משבר הקורונה
הפייק ניוז החדש בעידן הקורונה: אישי, ממוקד וממקור לא ידוע
קיבלתם הודעה על עדכון מספר החולים? קיבלתם מים משעשע על הבידוד בבית? יש סיכוי גבוה שמדובר בפייק ניוז. בדיוק בזה פייסבוק מנסה להילחם בימים אלו באמצעות תוכנה לבדיקת עובדות
עיתות משבר או אירועים ציבוריים הם תור הזהב של מפיצי פייק ניוז וקונספירציות למיניהם. על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל אמש (ב'), השינוי העיקרי שנצפה הוא שבמקום פייק ניוז שמנסים להתחזות לכתבות של כלי תקשורת או למקור מידע אקדמי, כעת מדובר בפוסטים ויראליים שהטענות שמופיעות בהם אפילו אינן מגובות במקור.
- מלחמה בפייק ניוז ואפליקציות ניהול: היתרון של רשויות טכנולוגיות בישראל במלחמה על הקורונה
- גוגל מציגה אתר חדש למידע על התפרצות הקורונה
- 10 מקורות המידע האמינים באינטרנט בנוגע לקורונה
זה יכול להיות מם חמוד או סתם טענה מסולפת. ההפצה נעשית בדרך כלל בין בני משפחה, חברים או בקבוצות פרטיות, כך מסביר אלן דיוק, כתב לשעבר ב-CNN, שמספק כיום שירותי בדיקת עובדות לפייסבוק. החברה שלו שהתחילה בתור מיזם שלו ושל שותף בלגי נוסף זינקה בשנה האחרונה במספר המועסקים. "בתוך מספר חודשים עברנו מלעבוד שנינו ל-10 עובדים במשרה מלאה ועוד 6 במשרה חלקית". לדבריו רובם עיתונאים לשעבר ב-CNN וחלקם אף מתוגמלים במשכורות גבוהות יחסית.
תפוצת הפייק ניוז מתגברת ככל שנמשכת מגיפת הקורונה. אבל המשותף בין רוב הפוסטים אלה טענות על כך שמסתירים מהציבור דברים. כך למשל טענה אחת היא שקיים חיסון קורונה לכלבים שהממשלה מסתירה מהציבור. טענה אחרת מסבירה שמסוקים צבאיים צפויים להתחיל לרסס חומר חיטוי ברחובות ללא התראה וטענה נוספת שמזיקה ליצרני פורמולות חלב לתינוקות היא שאם מתקשרים לשירות הלקוחות שלהם ניתן לבקש ולקבל דוגמית חינם.
אבל הבעיה בכל הטענות האלה היא שקשה מאוד להפריך חלק מהן. זה דורש תחקיר מאומץ שכולל יצירת קשר עם הגורמים הרלוונטים כדי לקבל את המידע המדויק. למשל בפוסט חלוקת הדוגמיות נדרשו התחקירנים ליצור קשר עם מספר גדול של יצרנים כדי לוודא שזה לא נכון. מהרגע שהטענה השקרית נחשפת, פייסבוק מוסיפה לה תיוג "שקרי". ועם זאת הרשת החברתית נמנעת מהסרה של הפוסטים ומסתפקת בצמצום הפצתם.
הזינוק בפייק ניוז שקשורים בקורונה הביא לכך שכיום מדובר בתחום בו החברה עוסקת כמעט בבלעדיות. וזאת למרות שהבחירות לנשיאות ארה"ב נמצאות בדיוק מעבר לפינה. במקרה של החברה של דיוק מתקציב של כ-360 אלף דולר ששילמה פייסבוק לקראת הבחירות, לדבריו זה זינק פי כמה וכמה כיום וכנראה עומד על מיליונים כעת. מאז ינואר החברה בדקה כ-200 פוסטים ויראליים בפייסבוק ואינסטגרם בלבד.
ואולם מדובר בעבודה מסוכנת, לא פעם מקבלים התחקירנים איומים, לפעמים על חייהם, מגורמים שעוסקים בהפצה של פוסטים כאלה. מעבר להפצה, לא ברור תמיד מה המטרה של המפיצים. לפעמים מדובר באנשים שרק רוצים שיתייחסו אליהם, פעמים אחרות זו דרך ליצור קשר עם חברים או בני משפחה. זאת בניגוד לפייק ניוז שמופץ על ידי גורמים בעלי עניין פוליטי או כדי לייצר תנועה לאתרים ולהרוויח מכך כסף.
יוטיוב, טוויטר וחברות אחרות עדיין לא מחזיקות בתכניות בדיקת עובדות כמו פייסבוק. אבל לאחרונה טיקטוק הסינית הודיעה שהיא תתחיל תכנית בדיקת עובדות על תכנים שמתפרסמים באפליקציה ושאלה יבוצעו על ידי צוות אמריקאי של החברה. בינתיים, ההרגשה היא שפייק ניוז פרטיים מסוכנים הרבה יותר מאלה בעלי גוון פוליטי. קשה להאשים חבר או בן משפחה בכוונה זדונית כשהוא שולח או מתייג אתכם בפרסום כזה ורובנו מסתפקים בשתיקה רועמת. וזו אולי הסכנה העיקרית. לכן אם אתם נתקלים בפייק ניוז או טענות שקריות, עשו לכולנו טובה ונסו למנוע את ההפצה שלהן הלאה. גם אם מדובר בבן משפחה קרוב או חבר יקר