מאיפה מגיע הכסף? 7.5 מיליארד דולר מחפשים השקעה

אם לפני עשור היתה זירת ההשקעות בחברות סטארט־אפ שמורה לקרנות הון סיכון, הרי שכיום הכסף נוהר בהמוניו ממקומות שונים ופחות מסורתיים.

נוכחות לפרייבט אקוויטי

בעבר הקרנות המקומיות נתקלו רק בקרנות הון סיכון אמריקאיות שבאו לרחרח, אך באחרונה יש יותר ויותר נוכחות גם לקרנות השקעה פרטיות (private equity) שמקימות זרועות הון סיכון מיוחדות. המהלך הבולט האחרון היה רכישת רבע מחברת איירון סורס הישראלית על ידי קרן CVC ב־450 מיליון דולר. מוקדם יותר השנה קנתה קרן ההשקעות אינסייט את הפורטפוליו של קרן ההון סיכון ג'נסיס של אדי שלו, ועל הפלטפורמה הזאת הפכה לשחקנית בהון סיכון. אינסייט, שמנהלת 20 מיליארד דולר, השתתפה גם בסבב הגיוס האחרון של לייטריקס. גם קרנות הענק האמריקאיות KKR ו־TPG, שמנהלות 150 מיליארד דולר ו־45 מיליארד דולר בהתאמה, הקימו כאן פעילות השקעה בשנים האחרונות.

33% מנכסי המשפחה של קספר וון וינטרפלדט (בתמונה) מושקעים בהייטק, גם בישראל

"קרנות השקעה פרטיות שמבצעות השקעות ממונפות בהייטק הן חיה שכמעט ולא קיימת בישראל, אבל בארה"ב הדבר נפוץ מאוד", אומר גיא פרמינגר, שותף וראש מגזר הטכנולוגיה של פירמת הייעוץ PwC, "לרוב יש להן בפורטפוליו כמה חברות בתחומים קרובים והן חושבות על החיבור שיאפשר להן לייצר שלוש מאחד ועוד אחד".

אבל יש גם דרכים פשוטות יותר שהוכיחו את עצמן היסטורית כמו, למשל, גלגולה של חברת אקס ליבריס הישראלית שנמכרה לא פחות מארבע פעמים. בדרך השווי עלה מ־60 מיליון דולר במכירה הראשונה לפרנסיסקו פרטנרס ב־2006, ל־500 מיליון דולר במכירה האחרונה לפורסקווט ב־2015.

ההון של פמילי אופיס

לכל הקלחת הזאת נכנסים חזק מאי פעם הפמילי אופיס, אותם מנהלי הנכסים הפרטיים שעובדים לרוב עם משפחה אמידה אחת ולעתים עם כמה משפחות ואחראים על ניהול ההון השבטי. אם בעבר מנהלי הפמילי אופיס העדיפו להשקיע יותר בנדל"ן, בשנים האחרונות, לאחר עליות המחירים החדות במרבית השווקים, הם מחפשים לפזר את ההשקעה וטכנולוגיה תופסת יותר ויותר מקום.

כזה הוא למשל קספר וון וינטרפלדט, בנקאי השקעות ומפיק הוליוודי בעבר ומנהל הפמילי אופיס של אשתו - ליסה פיירסטון, דור חמישי לשושלת הענק של צמיגי פיירסטון שהוקמה עוד במאה ה־19. בשיחה עם "כלכליסט" אמר וון וינטרפלדט כי כיום שליש מנכסי המשפחה מושקעים בהייטק, חלקם בהייטק הישראלי. "לפני כשלוש שנים נוצר קשר ביני לבין החממה של אוניברסיטת תל־אביב והשקעתי בין היתר בחברת פופבייס (Popbase) שמפתחת כלי מעולמות המציאות הווירטואלית שאמור לאפשר לכוכבי רשתות חברתיות להפיק יותר רווח מפעילותם".

וון ווינטרפלדט מושקע בחברות ישראליות נוספות, בעיקר בשלבי סיד, ולדבריו יותר ויותר פמילי אופיס שמקיפים אותו בלוס אנג'לס, שם הוא מתגורר, מתעניינים בהשקעה בישראל. "הניהול של פמילי אופיס השתנה", הוא מסביר, "זה כבר לא איש אחד שמנהל את כל הנכסים, אלא אנשי מקצוע, כולל אנליסטים שיכולים לנתח השקעות באופן עצמאי ולכן כבר לא צריכים את התיווך של קרנות הון סיכון ולא צריכים גם לשלם את העמלות שלהן".

קרנות קורפורייט מתחזקות

שחקן מתחזק נוסף בזירה המקומית הוא קרנות ההשקעה התאגידיות. כבר לא מדובר רק במיקרוסופט, סמסונג או אינטל שמחפשות להשקיע בטכנולוגיות שבעתיד אולי יוכלו להשתלב במוצרים שלהן, אלא בתאגידים מתחומים שונים החל מביטוח ועד רכב שרוצים נתח מ"החדשנות" הישראלית ופועלות רק על בסיס הציפייה לתשואה, ללא קשר להתאמת הטכנולוגיה לתחום הפעילות. קרנות תאגידיות השתתפו ב־43% מסבבי הגיוס ב־2018 וסכום ההשקעה הכולל שלהן, יחד עם קרנות הון סיכון, היה 3.26 מיליארד דולר.

בקוואלקום ונצ'רס, שפועלת בישראל כבר עשור עוד מההשקעה המוצלחת ביותר בווייז שנמכרה לגוגל במיליארד דולר, סבורים כי הקרנות התאגידיות יעדיפו לרוב להשקיע יחד עם קרנות הון סיכון. "הקרן מביאה את הקשרים לשוק וגם את המותג, כמו גם אישור לכך שהטכנולוגיה אטרקטיבית, ואילו קרנות הון סיכון מביאות מבחינתנו את הוולידציה לגבי הערך הכלכלי של השוק", מסבירה מירב וינריב, ראש קרן ההשקעות של קוואלקום בישראל ובאירופה.

מסורת קרנות הון סיכון

מה שעדיין מייחד את הקרנות המסורתיות הוא המעורבות בניהול החברה שבה הן משקיעות. מנהלי הקרנות מגיעים עם מומחיות בהצמחה וטיפוח חברה ויכולת לזהות רגע נכון לגיוס נוסף או להנפקה, ולאלה אין עדיין תחליף.