הרשות לחדשנות חושפת: כמה אנשים חסרים באמת להייטק הישראלי

הבעיה הגדולה ביותר של תעשיית ההייטק, בישראל בפרט ובעולם בכלל, אינה מחסור בכסף אלא רק מחסור בכוח עבודה מיומן. דו"ח ההון האנושי של רשות החדשנות ו-Start-Up Nation Central המתפרסם הבוקר (ד') מציג תמונה מדאיגה על מצב התעסוקה.

מנכ”ל רשות החדשנות אהרון אהרון ומנכ”ל SNC יוג’ין קנדל צילומים: אוראל כהן, יובל חן

מצד אחד, מספר המועסקים בתעשיית ההייטק עלה משמעותית בשנת 2019 ל-321 אלף עובדים, המהווים 9.2% מכלל השכירים במשק - עלייה של 8% לעומת 2018. מצד שני, מלבד הגידול הרב במספר העובדים, מגמת הביקוש לעובדים רק עולה, ונכון ליולי 2019 נרשמו כ-18.5 אלף משרות טכנולוגיות פתוחות בתעשייה שאינן מאוישות.

בנוסף, כאשר לוקחים בחשבון את היקף העובדים הטכנולוגיים שחברות ההייטק היו מוכנות לקלוט במהלך השנה, שיעורם מתוך סך העובדים בהייטק נותר דומה בין 2018 ו-2019 ועמד על 12%.  

מתחם ההייטק בכפר סבא הדמיה: צבי וילדר

לדברי אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות, "עברנו את ה-9% כנתח מהאוכלוסייה. 325 אלף איש שעובדים בהייטק הוא נתון מאוד חשוב לפיריון במשק". ברשות יש פעילות רבה להעלאת כוח האדם בהייטק אך כמו דברים רבים, במשק אין תקציב לתוכניות חדשות. "הבעיה היא שאין תקציב עבור תוכניות חדשות החל מהשנה הקרובה. זכיינים שזכו לשלוש שנים יוכלו להמשיך בגיוסים אך אין פעילות חדשה. חוסר התקציב הוא מאוד בעייתי ויש לי הערכה שההייטק יחטוף כאן מכה אנושה", אמר אהרון.

מצב טעון שיפור בקרב הנשים, החרדים והערבים 

נקודה בוערת שהעלה בנוגע לתעסוקה של עובדים בהייטק הייתה ההעסקה של נשים, חרדים וערבים. המצב בכל אחד מהמגזרים שונה אבל בכולם עדיין נדרש שיפור רב. "צריך להסתכל על הזרם של העובדים. כאשר התעשייה גדולה והכניסה אליה איטית - תהליך השינוי משנה לשנה הופך לאיטי יותר", אומר יוג'ין קנדל. "בסיס של 300 אלף עובדים הוא גדול מאוד ולכן גם כניסה של אלפים איש אינה משפיעה על האחוזים". קנדל, שעומד בראש SNC, מאמין שהכיוון של כניסת שלושת המגזרים הוא חיובי אם כי עדיין רחוק מהמציאות הדרושה.

רמאללה. הייטק אקסאלט צילום: גיא חצרוני

על פי הדו"ח, אוכלוסיית העובדים בהייטק היא הומוגנית במידה רבה, כששני שלישים מהעובדים בהייטק הם גברים ויש רוב מוחלט ליהודים לא חרדים. שיעור החרדים והערבים ביחד עומד על 5% בלבד. למרות זאת, ניכר שיפור משמעותי בשילוב האוכלוסייה הערבית בהייטק: שיעור השכירים מהמגזר הערבי עלה ב-23% בין 2017 ל-2018 וב-116% בשנים 2012-2018. מגמה חיובית ניכרת גם בקרב השכירים הערבים בענף ההייטק. בין 2017 ל-2018 נרשם גידול משמעותי עם כניסתם של-1,700 ושיעורם חצה את סף שני האחוזים.

לעומת זאת, בקרב החרדים השיפור עדיין רחוק. מנכ"ל הרשות החדשנות הוסיף כי שיעור החרדים בהייטק התקרב ל-3% ב-2018, אבל רבים מהם לא מועסקים בתפקידי פיתוח. "האתגר יהיה להעלות את אחוז השכירים החרדים בתפקידים טכנולוגיים ובשכר גבוה, משימה לאומית שרשות החדשנות וגופים אחרים מסמנים כמטרה לשנים הבאות".

בחינת השתלבות החרדים לאורך השנים בהייטק מלמדת על גידול זוחל וקטן משנת 2014 עד היום, אז נמדדו 2.1% ובשנת 2019 2.8% ומיעוט מהם בתפקידי פיתוח עם הכנסה משמעותית. "בשנה האחרונה נכנסו 1,700 ערבים לתעשיה ו-900 חרדים. האוניברסיטאות מוציאות 6,000 איש בשנה. הסמינרים של החרדים מוציאים בין 800 - 1,000 איש. חלק ניכר של החרדיות והאוכלוסייה הערבית נכנסים בשכר יותר נמוך ובזה צריך לטפל", אומר קנדל. "בנות שיוצאים מסמינר ירוויחו יותר מ-10,000 שקל שזהו שכר של מפתח מתחיל אבל מרביתן מרוויחות הרבה פחות. יש הרבה מה לעשות באוכלוסייה החרדית והערבית ושם כל הפוטנציאל. צריך להזיז אותם מהיכן שהם נמצאים בתחתית הפירמידה ולהעלות אותם למעלה".  

חרדים דתיים בהייטק צילום: שאול גולן

בשנה האחרונה נעשו נסיונות רבים להעלות את שילוב הנשים המהוות כ-50% באוכלוסייה. השיח בנושא אמנם השתפר משמעותית אבל התוצאות בשטח מאוד עגומות. על אף הגידול במספרן המוחלט של נשים בהייטק, שיעורן, שעמד ב-2018 על כשליש מכלל השכירים בהייטק, לא עלה בשנים האחרונות והוא אף נמצא בנסיגה מסוימת. מתוך סך המנהלים בתעשייה, רק 18% הן נשים, ובתפקידים טכנולוגיים 22%, כאשר ההגעה לשליש מהן מיוחסת לשילוב של נשים במשרות שיווק ואדמינסטרציה.