מכון ויצמן פיתח את "שאלון הקורונה", אבל המידע לא מגיע למדענים

משרד הבריאות לא משתף עם מדעני מכון ויצמן את התשובות לשאלון הקורונה שפותח על ידם בשיתוף הסדנה לידע ציבורי, אך שנאספות באמצעות פלפטפורמה של חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס – כך מגלה לכלכליסט פרופ' ערן סגל מהמחלקה למדעי המחשב במכון ויצמן, שיזם והוביל את פיתוח השאלון לצד פרופ' בנימין גייגר מהמכון ופרופ' יובל דור מהאוניברסיטה העברית. "היכולת לראות את הנתונים בזמן אמת היא קריטית כדי לזהות מקומות שבהם אולי יש בעיה", הוא הבהיר

באמצע חודש מרץ חשף מכון ויצמן שאלון יומי שפותח בהובלת המעבדה של פרופ' סגל, שמיועד למילוי על ידי כלל אזרחי ישראל. השאלון האנונימי מציג שורת שאלות קבועות שנועדו לקבוע את אזור מגוריו של המשיב, כמה מאפיינים כלליים (גיל, מחלות רקע, האם עובד בצוות רפואי) ושאלות לגבי מצב רפואי עדכני (האם יש תסמינים שמצביעים על קורונה). המידע שנאסף מעוּבד על ידי אלגוריתם שמאפשר חיזוי מוקדם של מוקדי התפרצות באמצעות יצירת מפות אפידימיולוגיות.

עמדת בידוק של מד"א בבני ברק צילום: צילום מד״א

"יש לנו 500 אלף משיבים עד עכשיו, וזה עוזר לייצר מפות ותובנות", אומר סגל. "כבר לפני שבועיים, כשאף אחד עוד לא דיבר על בני ברק, ראינו שיש שם אוכלוסייה עם תסמינים. העיר היא 2% מהאוכלוסייה במדינה, אבל רק 0.5% מהמשיבים לשאלונים ובכל זאת זה הספיק כדי לייצר מדגמים. כמה אלפי משיבים הספיקו ליצור תמונה שהעלתה את בני ברק לראש הרשימה, וכמה ימים אחרי זה היתה התפרצות. לפני שבוע הצגתי טבלה של 7 ערים מרכזיות מבחינת התפרצות הקורונה, כולל בית שמש ואשקלון שאף אחד עדיין לא דיבר עליהן, ורק אחר כך הן עלו לכותרות כמוקדים בעייתיים. לאילת יצרנו מפה ברמת שכונות. לדבריהם, הכלי עזר לאתר בעיית בשכונה עם קהילה צרפתית. הם עשו שם בדיקות ואתרו עוד חולים. הכלי כבר נותן תובנות ברמה תפעולית".

משרד הבריאות העדיף לחבור לדיאגנוסטיק רובוטיקס

הרעיון לפיתוח השאלון עלה ב-13 במרץ, ויום למחרת כבר עלתה לאוויר גרסה ראשונה שלו, שהתבססה על טופס של גוגל. ב-15 בחודש החלו המדענים לעבוד עם הסדנה לידע ציבורי לפיתוח ממשק ידידותי יותר, ושלושה ימים לאחר מכן עלתה גרסת הצ'טבוט של השאלון שמופעלת כיום על ידי מכון ויצמן והסדנה. במקביל עמדו החוקרים בקשר עם משרד הבריאות והחלו להנגיש לו את הממצאים שלהם. "אמרנו חד-משמעית שאנחנו מעוניינים בכמה שיותר שיתוף פעולה", אמר סגל.

ואולם, כשהחליט משרד הבריאות למנף את השאלון לתפוצה רחבה, בשיתוף עם קופות החולים ומד"א שיפיצו אותו למטופליהם, הוא החליט לחבור לסטארט-אפ דיאגנוסטיק רובוטיקס שהקימו פרופ' משה שהם, ד"ר קירה רדינסקי ויונתן עמיר לצורך בניית התשתית הטכנית לאיסוף הנתונים (במקום התשתית שכבר נבנתה והופעלה על ידי מכון ויצמן והסדנה לידע ציבורית).

פרופ' ערן סגל ,מכון ויצמן קורונה. "לא מבין את עמדת משרד הבריאות" צילום: מכון ויצמן למדע

בשיחה עם כלכליסט אמר סגל שאינו יודע מדוע החליט המשרד לערב בתהליך חברה פרטית, במקום להמשיך את שיתוף הפעולה עם המכון המדעי והעמותה. "אני לא יודע מה קרה שם", אמר. "אין לנו התקשרות עם חברה מסחרית בנושא הזה. עבדנו ישירות מול משרד הבריאות, וצריך לשאול אותם. מהיום הראשון יצרנו קשר עם המשרד ופתחנו בשיחות שבהן כל מה שרצינו זה לומר שאנחנו רוצים להנגיש להם ללא תמורה את הכלי, על מנת שדרכו יוכל להתבצע איסוף המידע לטובת פרויקט לאומי אסטרטגי ומציל חיים. אנחנו מאוד מעוניינים להגיש את הכלי, בלי קיצורי דרך. ביקשנו שיגדירו את הכל הדרישות שכלי כזה צריך לעמוד בהן כדי שנוכל לספק אותו ללא כל תמורה למשרד, ואנחנו בעד שהוא ינגיש את הנתונים לכלל החוקרים שהוא רואה לנכון".

"בעל ערך מציל חיים גדול"

ואולם, לא זו הבעיה הגדולה ביותר שמטרידה את סגל ביחס לבחירה של משרד הבריאות לעבוד עם חברה פרטית. מה שמבחינתו בעייתי יותר הוא שהנתונים שנאספים דרך הפלטפורמה של דיאגנוסטיק רובוטיקס לא מונגשים למעבדה שלו, ולאף חוקר רלוונטי אחר למיטב ידיעתו: "אין לנו גישה לנתונים. ביום שישי, 27.3, התחילו כבר דרך הפלטפורמה האחרת איסוף מידע עם מסרונים שקופת חולים כללית שולחת ללקוחותיה ושמפנים לפלטפורמה. נכון להיום, לנו במכון אין נגישות למידע, ולמיטב ידיעתי גם אין נגישות לחוקרים אחרים.

מימין: מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב ושר הבריאות יעקב ליצמן צילומים: אוהד צויגנברג, אוראל כהן

"אנחנו בקשר עם משרד הבריאות לקבלת נגישות שאני מקווה שתקרה. נכון להיום זה לא קרה. ברמה העובדתית, היות שרואים את הערך הגדול במה שהוצאנו מהנתונים שלנו, אם קיימים שם נתונים רבים היינו משפרים את היכולת להסיק מסקנות ברמת ביטחון יותר גבוה, ולקבל מידע כל מקומות שאנחנו בכוחותינו הדלים לא מקבלים שם כיסוי מספיק גדול. אלו נתונים שאזרחי ישראל ממלאים כחלק ממאמץ לאומי, ונגישות של כמה שיותר חוקרים רלוונטים תחת תנאי אבטחת מידע יכולה להיות בעלת ערך מציל חיים גדול", אומר סגל.

"אפשר לסיים את התהליך ביום או יום וחצי"

מומחה אבטחת מידע דורון אופק אמר שהנגשת הנתונים לא אמורה להיות מהלך מסובך. "המידע שנאסף אנונימי, כך שלא אמורה להיות שום בעיית אבטחת מידע. למען האמת, העברה של מידע מוצפן בין ארגונים היא לא דבר בעייתי, וניתן לבצע אותו תוך דקות אם מדובר בהעברה חד-יומית או שאינה רציפה. אבל גם אם מעבירים מידע בצורה רציפה וגם אם יש צורך להכשיר את המערכות משני הצדדים, אין שום סיבה בעולם לא לסיים את התהליך ביום או יום וחצי של עבודה. זה אולי דורש קצת מחשבה, אבל זה לא תהליך מיוחד. כאלה פעולות מבוצעות כבדרך שגרה מידי יום במשק ובממשלה".

סגל ציין עוד שכל יום של עיכוב בהנגשת המידע הוא קריטי: "אנחנו מנתחים את הנתונים ברמה של שעות, כמה פעמים ביום, עובדים מול יותר ויותר גופים כמו רשויות מקומיות וגופי ביטחון, שנעזרים בנו ושואלים מה אנחנו רואים בנתונים. היכולת לראות את הנתונים בזמן אמת היא קריטית כדי ליצור את מצב הבסיס של האוכלוסייה ולזהות מקומות שבהם יש בעיה. אין ויכוח שזה חשוב שהנתונים יהיו זמינים בזמן אמת ולכמה שיותר חוקרים. במקום שבו מתגלים חולים, הכפלה מתרחשת כל יומיים-שלושה, ולכן אפילו הקדמה של 5 ימים תאפשר לבלום את מספר החולים ולעצור התפשטות למקמות נוספים. הזמן מאוד קריטי".

מדיאגנוסטיק רובוטיקס נמסר בתגובה: "המידע הועבר ומועבר על בסיס יומיומי במלואו למשרד הבריאות, בעוד שמשרד הבריאות אחראי על הנגשת המידע לכל קופות החולים, ולחוקרים שונים בישראל. על כן, לכל שאלה אופרטיבית הקשורה להנגשת המידע יש לפנות לנציגי משרד הבריאות כיוון שהוא בבעלותו הבלעדית. המערכת והטכנולוגיה של החברה פותחה ומונגשת לכל אזרחי מדינת ישראל ללא עלות וכך גם לכל קופות החולים בישראל, למד״א, ובשלב השני גם לבתי החולים בישראל".

תגובת משרד הבריאות טרם התקבלה.