מנכ"ל מובילאיי שופך מים קרים: הרכב האוטונומי תלוי ברובו-טקסי
במאמר שפרסם, הסביר פרופ' אמנון שעשוע שבניגוד לחזון שקידמו רוב חברות הרכב האוטונומי, המכונית לשימוש פרטי לא תגיע להיקפים נרחבים לפני שיושלם אימוץ משמעותי של מוניות אוטונומיות. לדבריו הסיבה היא אתגרי עלות, רגולציה ותשתיות מידע, שקשה לקדם בו זמנית
- ארה"ב אישרה השקעת ענק של סופטבנק בחברה המפתחת כלי רכב אוטונומיים
- אפל רכשה חברת רכב אוטונומי שעמדה להיסגר
- בקרוב: נתיבי איילון תקים מרכז לבחינת רכב אוטונומי
לדברי שעשוע, נכון להיום ניצבים מעל עולם הרכב האוטונומי כמה סמני שאלה בולטים. "האם אנחנו מבינים שטכנולוגיית רכב אוטונומי וקבלתה על ידי החברה ייקחו יותר זמן מהצפוי? האם העלות של השקעה בכזו טכנולוגיה גדולה מכדי שארגון אחד יוכל לעמוד בה?", כתב. הוא אפיין גם שלושה היבטים בהתפתחות הנהיגה האוטונומית: מערכות מסייעות נהיגה (ADAS), שירותי מוניות אוטונומיות שמכונים גם תחבורה כשירות (Mobility as a service, MaaS) וייצור סדרתי של מכוניות אוטונומיות לשימוש פרטי.
מערכות מסייעות נהיגה, שבהן הנהג שולט ברכב הן והמערכת מתערבת רק כדי למנוע תאונות, הן כבר מציאות עם נתח שוק של 22% כיום וצפי לנתח של 75% עד 2025. העתיד - מכוניות אוטונומיות מלאות - יגיע לפי שעשוע בשני שלבים: מונית אוטונומית, כלומר שירותי הזמנת נסיעות במכוניות אוטונומיות, ובעלות פרטית של מכוניות אלה.
"מה שהשתנה בתפיסה של חברות רבות, כולל חלקים נרחבים מתעשיית הרכב, היא ההבנה ששני השלבים האלו לא יכולים להתקדם במקביל", כתב שעשוע. "ייצור סדרתי של מכוניות אוטונומיות פרטיות חייב להמתין עד לפריסה והתבגרות של רובוטקסי. זה בגלל שלושה גורמים: עלות, רגולציה וקנה מידה גיאוגרפי. אופטימיזציה של כל הגורמים בו זמנית התבררה כקשה מדי להשגה בקפיצה אחת, ולכן רבים בתעשייה שוקלים מה יהיה הנתיב הטוב ביותר להגעה לייצור המוני. מנהיגים רבים בתעשייה מבינים שאפשר לדרג את האתגרים של פריסת מכוניות אוטונומיות ולכוון קודם כל להזדמנות שקיימת ברובוטקסי".
בין מנהיגים אלה, אגב, נמצאים גם ראשי מובילאיי עצמה, שעד כה נטו יותר לחזון של רכב אוטונומי בבעלות פרטית. עדות לשינוי זה ניתן היה לראות בהבטחת שעשוע לפרוס צי של מאות מוניות אוטונומיות בתל אביב עד 2022, ואולם מדובר כנראה בפעם הראשונה שבה מובילאיי ואינטל דוחות את החזון של מכונית אוטונומית פרטית לטובת שלב מקדים של פריסת מוניות עצמוניות. בכך, למעשה, הן מיישרות קו עם שחקניות כמו וויימו של אלפבית, שכבר מפעילה צי מוניות אוטונומיות באזור פיניקס.
את המונית ניתן להגביל; ואת הפרייבט?
בהמשך דבריו, הרחיב שעשוע על הגורמים שהביאו לשינוי זה. ראשית, העלות. "העלות של מערכת נהיגה אוטונומית, עם מצלמות, רדארים, לידארים ומחשוב מתקדם, הוא כמה עשרות אלפי דולרים ויישאר גבוה בעתיד הנראה לעין", כתב. "רמת עלות זו מתקבלת על הדעת בשביל שירות הזמנת נסיעות, אבל היא יקרה מדי לייצור כלי רכב פרטיים. העלות צריכה לרדת ללא יותר מכמה אלפי דולרים לצורך שכזה".
הגורם השני הוא רגולציה: "מדובר בתחום שקיבל מעט מדי תשומת לב. יש סוגיות חשובות של איך לאזן בין בטיחות לשימושיות באופן שיהיה מקובל על החברה". הגורם השלישי, קנה מידה גיאוגרפי, עוסק בעיקר באתגר של יצירת מפות מפורטות ומדויקות באיכות גבוה, ועדכונן על בסיס קבוע. "זה דבר קריטי למכוניות אוטונומיות פרטיות שצריכות להיות מסוגלות לפעול בכל מקום. רובוטקסי ניתן להגביל לאזור גיאוגרפי, מה שמאפשר לדחות את ההתמודדות עם סוגיה זו עד להתבגרות התעשייה", הסביר שעשוע.
הוא סיכם: "כשבוחנים ביחד את העלות, הרגולציה וקנה המידה, מובן למה ייצור סדרתי של מכוניות נוסעים יהיה אפשרי רק אחרי שלב הרובוטקסי. אחרי שרובוטקסי יזכו להצלחה ויגיעו לבגרות, יצרניות רכב יהיו מוכנות לשלב הבא (והמהפכני ביותר) של מכוניות אוטונומיות פרטיות".