דו"ח טכנולוגי
צוקרברג וסין: כרוניקה של צביעות מעוררת חלחלה
אחרי שבמשך שנים מייסד פייסבוק התדפק על דלתות סין בחנפנות מדהימה, עכשיו הוא מציג אותה פתאום כאויבת גדולה; נטפליקס מרחיבה את השימוש בחבילה מוזלת באסיה; וילדים בכיתה ד' בסין מצאו איך לעקוף מערכת זיהוי פנים
כל זה לא הפריע למייסד ומנכ“ל פייסבוק, מארק צוקרברג, לצאת לריצת בוקר ברחבי בייג‘ינג. בתמונה שהעלה לחשבון הפייסבוק שלו נראה מחייך בשביעות רצון כשהוא חולף בריצה על פני תמונתו של היו“ר המייסד של סין הקומוניסטית מאו דזה-דונג בכיכר טיאננמן. ”כיף לחזור לבייג‘ינג", כתב בפוסט, שכמובן לא הזכיר במילה את זיהום האוויר מסביב. צוקרברג לא היה לבד: רצו איתו עוד חמישה אנשים, כולם נמנעו מלחבוש מסכה כפי שנדרש ברמות כאלו של זיהום.
התמונה הזו היתה מפגן חנפנות של צוקרברג לשלטונות הסינים, כשהוא מוכן להתעלם בבוטות מהמציאות הזועקת מסביב רק כדי לא להסתכן ולהרגיז את המארחים. הוא אפילו היה נכון לסכן לצורך העניין חמישה אנשים נוספים ששאפו לריאות אוויר מזוהם, רק כדי לייצר תמונת יחסי ציבור טובה מסין, שאכן זכתה להתייחסות נרחבת בעיתונות הסינית.
זאת לא היתה הפעם הראשונה בה צוקרברג עשה מאמצים כבירים להתחבב על מנהיגות המפלגה הקומוניסטית. שנתיים לפני כן, ב-2014, ליווה מנכ"ל פייסבוק באופן אישי את צאר האינטרנט הסיני לו ויי, האיש שהיה אחראי במו ידיו על הצנזורה ברשת הסינית, בביקור במטה פייסבוק בקליפורניה. באחת התמונות מהביקור נראה לו צוחק בהתלהבות כשהוא מתיישב על כיסאו של צוקרברג. באופן כאילו נונשלנטי שולחן העבודה של צוקרברג מונח עותק מספרו של לא אחר מאשר נשיא סין שי ג‘ינפינג. אם להאמין לתקשורת הסינית, אז צוקרברג אפילו סיפר לאורח כי קנה עותקים מהספר לעמיתיו בפייסבוק, כדי שגם הם יבינו מהו סוציאליזם עם מאפיינים סינים.
צוקרברג נפגש עם שי עצמו בארוחת ערב חגיגית בבית הלבן ב-2015, למענה חרג מהלבוש הלא-פורמלי הקבוע שלו ולבש חליפה. בניו יורק פוסט טענו כי במהלך הארוחה ביקש צוקרברג מהנשיא להציע שם סיני לילדו הראשון העומד להיוולד, מחווה ששי סירב לה. הדיווח זכה לציטוט במגוון רחב של כלי תקשורת, אף שדוברו של צוקרברג טען כי אינו מדויק.
פייסבוק, יחד עם טוויטר, נחסמה בסין ב-2009 לאחר המהומות במחוז שינג‘יאנג בדרום מערב סין. לא צריך להיות גאון גדול כדי להבין כי מאחורי מתקפת החיבה של צוקרברג עמד רצון שלו להחזיר את פייסבוק לפעול בשוק הסיני הענק. בפייסבוק אפילו עשו צעדים קונקרטיים בנושא והחלו בפיתוח כלי שיאפשר למנוע הופעה של פוסטים בפיד של משתמשים באיזור גיאוגרפי מסוים. הכלי היה מאפשר לגורם צד שלישי, כמו שותף סיני, לקבוע האם סיפורים ספציפיים יופיעו בפיד של המשתמשים. צוקרברג, לפי הדיווחים, תמך בפיתוח.
הנסיונות של צוקרברג לחזור לסין כמעט והצליחו, לפחות לרגע. בשנה שעברה הראה מאגר מידע של ממשלת סין כי פייסבוק קיבלה אישור להקים חברה-בת במחוז ג'ג'יאנג, שהייתה אמורה לשמש כמרכז חדשנות עבור הרשת החברתית. אלא שבתוך שעות לאחר הופעת הפרסומים בנושא נמשך האישור על ידי הרשויות הסיניות.
אז אחרי שהנסיונות האינטנסיבים כשלו, פייסבוק החליטה לשנות גישה: השנה החל צוקרברג לנצל כל הזדמנות ובמה כדי לסמן את סין ומדיניות הרשת שלה כאויבים. בנאום ארוך שנשא לפני שבועיים באוניברסיטת ג'ורג'טאון בשבח חופש הביטוי בפייסבוק הזהיר כי ”סין בונה אינטרנט משלה המושתתת על ערכים שונים מאוד וכעת מנסה לייצא את החזון שלה למדינות אחרות“.
צוקרברג המשיך והתייחס להבדל בין ווטסאפ, המשמשת לדבריו אקטיביסטים ומפגינים ברחבי העולם בזכות ההצפנה ומדיניות הפרטיות, לבין אפליקציית טיקטוק הסינית, המואשמת במחיקת אזכורים למחאה בהונג קונג. “האם זו האינטרנט שאנחנו רוצים?“, שאל. הלו, רגע, לאן נעלם צוקרברג שקרא בשקיקה את ספרי שי ג‘ינפינג?
בשבוע שעבר חזר צוקרברג על המיצוב של סין כמתחרה ואיום בנאומו מול ועדת השירותים הכספיים של הקונגרס על מיזם הקריפטו ליברה. צוקרברג הציג את ליברה כאינטרס אמריקאי חיוני בעוד ”סין זזה מהר להשקת רעיונות דומים בחודשים הקרובים“. ללא ליברה, הזהיר צוקרברג, ארה“ב בסכנה לאבד את המנהיגות הפיננסית שלה.
אפשר ממש לדמיין את הדיון האסטרטגי במטה פייסבוק. היושבים בדיון מבינים כבר שהסיכויים של פייסבוק להיכנס לשוק הסיני קלושים בכל מקרה בגלל מלחמת הסחר. בפייסבוק ראו את המתקפה שעברה על גוגל לאחר שנחשף מנוע החיפוש המצונזר שפיתחה לשוק הסיני, והבינו שבכל מקרה לא יוכלו לקדם מהלך כזה בעצמם כרגע. מנגד, פייסבוק מותקפת בכל החזיתות על הפצת פייק ניוז, היותה חצי מדואופול פרסום מקוון, חיסול פרטיות המשתמשים ומה לא, כשהמחוקקים אף שוקלים לפרק את החברה.
אז, באמצע הישיבה, קם אחד המנהלים, כזה שמרוויח משכורת שנתית בת שבע ספרות קרוב לוודאי, חיבר אחד ועוד אחד והכריז: "חבר'ה, בואו נפנה את כל האש לסין ונטען שאסור להגביל אותנו ברגולציה למען התחרות מול סין, זה בטח מסר שיתקבל היטב בקונגרס ובבית הלבן". ומה עם כל ניסיונות החיזור מהעבר? ובכן, לאנשים בכל מקרה יש זיכרון קצר. הישיבה מסתיימת, כולם מרוצים.
אני אישית לא ממהר לבקר את גוגל ופייסבוק על רצונן לחדור לשוק הסיני, גם במחיר צנזורה על תכנים. למעשה לא ברור לי מדוע הנושא של כניסת חברות אלה לשוק הסיני לא עומד במרכז שיחות הסחר בין ארה“ב לסין. כניסה של גוגל לסין יכולה להועיל למשק האמריקאי לא פחות מקניית עוד מוצרים חקלאיים על ידי סין. אי-הסימטריה בה רשתות חברתיות אמריקאיות חסומות בסין בולטת במיוחד לאור ההצלחה של טיקטוק הסינית בארה“ב. בכל מקרה, גם אם חיזור אחרי סין הוא צעד לגיטימי, אף שמוטב כי יעשה יותר בחן וסטייל משל צוקרברג. הרבה פחות לגיטימי לחזר אחרי סין במשך שנים ואחר כך פתאום לסמן אותה כאויב.
צוקרברג, יאמר לזכותו, הודה במהלך נאומו בג'ורג'טאון כי ניסה להכניס את פייסבוק לסין, כמובן בשם הרעיון ליצור ”חברה פתוחה“. כישלון המגעים עם סין, הצהיר המנכ"ל, ”נתן לנו יותר חופש להתבטא ולעמוד על הערכים שאנחנו מאמינים בהם ולהילחם לחופש ביטוי מסביב לעולם“. אפשר להגדיר זאת גם ככה, אבל אולי יותר מדויק לומר שאחרי שהנסיונות של צוקרברג לחדור לשוק הסיני נכשלו, צוקרברג גילה פתאום שהוא בעד חופש ביטוי.
קצרצרים
1. סין מיישמת כיום פתרונות זיהוי פנים כמעט בכל תחום אפשרי מתשלומים ועד שמירה על נייר טואלט מגניבה בשירותים ציבוריים. גם אם נעזוב את עניין הפגיעה בפרטיות לרגע בצד, לטכנולוגיה מסתבר יש עוד כמה בעיות. קבוצה של ילדים בכיתה ד‘ ממחוז ג‘ג'יאנג במזרח סין הצליחה, במסגרת מועדון המדעים הבית ספרי, לפרוץ ללוקרים לאחסון חבילות המופעלים על ידי זיהוי פנים. התלמידים הציגו למערכת תמונה שהודפסה במדפסת ביתית של הנמען המיועד וקיבלו בקלות את החבילה הרשומה על שמו. הם רק היו חייבים להקפיד להחזיק את התמונה ישר למצלמה. בעקבות הפרסום החברה הסינית המפתחת נאלצה להשהות את השירות.
2. במשך שנים נטפליקס היתה סרבנית הורדת מחירים והתעקשה על חבילות במחיר אחיד מסביב לעולם. אלא שהתחרות עושה את שלה וביולי האחרון המחסום נפרץ: נטפליקס השיקה בהודו חבילה ב-199 רופי (2.8 דולר) כדי להיאבק בשירותים מתחרים של דיסני ואמזון. בנטפליקס סימנו מאז את החבילה ההודית המוזלת כהצלחה מבחינת הגדלת ההכנסות ועכשיו המגמה מתרחבת. הענקית האמריקאית תשיק שירות מקביל ב-4 דולר ללקוחות במלזיה, עדיין זול בהרבה מהחבילה הבסיסית בארה“ב וישראל (9 דולר). החיסרון הוא שניתן לצפות בתכנים רק בנייד או בטאבלט.
3. "האם כדאי לי לקנות?" שאלה אותי בשבוע שעבר ידידה סינית וצירפה תמונת פרסומת. לקח לי כמה שניות להבין מה אני רואה בתמונה, תג המחיר המפלצתי של 16,999 יואן (8,500 שקל) מעט בלבל אותי. הסמארטפון ההיברידי הראשון של וואווי, Mate X, הושק רשמית בשבוע שעבר בסין והוא המכשיר הנייד היקר ביותר בה. במקור אמור היה הסמארטפון לצאת לשוק כבר בקיץ אבל וואווי דחתה את ההשקה כדי לבצע יותר בדיקות, לאור התקלות שהתגלו בסמארטפון המתקפל של המתחרה סמסונג. בהתחשב בדחייה בהשקה, בתקלות הפוטנציאליות ובתג המחיר, הפצרתי בידידה לא לקנות. מקווה שהיא תקשיב.