גוגל Pay נמצא בדרכו לישראל? מחכה לו נחיתה קשה במיוחד
אם שירות הארנק הדיגיטלי של הענקית האמריקאית אכן יגיע לישראל, יתקל בשורת מכשולים: ההפעלה מסורבלת, בתי העסק לא ממהרים לרכוש מסופים מתאימים, לבנקים יש כבר פתרונות משלהם, וכולם מחכים דווקא לאפל פיי
האם גוגל Pay, טכנולוגיית הארנק הדיגיטלי של ענקית האינטרנט, אכן תגיע לארץ בסוף השנה, כפי שבישרו הפרסומים בשבועות האחרונים? כבר שנים שחברות ההייטק מנסות לשכנע אותנו לעבור לתשלומים במובייל, ולשלם דרך הסמארטפון על כל דבר - מנסיעה באוטובוס ועד מיסי עירייה. אבל ציפיות לחוד ומציאות לחוד: מצב הארנקים המקוונים בעולם הוא רע למדי; שנים אחרי שהטכנולוגיה נחשפה, רוב האנושות ממשיכה להעדיף באופן גורף את כרטיסי הפלסטיק.
- "התבוננו על תחום התשלומים בחברה שלכם - ושאלו את השאלות הקשות"
- טנסנט תשיק בישראל את שירות התשלומים של וויצ'ט
- פייבוקס של דיסקונט מסתערת על העוסקים הזעירים
גם בארץ מתבסס רוב השוק על תשלום דרך כרטיסי אשראי רגילים. עוד ב-2013 הורה המפקח על הבנקים לחברות כרטיסי האשראי ולבנקים לגבש תוכנית, שתאפשר מעבר מפס מגנטי לכרטיסים חכמים עם שבב, "בתוך כשלוש שנים וחצי". באיחור ישראלי טיפוסי, המעבר החל רק בתחילת ינואר השנה. אז הורה בנק ישראל על הטמעת תקן EMV - תשלום חכם בבתי עסק, שיהווה גם תשתית לתשלומים דרך כרטיסי אשראי מאובטחים וגם דרך סמארטפונים, באמצעות שימוש בארנקים דיגיטליים כמו אפל פיי, גוגל פיי או עליפיי של עליבאבא.
גוגל פיי צילום: גוגל
כלומר, מבחינת התשתית, התקן אמנם מוטמע כבר אצל חברות האשראי והבנקים. אבל הבעיה היא שבתי העסק השונים, אלה העומדים מול הצרכן, לא ששים לעשות את המעבר למסופי תשלום שתומכים בטכנולוגיה.
עד 2,000 שקל למסוף
התמיכה בשירותי תשלום דיגיטליים דורשת מבתי העסק השקעה לא קטנה: הם נדרשים להתאים את החומרה (הקופות) והתוכנה בנקודות המכירה, בעלות של אלף עד אלפיים שקל למסוף. במאי שעבר פורסם כי פחות משבעה אחוזים מבתי העסק בארץ הטמיעו את המסופים החכמים, וההיענות נמוכה במיוחד בעסקים קטנים. בנק ישראל ממריץ את העסקים למעבר, ולטענתו, ההחזר על ההוצאה יהיה צמצום ההונאות בכרטיסי אשראי. אבל היקף הונאות האשראי בישראל הוא נמוך ממילא, ואת רוב הנזק סופגות בכלל חברות האשראי.
שיטת ההפעלה של המסוף החכם היא החלקה של הכרטיס במסוף בקופה, או הצמדתו לקורא שבבים חיצוני, ואחר כך הקלדה של הקוד הסודי (במקום חתימה על אישור תשלום מנייר). התשלום בסמארטפון מתבצע בהצמדה של המכשיר לקורא שבב NFC, או לקורא הפס המגנטי - שיטה שבה סמסונג משתמשת במערכת סמסונג פיי.
תשלום באמצעות אפל פיי צילום: בלומברג
האם לא שווה באמת לעבור לשימוש בתשלום דרך הסלולרי, תוך ספיגת העלויות? זוהי שאלה שאין לה תשובה חד משמעית. השיטות המובילות כיום בתחום התשלומים הסלולריים מתחלקות לשלוש: שימוש בקוד QR - שמאוד פופולרי בסין, שם ספקיות התשלומים הגדולות הן (לפי סדר יורד): עליפיי (39%), וויצ'ט של טנסנט (33%), אפל פיי (5%), שיאומי פיי (2%) ו-וואווי פיי (1%). השוק הסיני לבדו גילגל ב-2016 כשני טריליון דולר בתשלומים דרך ארנקי מובייל, והמספרים רק הולכים ותופחים.
בשאר העולם, השימוש בתשלומים סלולריים נפוץ בעיקר דרך אפל פיי. הארנק הסלולרי של אפל היה בשימוש של כ-86 מיליון לקוחות בתחילת 2017; סמסונג פיי מחזיק במקום השני, עם כ-34 מיליון לקוחות (תחילת 2017); ו-גוגל פיי משתרך מאחורי כולם, עם לא יותר מ-25 מיליון לקוחות לתקופה המקבילה. הטכנולוגיה השלישית מתבססת על בלוטות', אך בשלב הנוכחי לא מוכר עדיין יישום כלשהו שאימץ אותה ומשתמש בה.
לצורך תשלומים באמצעות אייפון נדרש שימוש בארנק האלקטרוני של אפל, שטרם חתמה על הסכמים מסחריים בישראל ולא ברור אם ומתי תעשה זאת. בנוסף, מדובר בשירות יקר יותר - כי אפל גובה את חלקה היחסי בכל מכירהה, והעמלה שלה גבוהה יותר מבשירותים המקבילים. לרוב, מדובר בבעיה קשה. כי ברגע שאפל פורשת טכנולוגיה בשוק מסוים, לרוב המתחרים נוטים ללכת אחריה. ברגע שאייפונים לא נכנסים למשחק, רוב המתחרים לא ששים להתבסס על פתרון שאינו מקובל כ"תקן". ולטוב ולרע, אפל קובעת לא מעט מהטרנדים בתעשייה.
"יותר מדי פעולות"
מחוץ לסין ולדרום מזרח אסיה, פתרון התשלום הדיגיטלי הנפוץ ביותר הוא טכנולוגיית ה-NFC, שעליה מתבססות החברות הגדולות ויזה, מאסטרקארד, אפל וגוגל. אלו מערכות הדורשות מסופים חכמים, שיודעים לקרוא את שבב ה-NFC.
מסוף תשלום של עליבאבא, שמקשר אל עליפיי לנתוני זיהוי פנים
יש מספר חסרונות בטכנולוגיה הזו, ואלה מגבילים את תפוצתה. הראשונה היא אפל, שחוסמת את האפשרות להשתמש בשבבים מלבד אלה שלה לצורך הגדרת ארנק דיגיטלי. מה שמביא עסקים לשקול מחדש אם שילוב הטכנולוגיה אצלם, מבלי שהמפעילה העיקרית של ארנקים מקוונים בעולם המערבי מתכננת להיכנס לשוק, היא החלטה כדאית. גוגל פיי וסמסונג פיי אינם מספיק פופולריים מהבחינה הזו.
בנוסף, יש בעיה בשימוש הפיזי עצמו של הכרטיס במעמד התשלום. "יותר קל להעביר את הכרטיס לקופאי או לתקוע אותו בחריץ של המסוף מאשר להוציא את הסמארטפון, להפעיל את שבב ה-NFC, להריץ את האפליקציה ולהקליד קוד הזדהות. מדובר ברצף פעולות שונות לעומת אחת או שתיים", הסביר דן סופר, מנכ"ל חברת וריפון ישראל, שמייצרת קופות ומסופי תשלום לבתי עסק. "הדרך היחידה שבה ניתן לתמרץ את השימוש בסמארטפון לתשלומים מתבססת על ערכים מוספים לעסק, כמו מועדון לקוחות, מבצעים מיוחדים או תשלום בשירות עצמי", הוסיף.
חוויית שימוש טובה יכולה בהחלט להעביר אנשים לשימוש בארנק מקוון. בארה"ב, למשל, שיטת התשלום המובילה היא וולמארט פיי, שעוקפת את כל המתחרים יחדיו (אפל, גוגל וסמסונג). הסיבה: היא מתבססת על קלות הפעלה (חשבון דמוי פייפאל), כאשר כל מה שנדרש מהלקוח זה לאשר את התשלום באפליקציה ברגע שהוא מגיע לקופה.
קיים גם פתרון נוסף, המבוסס על תקן בלוטות' המוכר, ושהפך להצלחה עצומה במדינות סקנדינביה. הבנק המרכזי בדנמרק, דנסקבנק, השיק ב-2016 שירות תשלומים במובייל, שדומה מאוד לשירותים כגון ביט ופפר בישראל, בשם מובייל פיי. מדובר בשירות המתבסס על שירות ה-SWIFT הדני - מערכת העברת הכספים הבינלאומית, שנתמכת על ידי כל הבנקים בעולם. השירות הפך תוך חצי שנה להצלחה עצומה כל כך, עד שכחצי מאוכלוסיית המדינה השתמשה בו. מובייל פיי הפכה לאפליקציה השנייה בפופולריות אחרי פייסבוק ב-2016, ושנה לאחר מכן כבר עברה למקום הראשון. "היא הפכה להיות כל כך אטרקטיבית, עד שגם בעלי עסקים רצו בה", אמר סופר.
דרוש אינטרס משותף
מה הסיכויים, אם כך, שגוגל פיי אכן תיכנס לשימוש בישראל בשנה הקרובה? הדבר תלוי במספר גורמים, שלא תמיד מתואמים ביניהם ושהאינטרסים שלהם לא בהכרח חופפים. ההיגיון אומר, שלפני שאפל תחליט להביא את אפל פיי שלה לארץ, הסיכוי שבעל עסק ייקח סיכון עם גוגל פיי או סמסונג פיי, שגם בעולם לא נחשבות כשיטות תשלום פופולריות, קטן למדי.
מצד גורמי הממשל מדובר בעיקר בכאב ראש: בתי העסק מצפים שחברות כרטיסי האשראי יספגו את עלות רכישת המסופונים החדשים, מכיוון שגם הן ייהנו מהם ויקבלו תשלום מאובטח ללא הונאות. הבנקים, מצידם, עסוקים עכשיו בקידום אפליקציות התשלומים הפרטיות שלהם, כמו ביט ופפר, כשהם משוחררים מעסקי כרטיסי האשראי.
לסיכום, ניתן לומר, שעד שלא ייווצר אינטרס משותף - הן לבעלי העסקים, הן לחברות האשראי, הן לבנקים והן לחברות הטכנולוגיה, ליישם ארנקים דיגיטליים בארץ - כניסה שלהם לארץ תהיה בגדר נס.
