דו"ח טכנולוגי
אי-שוויון, ניצול, ותסכול: הצד האפל של עבודה בגוגל
ענקית הטכנולוגיה מעסיקה מספר עצום של עובדים פחותי-זכויות שעוזרים לה לשמר את הדימוי הנוצץ של מקום עבודה חלומי, אך סובלים ביחס לעובדים מן המניין; ואפל מנסה לשכנע כמה שהיא לא מונופול אפליקציות; וטוויטר נדרשת לשאלה חשובה בנוגע למשתמשים גזענים
אבל האמונה הזו לא נכונה. היא אפילו לא חצי נכונה. למעשה, במקרה של גוגל לפחות, היא נכונה רק ב-45% לכל היותר. כי לפי הניו יורק טיימס הנתון הזה, 45%, הוא שיעור העובדים בגוגל, 102 אלף איש, שבאמת מועסקים בחברה כעובדים במשרה מלאה, על כל ההטבות והתנאים שנלווים לכך. 121 אלף העובדים הנותרים? הם עובדים זמניים או עובדי קבלן, ללא יציבות וללא תנאים והטבות סוציאליות.
משרדי גוגל בארה"ב צילום: שאטרסטוק
לא מדובר בתופעה חדשה בשוק התעסוקה, והיא מוכרת מאוד גם בישראל. גם בקרב חברות הטכנולוגיה לא מדובר במשהו שנולד אתמול. אבל הן, עד עתה לפחות, נהנו מהנחת הייטק, וסוגיית המעמדות בקרב העובדים שלהן לא זכתה לדיון מערכתי ורציני, לא היתה על המכ"מ של מבקרי החברות, בטח לא ביחס לסוגיות כמו התנהגות אנטי-תחרותית והפרת פרטיות, ויותר מכך: היא אפשרה להן ליצור מראית עין של אוטופיה שיוויונית שבה כל העובדים זוכים ליחס מצוין ונהנים מההטבות המפליגות של עולם ההייטק.
המציאות, כמובן, שונה לחלוטין: העובדים הזמניים ועובדי הקבלן האלו אמנם מועסקים לצד עובדים מן המניין, אך מקבלים שכר נמוך יותר, הטבות גרועות יותר, ובארה"ב לא זכאים לחופשה בתשלום. עובדי גוגל שהתראיינו לגארדיאן תיארו את המצב כ"סדנת יזע לעובדי צווארון לבן".
עובדים אלה אחראים לרוב לעבודת השחורות והמונוטוניות ביותר; התפעול של הסייענית החכמה גוגל אסיסטנט, מספרים בחברה, נשען על כמות עצומה של מידע מתויג שמוזן ומעובד על ידי עובדי קבלן בשכר נמוך. "זה עשן ומראות. בינה מלאכותית היא לא מלאכותית, אלה בני אדם שעושים את העבודה", סיפר אחד מהם.
גוגל אסיסטנט, פלטפורמת ההפעלה הקולית של החברה צילום: שאטרסטוק
העובד הוא חלק מצוות שאחראי ליצירת המידע הלשוני שמשמש את אסיסטנט. הוא עצמו מועסק ישירות על ידי גוגל, אך לדבריו רוב חברי הצוות הם עובדי קבלן זמניים, שבמשך שנים נדרשו לעבוד שעות נוספות ללא תשלום. זאת, על רקע סירוב של מנהלים לאשר שעות נוספות בתשלום, תוך שהם מטילים על עובדי הקבלן כמות עבודה לא סבירה, ומפעילים עליהם לחץ עצום לסיימה בדדליין שנקבע.
"הובהר לנו שאסור לנו לרשום יותר מ-40 שעות עבודה, אבל מעולם לא נאמר לנו לא לעבוד יותר מ-40 שעות", סיפר אחד העובדים. "המשימות שנתנו דרשו לרוב יותר שעות. כל שבוע אתה מגיש את סיכום השעות שלך. אדם אחד מילא שעות נוספות וננזף". עובד אחר אמר: "אם זה לא חוקי, זה בהחלט נצלני. זה הגיע למצב שאני לא משתמש בגוגל אסיסטנט, כי אני יודע איך זה נבנה ואני לא יכול לתמוך בכך".
ישנם גם הבדלי שכר קיצוניים בין מעמדות העובדים: השכר השנתי החציוני של עובד גוגל מן המניין עומד על 246,804 דולר, לא כולל הטבות כמו ארוחות בחינם, שיעורי יוגה או מסאג'ים במשרדי החברה. עובדים זמניים משתכרים בגוגל שכר מינימום פנים-חברתי של 15 דולר בשעה – 31.2 אלף דולר בשנה במשרה מלאה. יש עובדי קבלן שמשתכרים יותר, בין 25 ל-35 דולר לשעה, אך עדיין מדובר בשכר נמוך משמעותי מזה של העובדים הקבועים. בנוסף ההטבות גרועות משמעותית: עובד עם שכר שנתי של 60 אלף דולר סיפר שהוא משלם 180 דולר בחודש כפרמיה לביטוח הבריאות שהוא מקבל מהחברה שמעסיקה אותו, כאשר ההשתתפות העצמית עומדת על 6,000 דולר (בניגוד לפרמיה של בין 0 ל-53 דולר והשתתפות עצמית של 1,350 דולר לעובדים מן המניין).
עבודה בהייטק? יש שווים ושווים יותר צילום: שאטרסטוק
לא מדובר במצב ייחודי לגוגל. לפי נתונים של חברת OnContracting, עובדים זמניים ועובדי קבלן מהווים בין 40% ל-50% מכוח האדם בחברות טכנולוגיה. עשרות אלפי מסנני התוכן של פייסבוק, למשל, לא מועסקים ישירות על ידה אלא עובדים בעבור חברות שמתפעלות את שירותי הסינון של הרשת החברתית. מדובר במספר אדיר של עובדים, שלרוב לא נכלל כנראה במצבת כוח האדם הרשמית שלה. גוגל לא סופרת את העובדים הללו בנתוני כוח האדם שהיא מפיצה. בסופו של דבר יש כאן, עניין כספי: לפי הערכות עובד קבלן עולה לחברה 100 אלף דולר פחות בשנה לעומת עובד מן המניין.
חברות הטכנולוגיה רוצות שנדמיין את מקומות העבודה שלהן כמעין אוטופיה עתידנית, שבה כל העובדים מקבלים משכורות גבוהות וזוכים לתנאים מפנקים. אבל בפועל, המצב דומה יותר לסרט הקלאסי מטרופוליס של פריץ לאנג: שכבה של עלית אריסטוקרטית ומתחתיה (מילולית ומטאפורית) מעמד פועלים שסובל מתת-תנאים ואחראי לכל העבודה השחורה שמאפשרת למערכת לתפקד.
גוגל והחברות האחרות מאוד רוצות שנדבר על AI, למידת מכונה, והמהנדסים והמתכנים המוכשרים, העילית שבעילית, שמייצרים את הקסם שמאחורי המכשירים והשירותים שלנו. זה סקסי וזה מרשים. העובדה שמתחת לכל זה יש מאות אלפי עובדים שמצבעים את העבודה השחורה שמאפשרת לקסם הזה להתקיים? אנשים עם פחות זכויות שמעמיסים פחם ומושכים בידיות כדי שהמכונה תנוע קדימה? זה סיפור הרבה פחות טוב. זה סיפור שעושה די-מיסטיפיקצה לחברות ההייטק, לא גן עדן אוטופי אלא רק עוד מקום עבודה נצלני, עם סופר-סטארים שזוכים לכל הפינוקים וסתם עובדים שמנסים לסגור את החודש.
קצרצרים
1. חנות האפליקציות של אפל נמצאת בתגובה האחרונה תחת מתקפה רב חזיתית, כאשר בין השאר ספוטיפיי יוזמת מהלכים ציבוריים ורגולטוריים נגד הפרקטיקות הנהוגות בה, ותביעה ייצוגית נגדה קיבלה לאחרונה אור ירוק להתקדם מבית המשפט העליון של ארה"ב. התשובה העדכנית של החברה? עמוד שמסביר כמה החנות סבבה ומצוינת. מבקרים של החברה פחות מתרשמים, ואומרים שהמידע שם רק מדגיש את ההגמוניה של החברה והקושי להתחרות בה.
אפליקציות בחנות אפל
2. יוצרים עצמאיים ביוטיוב? אתם בעמדת נחיתות לעומת ערוצים של גופים מבוססים כמו תוכניות לייט נייט. לא רק מכיוון שיש לכם פחות תקציבים ואמצעים, אלא גם בגלל אפלייה מובנת ביוטיוב: לפי מחקר של ערוץ יוטיוב שפופולרי בקרב יוצרים, ערוצים עצמאיים צריכים לזכות למיליונים יותר בצפיות כדי להיכנס לרשימת הסרטונים החמים של האתר. זאת, לעומת סרטונים שמעלות תוכניות הלייט נייט השונות.
3. זוכרים את האייפוד טאץ'? גם אנחנו לא, אבל באפל סבורים שיש עדיין ביקוש למכשיר הוותיק הזה (בפועל, זה אייפון בלי טלפון או אינטרנט סלולרי). החברה השיקה השבוע דגם חדש, לראשונה מאז 2015. מה השתנה? מבחינה חיצונית כלום - המכשיר נראה אותו דבר כמו קודמו. אך בפנים הוא קיבל מעבד חדש (יחסית, זה המעבד של האייפון 7 מ-2016, לא הכי חדש בסביבה) וגם זיכרון משודרג. המחיר: החל מ-199 דולר.
4. טוויטר נזכרה שיש לה מצפון והחלה לבצע מחקר בשאלה האם יש מקום לגזענים לבנים בפלטפורמה שלה. השאלה העיקרית: האם צריך לחסום אותם או לאפשר להם לפעול בפלטפורמה כדי לעמת את דעותיהם עם אחרים.
