בדיקת כלכליסט
סמסונג גלקסי Flip Z: הסמארטפון המתקפל מוכיח שהרעיון עובד
המכשיר החדש של סמסונג הוא מכשיר ייחודי והוא לא בר השוואה לשום מכשיר אחר. יש לו יתרונות רבים אך החיסרון הבולט ביותר שלו הוא המחיר, כ-5,000 שקל
סמסונג פיתחה במשך יותר מעשר שנים את טכנולוגיית המסך הגמיש. בשנה שעברה היא השיקה סוף כל סוף את סמארטפון הדגל הראשון שלה שעושה בה שימוש. הגלקסי Fold הציע תצורה ייחודית בסגנון ספר נפתח, מסך גדול ובעיקר סדרה ארוכה של תקלות שהפכו אותו לטרגדיה קוריאנית. אבל סמסונג כמו סמסונג לא נתנה לזה להפריע לה. את העיצוב הבעייתי היא שיפרה ואת התקלות היא ברובן פתרה. באותה הזדמנות היא השיקה את הגלקסי Flip Z, סמארטפון מתקפל נוסף שלו תצורת צדפה, זאת אומרת שהקיפול מתבצע באמצע המסך לרוחבו ולא לאורכו כמו בפולד.
סמסונג פליפ Z. נסגר אבל לא עד הסוף צילום: רפאל קאהאן
קפל גב הסמסונג פליפ Z צילום: רפאל קאהאן
ציר קיפול, עמיד לבינתיים צילום: רפאל קאהאן
קפל קדמי סמסונג פליפ Z צילום: רפאל קאהאן
מסך הסמסונג פליפ Z צילום: רפאל קאהאן
סמסונג פליפ Z חצי פתוח. מושלם לצילום סלפי צילום: רפאל קאהאן
מצלמת סמסונג פליפ Z. לא מצלמת דגל צילום: רפאל קאהאן
מסך קדמי להתראות בסמסונג פליפ Z צילום: רפאל קאהאן
קראו עוד בכלכליסט:
- גלקסי S20 אולטרה: האנדרואיד הכי משוכלל שתמצאו
- רק הושק וכבר עושה בעיות: המסך של הגלקסי Z פליפ נכשל בבדיקות
- צפו: כך נראה הסמארטפון המתקפל החדש של סמסונג
את ה- גלקסי Flip Z היא מייעדת לכל מי שבאמת מעוניין במכשיר מתקפל בתצורה קלאסית, זאת אומרת מסך פתוח בתצורת סמארטפון רגיל כפי שאנחנו רגילים ומכירים מאז האייפון. כרעיון מדובר בהברקה. ה-Z הושק מעט אחרי מתחרה נוסף מבית מוטורולה, ה-RAZR, שגם הוא עושה שימוש באותה תצורה. אך בניגוד למכשיר הקוריאני, הרייזר מבוסס על מפרט של מכשיר ביניים וגם סבל משורה של בעיות שבינתיים מנעו ממנו להפוך לסיפור הצלחה, למרות המורשת עליה הוא נשען. אבל אנחנו ניסינו את הגלקסי Flip Z והרשמים שלנו לאחר זמן ארוך למדי של שימוש בו הביאו לכמה תובנות שאולי יהיו שונות ממה שקראתם במקומות אחרים.
סמסונג פליפ Z. נסגר אבל לא עד הסוף צילום: רפאל קאהאן עיצוב ומבנה: המסך מתקפל!
החלק המעניין ביותר במכשיר של סמסונג הוא כמובן המבנה שלו. או יותר נכון הארגונומיה של השימוש. אחת הטענות העיקריות נגד הפולד היתה שמדובר במכשיר עדין מדי לשימוש יומיומי. מעבר לציר המסך שהיווה את מרכז הצרות, הוא סבל מאלרגיה קשה ללחיצות חזקות מדי, שריטות ושלל חרכים דרכם אבק וחול יכלו לחדור ולעורר בו מחלות. את כל הבעיות האלה סמסונג כביכול פתרה ב-Z. עד כמה? לא ברור, אבל בשימוש שוטף לא מצאנו בעיות כמו שדווחו בעבר. מהבחינה הזו, את מבחן העמידות הוא עובר. עם זאת יכול מאוד להיות שהטייה פסיכולוגית גרמה לי להשתמש בו בעדינות גדולה יותר מאשר עם סמארטפון אחר. בנוסף, בסמסונג דאגו להזכיר לי עם פתיחת הקופסה שזה מכשיר שזקוק לטיפול בכפפות של משי. מדבקת ההגנה שעל המסך מציינת אזהרות כגון: לא להשתמש בו ליד חפצים חדים, לא ללחוץ חזק מדי עם האצבע או עם הציפורן על המסך ולא להדביק לו מגיני מסך למיניהם. הוזהרתי גם שהמכשיר אינו חסין למים, אבק ושהמגנטים המובנים בו עשויים לפגום בכרטיסי אשראי.
קפל גב הסמסונג פליפ Z צילום: רפאל קאהאן אחרי שלקחתי בחשבון את כל האזהרות האלה, ניתן להתייחס למבנה שלו. ה-Z הוא מכשיר מרשים. לא רק כי הוא מציע חידוש טכנולוגי אמיתי, אלא כי בסמסונג באמת השקיעו בעיצובו. נתחיל בחלק הבעייתי, הציר שעורר את כל הבעיות בפולד, כאן הוא מחופה ומתחת לחיפוי ישנו מנגנון שלו מברשות עדינות שמונעות כניסה של גופים זרים מתחתיו. כך נפתרה לה בעיית האבק והחול שבישראל יותר נפוצים מאשר בסיאול נגיד. הציר גם מספיק קשיח כדי לתת קונטרה כשפותחים את המכשיר וכשסוגרים אותו. הוא גם מיועד להשאיר את המכשיר פתוח במצב L. בסך הכל הוא מרגיש חזק ובכל הזמן שהשתמשתי בו לא הרגשתי שהציר משתחרר. עם זאת חשוב לשים לב שאי אפשר לשמור אותו פתוח בכל מצב, אם זוית הפתיחה רחבה או צרה מדי, הציר לא יתקשח ותיאלצו או לסגור או לפתוח את המכשיר. כשהמכשיר פתוח הוא ממש דקיק עם עובי של 7.2 מ''מ. עם זאת כשהוא סגור, הוא אמנם קטן אך גם עבה הרבה יותר, כמעט 15 מ''מ (המכשיר לא נסגר עד הסוף).
ציר קיפול, עמיד לבינתיים צילום: רפאל קאהאן מבחינת המבנה של המכשיר, באמת שאין כאן שום תלונות. להיפך. איכות ההרכבה מרשימה מאוד ועוברת בקלילות את כל מה שיש כיום לתחרות להציע. אפילו האייפון 11 פרו ירגיש קצת פושט (לטעמי) לצד הפליפ Z. הוא מצופה בזכוכית גורילה חזקה בשני חלקי הגב וחלק מהערכה כוללת גם כיסויי פלסטיק שקופים כדי להוסיף הגנה. מנגד, ציפוי הזכוכית הוא ממש מגנט לטביעות אצבעות. מהצד הפנימי של ה-Z ישנו המסך המתקפל שמצופה בפולימר מיוחד שמעניק לו את הגמישות. אלא שהוא גם מאוד עדין. הוא בעצם נקודת התורפה העיקרית של ה-Z ולא לחינם סמסונג דואגת להזהיר שלא לעשות לו שום דבר חוץ מנשיפות עדינות וליטופים נעימים. המסך עצמו מותקן כשהוא שקוע קמעה ומסגרת מגנה עליו. בפינות התחתונות של המכשיר מותקנים שני מעצורים מגומי קשיח שייעודם למנוע מהמסגרת להיטרק אחת בשנייה כשסוגרים את המכשיר. הפתיחה והסגירה אגב מתבצעים בתנועה רכה ומתמשכת ולא קפיצית כדי למנוע את הטריקה. הצירים בשני צידי הקפל של המסך נראים אמינים למדי ובנויים ממתכת. בסך הכל הגוף והמסך חלקים ונעימים למגע ושימוש. החלק היחיד שבולט מעט היא גיבנת המצלמה הראשית, אך גם היא לא מאוד מפריעה. הבעיה היחידה שמצאתי בעיצוב היא שמכיוון שהמכשיר לא נסגר עד הסוף ונותר חרך, אתם עשויים לקבל הצטברות של כל מיני סיבים, פירורים או אבק.
קפל קדמי סמסונג פליפ Z צילום: רפאל קאהאן ממשק ומסך: תצוגה מרהיבה אבל עם פשרות קטנות
במכשיר שכול היתרון שלו הוא מסך מתקפל, זה הסעיף בו נשקיע את מירב המאמצים. נתחיל מנקודות החוזקה. המסך בן ה-6.7 אינץ' מרהיב. השימוש בפולימר מסייע לדייק את הצבעים בתצוגה, וכבונוס מקבלים גם עמידות (יחסית) לאור שמש חזק. קצת כמו מסכי המט הפלסטיים שמורכבים במחשבים ניידים מסוימים. אנדרואיד 10, שמפעילה את המכשיר מעולה מהבחינה הזו. היא כוללת כבר תמיכה מובנית במסכים מתקפלים. זאת אומרת שכשהמכשיר עומד לו בתצורת חצי פתוחה (L) האפליקציות המותאמות - כגון יוטיוב למשל - יודעות להתאים את התצוגה בהתאם. כמובן שלא כל האפליקציות תומכות בכך, אך ככל שהתצורה הזו תהפוך לנפוצה המפתחים יוסיפו תמיכה. עוד יתרון של מסך פלסטי הוא שהדיוק של התצוגה מצליח למחוק לחלוטין את תצוגת הפיקסלים ותצטרכו מיקרוסקופ כדי להבחין בהם. לטעמי הוא מרגיש איכותי יותר ממסכי זכוכית. אבל לפליפ יש גם מסך משני. בגבו לצד המצלמה תמצאו מסכון OLED בן 1.1 אינץ' ובו תקבלו תצוגה של התראות, גישה לכפתורי שליטה על נגן המוזיקה וכמובן תצוגת שעה ותאריך.
מסך הסמסונג פליפ Z צילום: רפאל קאהאן מבחינת הממשק אין כאן משהו מיוחד וזו אולי הגאוניות של המכשיר. המערכת זריזה מאוד והכל עובד חלק ובלי מאמץ. ניתן להשתמש במחוות או בכפתורי ניווט לפי העדפתכם. מנגנון המגע של המכשיר מאוד רגיש וזה נובע מהפחד של סמסונג שתלחצו חזק מדי. זה גם אומר שלפעמים מספיק לרחף עם האצבע מעל כפתור או משטח פעולה כדי שיופעל. מבחינת החולשות של המסך ניתן להזהיר אתכם שלחיצה עם עצם קשיח או אפילו ציפורן תגרום לנזק. החידוש שמאפשר את הקיפול הוא סוג חדש של זכוכית, Ultra Thin Glass, שעוביה כ-30 מיקרון. היא מצופה בפולימר הפלסטי להגנתה. אך פולימר זה רך למדי כדי לאפשר את פעולת הקיפול. התוצאה: צריך לשים לב למגע שמפעילים על המסך. בנוסף, זה מביא לבעיה נוספת, התנועה הטבעית בעת פתיחת המכשיר היא לטחוב את הציפורן בין שני חלק הטלפון ואז להרים עם האגודל. אך תנועה זו היא סכנה לא קטנה לשלמות המסך ומומלץ לפתוח את הפליפ בשתי ידיים. אגב, אם אתם נוהגים להשתמש במשקפי שמש עם עדשות מקוטבות (פולריזציה), הציפוי של המסך יחסום לכם את הצפייה במצב מאונך. עם זאת במצב מאוזן זה עובד בלי בעיה.
סמסונג פליפ Z חצי פתוח. מושלם לצילום סלפי צילום: רפאל קאהאן מבחינת אבטחה, יש כאן סורק טביעות אצבעות שפועל מהר ומדויק כמו גם מנגנון זיהוי פנים שעובד מהר אך פחות מאובטח. ממשק ההפעלה של סמסונג, ה-One UI 2.1 כולל מספר התאמות כמו למשל תכונת הפלקס שמעבירה את ממשק השליטה של האפליקציות התומכות לתחתית המסך בעוד התצוגה מועברת לחלק העליון של המסך. זה עובד מצוין כשזה מותאם אבל לא כל כך באפליקציה שלא מותאמת. באפליקציות המצלמה למשל או גוגל Duo לשיחות וידאו זה דווקא נהדר. כמו כן יש בעיה עם קפל המסך במרכז התצוגה שנוצר בגלל הציר. הוא די מורגש כשמעבירים את היד מעליו, סוג של באמפר מובנה. עוד מוזרות של הממשק היא התצוגה התמידית (Always On Display) שאינה באמת שימושית במכשיר כזה, והחלק הכי גרוע זה שהיא לא עובדת עם מסך ה-OLED החיצוני, שם היא דווקא היתה יכולה להיות יעילה. אגב המסכון החיצוני גם יאפשר לכם לענות לשיחות כשהמכשיר סגור, או אז השיחה תתקבל דרך הבלוטות' או ברמקול הפנימי. אז שימו לב לזה אם יש לכם שיחה דיסקרטית.
מצלמה: יעילה אך לא מצלמת דגל
המצלמה של ה-Z מורכבת משתי עדשות אחוריות של 12 מגה-פיקסל, אחת לצילום רגיל והשנייה לזווית רחבה. מדובר במערך הצילום של ה-S10, או יותר נכון של ה-S10e, אבל זו עדיין מצלמה מצוינת. עם זאת היא לא מצוידת במפתח צמצם משתנה כמו בזו של ה-S10. זה אומר שהרגישות שלה לצילום בתנאים קשים קצת פחות גבוהה. עם זאת יש כאן את כל השאר, מפתח הצמצם בן F/1.8, פיקסלים גדולים של 1.4 מיקרון, פוקוס אוטומטי ומייצב תמונה אופטי. זו חבילת תכונות קצת בסיסית אבל יעילה ומספיקה לרוב התרחישים. עדשת הצילום הרחבה מציעה מפתח של F/2.2. חיישן הסלפי הפנימי הוא בעל רזולוציה של 10 מגה-פיקסל ומפתח של F/2.4, העדשה שלו נוטה לבצע הגדלה שחותכת את מושא הצילום אבל היא גם יודעת אוטומטית להרחיב את התמונה אם היא מזהה יותר מפרצוף אחד. גם משהו.
מצלמת סמסונג פליפ Z. לא מצלמת דגל צילום: רפאל קאהאן אפליקציית הצילום היא הסטנדרטית של סמסונג. היא לא מותאמת לשימוש ספציפי בפליפ, למעט הממשק שניתן להתאמה. עם זאת האפשרות להעמיד את המכשיר חצי פתוח ללא צורך בחצובה פותח שלל אפשרויות חדשות לצלמים חובבים. עוד טריק חביב בצילומי סלפי הוא האפשרות להפעיל את המצלמה הראשית כשהמכשיר סגור על ידי לחיצה כפולה על כפתור ההפעלה. או אז המסכון החיצוני הופך למסך מיקוד זעיר ומאפשר לתפוס את הסלפי בעדשה הראשית במקום המצלמה הפנימית. בסך הכל איכות הצילום הכללית מזכירה את זו של הדורות הקודמים של הגלקסי S, נגיד ה-S9 למשל. זה לא גרוע, אלא פשוט קצת מאכזב במכשיר שעולה כמו שהוא עולה. עם זאת האפשרות להעמיד אותו חצי פתוח על משטח מאפשרת לצלם בתצורות שלא ניתן להגיע אליהן במצב רגיל. בסך הכל איכות התמונות טובה, אפילו בלילה, אך היא לא מגיעה לרמה של מכשירי הדגל הנוכחיים. החולשה היחידה היא אולי בצילומי דיוקן או בטשטוש הרקע, שבהם המחסור בחיישן עומק (ToF) לא מסייע. בצילום וידאו הסרטונים מוגבלים ל-4K לעומת 8K בדגמי ה-S20 למשל, אבל איכות הצילום טובה והסרטונים יוצאים מדויקים.
חומרה וזמן סוללה: מפרט יעיל אך לא עכשווי
החומרה של המכשיר מתבססת על מעבד סנאפדרגון 855+, הגרסה החזקה של מעבד הדגל של שנה שעברה. זהו מעבד מצוין שאמנם אינו המהיר בשוק מעבדי הדגל בעיקר לצד ה-865, אך מספק את כל הכוח שנדרש להפעלה חלקה של הפליפ. זיכרו, זה לא מכשיר גיימינג, אלא מכשיר לשימוש מודע לעצמו. יש לו 8 גיגה-בייט זכרון פעולה ו-256 גיגה-בייט מרחב אחסון. מנגד אין לא חריץ הרחבה מפאת מחסור במקום. בסך הכל אין כאן בעיית פעולה או תפקוד. הסוללה בת ה-3,300 מיליאמפר שעה לא ממש גדולה אך מספיקה לשימוש של יום עד יום וחצי בשימוש סביר. טעינה מאוד מהירה אין כאן , המטען מוגבל ל-15 וואט כנראה בגלל החימום, אבל היא מאפשרת טעינה של עד 60% בכ-45 דק'. בסך הכל כל עוד תיצמדו ליכולות שלו, הפליפ יספיק לכם לכל התרחישים הנפוצים למעט גיימינג קשוח.
מסך קדמי להתראות בסמסונג פליפ Z צילום: רפאל קאהאן סיכום ואלטרנטיבות: יחיד במינו
ה-Z אינו נפוץ. הוא ייחודי. והוא עולה כ-5,000 שקל בממוצע. זה גבוה מאוד למכשיר עם מפרט קצת של שנה שעברה. אבל הוא לא בר השוואה לשום מכשיר אחר. הפולד שמתחרה בו עולה כ-8,000 שקל ואינו מציע את אותה התצורה. מכשירי מוטורולה אין כאן והוואווי מייט X נמכר רק בסין. מי שירכוש אותו יהפוך לבעליו של מכשיר ייחודי בעל תצורה מגניבה מאוד לשימוש. יש לו יתרונות רבים כמו הגמישות שלו בתפעול והמענה לכל מיני מצבים שמכשירים מסורתיים לא יודעים לתת. מנגד סמסונג צפויה להציע לו גרסה משודרגת עם מעבד סנאפדרגון 865 באוגוסט הקרוב ועם תמיכה בדור חמישי, אם זה מעניין אתכם. אנחנו אהבנו אבל המחיר הוא נקודת התורפה העיקרית פה. אז אם יש לכם מספיק כסף לרכוש אותו, אתם שומרים על החפצים שלכם והוא קוסם לכם לכו עליו, לא תצטערו. לכל השאר עדיף להמתין לדורות הבאים המכשירים המתקפלים או ללכת על האייפון 11 פרו או ה-S20 אולטרה המוצלחים.
