חקירות וקנסות לא עצרו את הדורסנות של גוגל

אבל בגוגל, כנראה, לא מתרגשים מחקירות של רגולטורים או מקנסות במיליארדים, כי לפי חשיפה של רויטרס החברה ממשיכה לעשות את מה שהיא עושה הכי טוב: לנצל את הכוח העצום שלה על מנת לקבל את מבוקשה, כשבדרך היא דורסת כל מי שעומד בדרכה, אפילו כשמדובר בשותפים לכאורה או במשתמשים עצמם.

במרכז הסיפור עומד עימות ממושך של גוגל עם חברות מדיה באירופה. האחרונות מסוכסוכת עם החברה בחזיתות שונות כבר שנים רבות, למשל סביב שירות גוגל ניוז שלדבריהן מאפשר לגוגל לייצר הכנסות מהתוכן שלהן מבלי לספק להן תמורה כלשהי. אבל חברות המדיה הן גם שותפות של גוגל, ועושות שימוש ברשת הפרסום שלה על מנת להציג פרסומות באתריהן, שאחראיות לחלק ניכר מההכנסות שלהן. עד כמה שהן לא אוהבות את גוגל, החברות שמפעילות אתרי חדשות ועיתונים יודעות שהן תלויות בה במידה לא מבוטלת.

ובכל זאת, מפעם לפעם הן מנסות להתעמת אתה, במאמץ להפחית מעט את העוצמה האדירה שיש לה. במרכז העימות האחרון עמד ניסיון של החברות להגביל את המידע שגוגל שואבת על הגולשים באתריהן, ואז משתמשת בו על מנת לטייב את הפרופילים האישיים שלהם ולהציג להם פרסומות מדויקות יותר. מאמץ זה, כפי שחושפת רויטרס, נרמס בהחלטיות על ידי גוגל כשהציבה לחברות ברירה פשוטה: אם אין לנו גישה למידע, לכן אין גישה לפרסומות הרווחיות שלנו.

מטה גוגל בקליפורניה צילום: google

במרכז העימות עומד ניסיון של חברות המדיה לכופף מעט את גוגל באמצעות חוקי הפרטיות של האיחוד האירופי, GDPR. חוקים אלו מחייבים אתרים, בין השאר, לקבל אישור מפורש של משתמשים לאיסוף והעברת המידע שלהם. בעקבות כניסת החוקים לתוקף, לפני כשנתיים, חברו גוגל ולקוחותיה באיחוד להקמת ארגון גג בשם Interactive Advertising Bureau of Europe (IAB), שפיתח פרוטוקול טכני לניהול ושיתוף האישורים שמוסרים לקוחות.

בשנה שעברה, בעקבות לחץ מצד המו"לים, החליט IAB לפצל את בקשת האישור שמוצגת למשתמשים לשתיים: אחת להצגת פרסומות מותאמות אישית, השנייה לאיסוף מידע אישי שלהם בפרופיל. כמה אתרים תכננו להשמיט לחלוטין את הבקשה השנייה. כלומר, משתמשים שיגלשו אליהם יתבקשו רק לאשר הצגת פרסומות אישיות, והאתר לא יבקש ולא יאסוף או יעביר לגוגל (ולאחרים) מידע אישי שלהם.

שינוי שכזה צפוי היה לגזול מגוגל את המידע האישי שהיא כל כך צריכה על מנת לבנות ולשפר את הפרופילים האישיים שלה לצורך הצגת פרסומות מפולחות יותר. בלי איסוף קבוע של מידע אישי אין לגוגל מוצר למכור, והחברה לא תוותר אפילו על שביב מידע בקלות. ואכן, גוגל נעמדה על הרגליים האחוריות וקבעה שעם השקת הפרוטוקול המעודכן ב-15 באוגוסט, לא ניתן יהיה להציג פרסומות למשתמשים שלא אישרו את איסוף המידע. כלומר, אם גוגל לא מקבלת מידע, האתרים לא מקבלים את הפרסומות של גוגל, ואת ההכנסות החשובות שהן מניבות.

מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג צילום: בלומברג

לחברות המדיה לא נותרו כתוצאה הרבה ברירות. גוגל, ביחד עם פייסבוק, היא חלק מדואפול ששולט במרבית שוק הפרסום המקוון, כאשר חלקה של גוגל בו הוערך ב-2019 (בארה"ב בלבד), ב-37.2%. למי שרוצה לייצר הכנסות מפרסומות, אין הרבה חלופות טובות לרשת הפרסום של גוגל. "אתה חייב לעשות מה שגוגל אומרת לך, או שאתה מחוץ לשוק, אתה לא יכול להסתדר בלעדיהם", אמר לרויטרס תומס אדומיו מ-S4M שמתחרה בגוגל בתחום הפרסום המקוון.

בגוגל, כמה נוח, טוענים שכל מה שהם עושים זה לשמר את הסטטוס קוו (שבמקרה מאוד מטיב עם החברה). "אנחנו לא משנים את המדיניות שלנו למו"לים, כולל מדיניות ההסכמה שלנו שמסייעת לוודא שיש למשתמשים שקיפות ושליטה על איך המידע שלהם נאסף ומשמש להציג פרסומות מותאמות אישית", אמרה לרויטרס ד"ר צ'נטה בינדרה, מנהלת מוצר בכירה בגוגל.

חברות מדיה גדולות, כמו אקסל שפרינגר הגרמנית ו- Schibsted הנורווגית רואות את המצב קצת אחרת. "אנחנו מודאגים כשחקנים גדולים מנסים להכתיב את האופן שבו אנחנו אמורים לעבד מידע", נמסר מ- Schibsted. "זה מדאיג ובעייתי אם אנחנו מגיעים למצב שבו חברות מסוימות הופכות לשומרות סף".

גוגל יודעת שהמו"לים צריכים את הפרסומות שלה, שהם זקוקים להן כמו חמצן לנשימה, ושאין להם כל כך הרבה חלופות טובות. אז היא עושה כל מה שמונופול אוהב לעשות: שרירים ואיומים. לכאורה יש לאתרי החדשות ברירה, לוותר על הפרסומות של גוגל ולשמור על המשתמשים שלהן. אבל בחירה שכזו יכולה להיות שקולה לגזר דין מוות, או במקרה הפחות נורא לצמצום משמעותי בהכנסות שייחייב פיטורים וקיצוצים ניכרים. לא יודע מה אתכם, אבל לי זה נשמע כמו עילה מצוינת לחקירת הגבלים עסקיים נוספת.