דעה
המדרון התלול של תעשיית ההייטק
מתעשייה שעמדה על קצב של 150 קמ"ש והכניסה למשק הישראלי מיליארדי שקלים, ההייטק הישראלי נכנס להלם מוחלט. מדוע מרבית החברות לא מסתכלות על המשבר בצורה הנכונה?
- איך מתמודדים בהייטק עם נגיף הקורונה?
- 8% בלבד מהמשקיעים בקרנות ההון סיכון הישראליות הן נשים
- משבר הקורונה: עיריית תל אביב פוטרת עסקים קטנים ובינוניים מארנונה
הבעיה שכנראה מדובר בתגובת יתר למצב היסטורי. הרבה בכירים בתעשיית ההייטק זוכרים את המשבר של שנת 2000 ושל שנת 2008 וממהרים להסיק את המסקנות ממנו. המסקנות הן צפויות ורובן הכרחיות לשמירה על כסף, חישוב של כל הוצאה והתמקדות במה שחשוב.
אבל מרבית החברות נלחמות כאן את המלחמה הקודמת ולא מסתכלות על המשבר בצורה הנכונה. זהו משבר, שהוא בעיקרו משבר בריאותי עמוק, ובסין הוא כבר מראה סימני עצירה. איל וולדמן אמר לכלכליסט שלהערכתו ייקח עוד רבעון שהמשבר יעבור וייתכן והוא טועה ויקח קצת יותר. כיום חברות ההייטק אינן באותו מצב שהן היו בו בעבר לרובן יש כמויות עצומות של כסף בכיסים. לקרנות שמשקיעות בהן לא חסר כסף ומה שחסר בעיקר זו אינטראקציה בין החברות לעולם החיצון. ייתכן ונראה פגיעה קשה בכמה וכמה תעשיות, ואולי אפילו חברות ייסגרו אבל מצד שני גם אחרי המשבר, הרבה דברים יחזרו למצב הקודם והצורך בכל החדשנות בתחומים כמו פודטק, אגטק, רכבים ועוד תישאר באותה מידה.
האם התגובה צריכה להיות פניקה מוחלטת ועצירה של כל פעילות או להיפך מה שהחברות צריכות לעשות זה להסתכל לצדדים לחפש הזדמנויות לזכור שיש להן כסף בכיס והן יכולות להשתמש בו כדי להסתער על מטרות שבעבר לא נראו אפשריות, לנצל את הזמן שהרוויחו בכדי לפתח את אותם מוצרים שלא יכלו כי היו עסוקים במרדף אחר עוד עסקאות. מרבית חברות ההייטק הבשלות היו עסוקות במילה אחת בשנה שנתיים האחרונות והיא צמיחה. הצמיחה באה על חשבון כל דבר אחר שהופך חברות לבריאות וחזקות. הפניקה והמשבר החדש הוא הזדמנות לכל אותן חברות לנסות להפוך את עצמן לחברות בריאות וראויות. הרבה חברות ישראליות כיום הן בוגרות ובשלות עם הנהלה יציבה וצוותים חזקים שלא אמורים לפחד מהמצב אלא להסתכל לו בעיינים ולהפוך אותו להזדמנות ראויה.