התיקון המוצע ידרוש שינוי של חוק טכנולוגיות המידע העיקרי של המדינה. ראש הממשלה, נרנדרה מודי, מקדם מגמה של הידוק השליטה בתוכן המקוון; בשבוע שעבר הותר לסוכנויות אכיפה וביון לקבל גישה בלתי אמצעית (ללא צורך בצו שופט למשל) למחשבים ברחבי המדינה. הממשלה הכחישה את המהלך אך עיון בצו שפרסמה מעלה את ההיפך. המהלך כבר יצר מהומה בפרלמנט והביא את האופוזיציה להאשים את מודי ומפלגת העם השלטת בניסיון לחבל בדמוקרטיה ההודית.
פרטיות היא אחת מזכויות היסוד שמוגדרות בחוקה ההודית, ופעילי זכויות אדם במדינה טענו שהחוקים החדשים יעבירו את הודו למצב פיקוח רשת שמזכיר את של סין. אם החקיקה הנוכחית תושלם, כל פלטפורמה בעלת יותר מ-5 מיליון משתמשים תיאלץ להחזיק ברפרנט שיהיה זמין 24 שעות ביממה כדי לטפל בבקשות רשויות האכיפה. בנוסף יהיה על המפעילה להחזיק במאגר מידע את כל ההפרות שזיהתה במשך לפחות שלושה חודשים ובמקרים מסוימים גם ללא מסגרת זמן.
המניע לשינוי הגישה אינו ברור; יכול להיות שהודו מעוניינת להקשיח את המדיניות כדי למנוע הישנות של מקרים כגון השימוש בווטסאפ בידי גורמים מתסיסים כדי לייצר מהומות. בשנה האחרונה נהרגו כ-30 בני אדם במהלך מהומות שנגרמו מהפצה של פייק ניוז ותיאוריות קונספירציה. הודו גם מחזיקה במאגר ביומטרי שמכסה את כל האזרחים - הגם שזה כבר נפרץ. אוסטרליה, שכנתה מדרום העבירה גם היא חוק שדורש מחברות הטכנולוגיה לאפשר גישה למידע מוצפן לפי דרישת גורמי אכיפה מוקדם יותר החודש.
