דו"ח טכנולוגי
מיזם ליברה של פייסבוק: הבית בוער, אבל הכל בסדר
שבע שותפות מרכזיות נטשו את פרויקט הקריפטו, אך החברה לא עוצרת לעשות חושבים ואף מתקדמת בעוז אל מלתעות הרגולטורים בעולם; סין נעזרה באפלקציה תמימה כדי לאסוף מידע על משתמשים בעולם; וגוגל עושה צעד קטן וחשוב למלחמה בהלוואות טורפניות
הדבר המדהים הוא לא שארגון ליברה - הגוף העצמאי שהקימה פייסבוק כדי לנהל את מטבע הקריפטו שהיא מתכננת להשיק בשנה הבאה - איבד בתוך שבוע כרבע מהחברות המייסדות שלו, בהן ענקיות פיננסים עולמיות. זה דווקא היה צפוי, ודיווחים בחודשים האחרונים התריעו שהן שוקלות ברצינות את המשך דרכן בתחום. מה שמדהים הוא שחרף סימן האזהרה המובהק הזה, שמצטרף לשורה של סמני אזהרה אחרים, נראה שפייסבוק מתכוונת להמשיך עם השקת ליברה כאילו כלום לא קרה, ונחושה להציג חזות של עסקים כרגיל.
מה, הכל סבבה
ליברה היה על קרקע לא יציבה כמעט מאז שחשפה פייסבוק את התוכניות להשקתו בתחילת הקיץ. מחוקקים, רגולטורים, עיתונאים והציבור שבעו מהכשלים ארוכי השנים של פייסבוק במגוון תחומים – החל מהשקות מוצרים עם השלכות בלתי-צפויות (כמו פייסבוק לייב שהפך לפלטפורמה לשידור התאבדויות ופיגועים) ועד ניהול כושל של משברים גלובליים כמו קיימברידג' אנליטיקה, פייק ניוז והתערבות זרה; אף אחד לא התכוון לעמוד בשקט ולתת לחברה להשיק מוצר משמעותי בעל פוטנציאל לא ברור ללא בדיקה קפדנית.
בשבוע וחצי האחרונים הקרקע הלא יציבה הזו החלה להתפורר מתחת לרגלי פייסבוק. בזו אחר זו עזבו את המיזם כמה מהחברות הבולטות שלו: ראשונה היתה ענקית התשלומים פייפאל, שהודיעה שהחליטה "להתמקד במשימה הקיימת" שלה. נגיד. בסוף השבוע הגיעו הודעות הפרישה של ויזה, מאסטרקארד, איביי, שירות התשלומים הדרום אמריקאי Mercado Pago וסטרייפ (שחקנית מובילה בתחום שירותי הסליקה לאתרי סחר מקוון), שאמרו שבכוונתן למקד את תשומת לבן בדברים אחרים. כמו, למשל, משהו שלא כרוך בחיטוט עמוק מצד כל רגולטור פיננסי בעולם. ורק אתמול דיווחה בלומברג שגם חברת האחזקות בוקינג הולדינגס, שחקנית ענק בתחום התיירות המקוונת שמפעילה את המותגים בוקינג.קום, קייאק, פרייסליין ועוד פורשת גם היא מארגון ליברה.
מתרחקות מפייסבוק. ויזה ומאסטרקארד צילום: בלומברג
לא מדובר בהפסד של מה בכך: שבע הפורשות היו כנראה השמות החזקים ביותר ברשימת 28 החברות המייסדות של ליברה ונטישתן היא מכה משמעותית לתוכניות החברה. בוקינג ואיביי היו בעמדה לשלב את מטבע הקריפטו באתריהן ולהפוך אותו לאפשרות תשלום מקובלת ונפוצה כבר עם השקתו. פייאפל, סטרייפ ו-Mercado Pago היו יכולות להציע אפשרות להשלים עסקאות במטבע בכל אחד מעשרות אלפי האתרים שהן עובדות איתם - ובכך להפוך אותו לאופציה זמינה כמעט בכל אתר סחר מקוון. ויזה ומאסטרקארד היו לא רק בעמדה למנף את ליברה ליישומים בעולם הפיזי, אלא בתור שתיים מהשחקניות הוותיקות והמכובדות ביותר בעולם התשלומים גם הקנו לפרויקט אמינות ויוקרה שספק אם פייסבוק תצליח להחליף. המצב הנוכחי מעלה שלוש שאלות:
1. למה החליטו החברות השונות לפרוש דווקא עכשיו?
2. למה הן פורשות מהפרויקט?
3. מה הלאה?
התשובה לשאלה הראשונה די פשוטה. גל הנטישה אינו מקרי וגם לא מצביע על פאניקה המונית. אתמול נערכה בז'נבה הפגישה הראשונה של החברים המייסדים בארגון ליברה, שנועדה לקבוע בין השאר את התפקידים השונים שהן ישחקו בהשקת מטבע הקריפטו ולליבון סוגיות מפתח. זה שלב בתהליך שדורש כבר מחויבות ספציפית, לא סתם אמירה כללית על הצטרפות למיזם. זה היה הרגע בעבור כל מי שיש לה ספקות לגביו לפרוש, לפני שעוברים לתכל'ס. זה גם אומר שהגופים שנשארו בליברה, כמו PayU, ספוטיפיי, אובר, ליפט, וודאפון ואנדריסן-הורוביץ, מחויבים אליו ובהעדר תקלה משמעותית לא צפויים לפרוש.
גם התשובה לשאלה השנייה, למה החברות פורשות, לא מורכבת: לא היה להן ראש למיגרנה הזאת. ליברה היה, מההתחלה, הימור גדול. אף אחד לא היה בטוח איך המטבע יתקבל בשוק, אילו שימושים יהיו לו, האם בכלל הפיתוח יצדיק את ההשקעה הגדולה סביבו או שיהיה זה כישלון מפואר. אבל, לפחות בהתחלה, זה נראה כמו הימור ששווה לקחת. כזה שלצד הסיכון, טומן בחובו גם הבטחה אדירה - מיזם ששווה להיקשר אליו.
ליברה של פייסבוק צילום: רויטרס
הביקורת הציבורית והבדיקות הרגולטוריות שנפתחו בעקבות ההכרזה שינו את המאזן הזה. הסיכון גדל משמעותית, וכתוצאה האפשרות שהמטבע יחולל מהפכה קטנה. הסיקור השלילי אולי לא הפך את הפרויקט לנגוע ואת החברות שקשורות אליו למוקצות, אבל זו גם לא גאווה גדולה להיות משויכים אליו בשלב זה. חברות ציבוריות, ובעיקר חברות בתחום הפיננסים, הן בסופו של דבר גופים שמרניים. אם הן כבר לוקחות הימור גדול, זה יהיה רק אחרי שקילה זהירה של כל הסיכונים וההטבות האפשריות. ברגע שהמאזן משתנה לרעה, כך גם הרצון של החברות להשתתף בו. וכשרגולטורים מסביב לעולם מבהירים שליברה לא יצא לפועל בלי בדיקה מעמיקה, ושיעשו כל שביכולתם כדי לעצור את השקתו לפני שיענו כל השאלות ויפתרו כל הסוגיות בנושא, הסיכונים של העיסוק בליברה פשוט כבר לא הצדיקו מבחינתן את ההטבות האפשריות, לפחות לא בשלב זה.
שר האוצר של ארה"ב, סטיב מנוצ'ין, העריך שהפרישה של השותפות קשורה לחשש מרגולציה. "נפגשתי עם נציגי ליברה מספר פעמים והבהרתי להם היטב שאם הם לא יעמדו בתקני הלבנת הכספים ותקנים אחרים שלנו, בכוונתנו לנקוט בפעולות אכיפה נגדם", אמר ל-CNBC. "ואני חושב שהם הבינו שהם לא מוכנים, שהם לא עומדים בתנאים. ואני מניח שחלק מהשותפים דאגו ופרשו עד שהם יוכלו לעמוד בתקנים אלו".
אם מנוצ'ין צודק, זו סיבה מצוינת לפרוש. גופים פיננסיים, במיוחד כוויזה ומאסטרקארד, לא ששים להתמודד עם ביקורת רגולטורית. ואם יש פרויקט שהולך ונראה מפוקפק מרגע לרגע, ושאין שום מחויבות אמיתית אליו, המהלך המתבקש מבחינתם הוא לפרוש לפני שהרגולטור יתחיל לשאול שאלות. הפעילות שלהם מספיק מורכבת גם כך.
סטיב מנוצ'ין, שר האוצר של ארה"ב צילום: רויטרס
אבל השאלה הקריטית ביותר היא השלישית: מה יקרה בהמשך? אחרי פרישה של שותפי מפתח, ובפרט של כמעט כל השותפים מהתחום הפיננסי, אפשר היה לצפות שפייסבוק תעצור להערכת מצב; אם כולם אומרים לך שאתה שיכור, אתה כנראה שיכור. הגיע הזמן להפסיק לשתות וללכת הביתה לנוח. ואם כולם אומרים לך שאתה עושה מהלך בעייתי, אפילו מסוכן (ובמקרה הזה, כולם זה רגולטורים, מחוקקים, מקבלי החלטות, עיתונאים, מומחים ואפילו שותפים לעשייה), כנראה שכדאי לעצור ולעשות חושבים.
הדבר הנכון לעשות לאור הלחץ ההולך וגובר הוא להודיע: שמענו את מה שכולם אומרים, הקשבנו לחששות הרגולטורים, ראינו את דאגת השותפים שפרשו, אנחנו מודעים לחוסר האמון הציבורי כלפינו. לפיכך, החלטנו לעצור את תוכניות ההשקה כדי לאפשר שיח מעמיק עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, על מנת ללבן ברוגע את כל הסוגיות השונות, לחשוב על כל ההשלכות האפשריות ולהערך לכל מה שיכול להשתבש. השקת מטבע קריפטו בכזה סדר גודל היא מהלך מורכב, אולי אפילו חסר תקדים, וצריך להערך אליו בהתאם. אנחנו מחויבים לליברה, לא זנחנו את תוכניות ההשקה, אבל אנחנו מאריכים את לוח הזמנים על מנת להתמודד עם הסוגיות השונות.
מי שמדמיין שפייסבוק עשתה משהו דומה כנראה שהיה בתרדמת בחמש השנים האחרונות: החברה ממשיכה עם תוכניות ההשקה בדיוק כמו קודם, אולי אפילו לוחצת על דוושת הגז. בכינוס הראשון של ארגון ליברה שנערך אתמול נפנף הארגון את הפורשות בביטול, והכריז ש-1,500 גופים הביע נכונות להצטרף לפרויקט, 180 מהם עומדים בדרישות הסף על מנת להצטרף לארגון (העיקרית שבהן: יכולת לשלם את דמי החבר בסך 10 מיליון דולר). בכינוס גם מונו חברי דירקטוריון, ובהם ראש פרויקט ליברה בפייסבוק דייוויד מרקוס (טכנית, מנכ"ל החברה-הבת של פייסבוק, קליברה, שדרכה היא מנהלת את פעילות ליברה שלה), ובעלי תפקידים בכירים כמו סמנכ"ל התפעול ומנהל בפועל, בכיר פייפאל לשעבר ברטראנד פרז.
דיוויד מרקוס, מנהל פעילות ליברה צילום: CNBC
מה שלא יצאה מהכינוס זו הודעה על שינוי בתוכניות ההשקה או מהלכים להשקטת החששות השונים. אבל אלו בוודאי נמצאים בפעולה. פייסבוק אולי רוצה לדחוף את השקת ליברה קדימה כאילו כלום לא קורה, אך ספק אם תצליח; מהלכים עיקשים כמו זה האחרון רק יגבירו את החששות מהשקת המטבע ויביאו להגדלת הלחץ שמופעל על החברה. התעקשות להמשיך עם ההשקה חרף כל האזהרות יכולה בתרחשי הקיצון להביא אפילו לחקירה פלילית נגד פייסבוק, ארגון ליברה והבכירים שמעורבים במהלך.
במצב הנוכחי, נראה שיש לפייסבוק רק שתי ברירות טובות: לדחות את ההשקה, או למצוא פתרון קסם שירגיע את כל הדאגות של רגולטורים, מחוקקים ומקבלי החלטות בכל העולם סביב סוגיה זו בתוך קצת יותר משנה - מהלך שנכון להיום נראה כמעט בלתי-אפשרי לאור המורכבות הגדולה של המהלך. אבל, כמו שאנחנו מכירים את פייסבוק, לא נראה זה בלתי-סביר שהחברה תמשיך בדרכה ותשיק את ליברה במועד, ובלי לענות כשורה לחששות השונים. כולם אולי אומרים לפייסבוק שהיא שיכורה, אבל לרשת החברתית יש נטייה שלא להקשיב לעצות גם מפי שוחרי טובתה. במקום ללכת הביתה, יש סיכוי טוב מאוד שהיא תמשיך להוריד שוטים עד הסוף המר.
קצרצרים
1. לפני החג סיפרתי לכם על האופן שבו הצנזורה הסינית מתפשטת מחוץ לגבולות המדינה אל שאר העולם. והנה, לא רק הצנזורה מתרחבת אלא גם מנגנון איסוף המידע המאסיבי של המדינה. לפי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל, בייג'ינג פיתחה אפליקציות מובייל והשתמשה בהן כדי לאסוף מיליארדי פרטי מידע על גולשים במדינה ומחוץ לה. כשהמדינה שאמורה להיות הכוח המאזן נמצאת תחת שליטתו של ליצן כתום, אפשר לשער שהתעוזה הסינית רק תלך ותגדל.
ניטור טכנולוגי. סין צילום: שאטרסטוק
2. אחד מתחומי העיסוק הטורפניים בארה"ב הוא הלוואות קצרות טווח, מה שמכונה Pay Day Loans – הלוואות שניתנות לתקופה של ימים ספורים, כמה שבועות לכל היותר, על מנת לסייע לאנשים עד כניסת המשכורת. בתוספת, כמובן, של ריבית רצחנית. מדובר בתעשייה נצלנית שפוגעת באוכלוסיות המוחלשות ביותר, כמו עובדים בשכר מינימום ובעלי משפחות שצריכים קצת מזומן כדי לקנות אוכל לבית - ואף מיישמת פרקטיקות שיווק וגבייה אכזריות. גוגל עושה עכשיו מהלך קטן כדי לעצור את הגופים האלו, ואסרה על אפליקציות שמציעות הלוואות קצרות טווח בריבית שנתית של 36% ומעלה לפעול בחנות פליי. חשוב, אבל שינוי אמיתי צריך להגיע באמצעות רגולציה ואכיפה שתגביל את פעילות הגורמים בתחום. למרבה הצער, האיש הכתום מהבית הלבן דווקא עושה ההפך - והסיר בשנה האחרונה רגולציות שהגנו על הלווים.
3. דיסני ממשיכה להלהיב את הציבור לקראת ההשקה הצפויה של שירות הסטרימינג דיסני פלוס בארה"ב ב-12 בנובמבר. סרטון בן 10 שניות בטוויטר מציג "בערך את כל" מה שיגיע לשירות. לצד הסדרות החדשות שכבר דווח עליהן בעבר וכותרים מוכרים כמו מואנה, עתיד השירות לכלול גם תכנים אלמוניים מעומק הקטלוג של דיסני. ממש מעומק הקטלוג. למשל סרט הטלוויזיה מ-2003 "נערות הצ'יטה", בהשתתפות חברות להקת הבנות (המצליחה?) באותו שם, סרט הניינטיז Halloweentown או סדרת האנימציה Darkwing Duck.
