עדות ענקי הטכנולוגיה: חברי בית הנבחרים רצו לשמוע בעיקר את עצמם

מימין סונדאר פיצ'אי מארק צוקרברג ג'ף בזוס וטים קוק בעדות בקונגרס צילום: youtube

ואולי זה היה כך, אם מי שמנהל את הדיון היו אנשי מקצוע ומומחים בתחום. אבל מי שעמד בצד החוקר היו דווקא פוליטיקאים – חברי ועדת המשנה להגבלים עסקיים של הקונגרס. ובהתאם, השימוע לא היה בעיקרו מעמד של בירור וליבון עניינים, העלאת סוגיות חשובות כדי לאפשר למנכ"לים להשמיע את עמדת חברתם בצורה מעמיקה ואז לנהל דו-שיח מתפתח בנושא. תחת זו, היתה זו בעיקר הזדמנות בעבור חברי בית המחוקקים לקבל זמן מסך (בדיון שערך כמעט שש שעות) כשהם משחקים אותה חזקים על החברות החזקות בעולם.

כשכל פוליטיקאי קיבל את תורו לשאלות, ניכר שברוב המקרים הוא לא באמת ביקש לשמוע מה יש למנכ"ל להגיד אלא בעיקר להשמיע את עצמו, להעביר נקודה או בדיחה שיוכל אחר כך להפוך לסינק או למם ולהשתמש בקמפיין בחירות. זה כמובן לא עזר שלכל חבר ועדה הוקצו רק חמש דקות לשאלות בכל סבב (פורמט בעייתי שמונע דיון רציני), ובכל זאת מרבית החברים בחרו לנצל את מרבית הזמן שהוקצב להם לא על מנת לפתוח דיון, אפילו סמלי, בסוגיה מורכבת, אלא כדי לשאול שאלות מפותלות וארוכות, שפעמים רבות היו יותר מניפסט משאלה, שתפסו את מרבית הזמן שהוקצה להם. כשכבר ניאותו לתת למנכ"ל לפתוח את הפה, פעמים רבות הם מיהרו לקטוע אותו אחרי כמה שניות כדי לעבור לשאלה הבאה. זה לא שימוע או דיון, אלא מה שהאמריקאים מכנים Showboating.

בנוסף, חלק ניכר מהמחוקקים, בעיקר רפובליקנים, בכלל לא עסקו בנושא שלשמו כונס הדיון – הגבלים עסקיים והתנהגות אנטי-תחרותית. פיצ'אי וצוקרברג הואשמו, ללא בסיס אמיתי, בהשתקה מכוונת של קולות שמרנים. גוגל הואשמה בכך שהיא תומכת בעמדת רשויות הבריאות ומסירה מיוטיוב מידע שקרי בנוגה לקורונה (מה שנכון, אבל לא ברור מה רע בכך), וכן הועלו נגדה טענות לגבי ההחלטה שלה לפרוש מחוזה הענן הענק של הפנטגון בטענה שהוא לא תואם את ערכי החברה בשעה שהיא מקיימת פרויקטים משותפים עם צבא סין (שוב, לא נכון). צוקרברג נאלץ להתמודד עם שאלות על התערבות רוסית בבחירות 2016 וקיימברידג' אנליטיקה, סוגיה שבה כבר העיד בקונגרס, במשך עשר שעות לפחות, לפני כשנתיים.

מנכ"ל גוגל סונדאר פיצ'אי בעדות בקונגרס צילום: youtube

והיו גם המקרים הרגילים של טעויות מביכות ובורות כללית בכל הנוגע לפעילות ענקיות הטכנולוגיה. פייסבוק הואשמה בחסימת החשבון של דונלד טראמפ ג'וניור אחרי שהפיץ מידע שקרי על טיפול לקורונה, אף שמי שחסמה אותו היה בכלל טוויטר. נגד אפל נטען שהכללים לאישור אפלקיציות מעולם לא נחשפו, אף שהחברה מפרסמת אותם בקביעות. לגוגל הופנו תלונות שקשורות לדרישות של חוקי הפרטיות החמירים של אירופה GDPR, בהן טענה שהם פוגעים בתחרותיות, כאשר לא ברור מה מצפים מהחברים לעשות בנושא ומדוע לא מופנות הטענות לאיחוד האירופי. כן נתבקשה גוגל להתחייב שלא תאמץ מדיניות אנטי-משטרתית ושלא תתאים את הכלים שלה כדי לסייע לג'ו ביידן במערכת הבחירות. האשמה האחרונה נובעת מדיווח מלפני שנתיים שלפיו גוגל פעלה להגברת הצבעה בקרב לטינים, מה שרפובליקנים מפרשים כניסיון לסייע ליריבי טראמפ (ולא, חלילה, כמאמץ דמוקרטי להגביר את היקף ההצבעה בקרב קבוצות שסובלות מתת-ייצוג).

חבר הקונגרס הרפובליקני גרג סטובי הפנה לפיצ'אי שאלת תמיכה טכנית אישית, כשסיפר שמיילים מהקמפיין שלו מגיעים לתיבת הספאם בג'ימייל (טענתו שהדבר קורה רק למחוקקים רפובליקנים נסתרה בדיון עצמו, כשאחת מחברות הוועדה הדמוקרטיות סיפרה שהיא סובלת מבעיה דומה). אחד הרגעים המשפילים ביותר בדיון היה, כנראה, כשחברת הקונגרס ואל דמינגס הפנתה שאלות לפיצ'אי, תוך שהיא קוראת לו שוב ושוב "מיסטר פיקאי". מנכ"ל גוגל, מתוך נימוס או חוסר ביטחון, לא תיקן אותה פעם אחת ונאלץ להשיב פעם אחר פעם כאשר שגתה בהגיית שמו.

מנכ"ל ומייסד פייסבוק מארק צוקרברג בעדות בקונגרס צילום: youtube

אם שמתם לב עד עכשיו שדיברתי בעיקר על גוגל ופייסבוק, זה לא במקרה. הן עמדו במוקד הדיון והיה ברור לאורך היום שהמחוקקים מעוניינים בעיקר בהן. צוקרברג ופיצ'אי תוחקרו כל אחד 16 פעמים שונות ו-50 דקות בסך הכל. בזוס, מקום שני לא רחוק, תושאל 13 פעמים. קוק? 7 פעמים בלבד ל-25 דקות במצטבר. לאפל וקוק יש מערכת יחסים קרובה עם ממשל טראמפ, ותחומי הפעילות של החברה לא מערבים אותה בסוגיות כמו סתימת פיות. אולי זו הסיבה שלקוק היה ערב רגוע יחסית.

זה לא שלא עלו בדיון סוגיות מהותיות. צוקרברג נשאל על המדיניות פייסבוק לזהות מתחרות צעירות ומבטיחות ולרכוש אותן כשהן עוד קטנות כדי לנטרל תחרות עתידית, כפי שעשתה עם אינסטגרם ו-וואטסאפ ("ראינו את אינסטגרם כמתחרה וכשירות משלים. באותו זמן לא היה ברור שהם יהיו כזו הצלחה. לא היתה ודאות שאינסטגרם תצליח. הרכישה הצליחה לא רק בגלל הכישרון של המייסדים אלא כי השקענו בחברה", השיב צוקרברג). בזוס התבקש להתייחס לדיווחים שלפיהם אמזון אוספת מידע על פעילות סוחרים בפלטפורמה שלה כדי להשיק מוצרים מתחרים תחת המותג הפרטי שלה ("יש לנו מדיניות נגד שימוש במידע פרטי של מוכרים, אבל אני לא יכול להבטיח שהמדיניות לא הופרה. אני מכיר את המאמר של הוול סטריט ג'ורנל בנושא ואנחנו עדיין בודקים את הדברים. זה בעיה, כי חלק מהמקורות שם אנונימיים" אמר. קוק נשאל על מדיניות האפסטור ונטען שהיא מפלה חברות גדולות לעומת קטנות. פיצ'אי התבקש להתייחס לפרקטיקה של גוגל לקדם במנוע החיפוש שירותים שלה על חשבון שירותים מתחרים (פעילות שבגינה כבר נקנסה החברה בסכום עתק על ידי האיחוד האירופי. טוב שנזכרתם באמת).

מנכ"ל אמזון ג'ף בזוס בעדות בקונגרס צילום: youtube

סוגיות אלו ודומות אחרות היו חשובות ורלוונטיות לדיון, אבל הפורמט של חמש דקות למחוקק והמוכנות של המנכ"לים – פעלות לפי תבנית קבועה כשהם תחילה מודים למחוקק על השאלה (בשלב מסוים, ביקש מהם יו"ר הוועדה להפסיק זאת, בהבנה שגם ככה הזמן לתשובה דחוק), ואז דקלמו תשובה מן המוכן או אמרו שהם לא מכירים את הנושא ולכן יחזרו לשואל עם תשובה במועד מאוחר יותר – מנעו ליבון כלשהו של סוגיות אלו ובסופו של דבר פשוט השאירו את ההאשמות שהועלו תלויות באוויר.

אם היה משהו מעניין בשימוע, הוא הגיע דווקא מהמסמכים שאספו חברי ועדת המשנה לקראתו ושפורסמו תוך כדי הדברים. אלו כללו מזכרים פנימיים שלפיהם אמזון ערכה קמפיין הורדת מחירים ממוקד במטרה לפגוע בפעילות של Diapers.com לפני שרכשה את החברה ב-2010. "כבר הפעלות תוכנית אגרסיבית יותר לנצח את Diapers.com", נכתב באימייל ששלח בכיר באמזון לבזוס. זאת באמצעות "ערעור ליבת עסקי החיתולים" של האתר. בזוס אמר בתגובה שאינו זוכר הרבה על פרטי הרכישה ההיא.

אימייל של צוקרברג מפברואר 2012, לגבי רכישה אפשרית של אינסטגרם או Path (שמאז הלכה לעולמה), הראה בדיוק ממה הוא חושש: "העסקים האלו צעירים, אבל הרשת מבוססת והמותגים כבר משמעותיים. אם הם יגדלו לקנה מידה משמעותי הם יכולים לשבש אותנו מאוד. אני סקרן האם אנחנו צריכים לשקול לרכוש את אחד מהם שניהם". באפריל אותה שנה שוב ביטא צוקרברג את החששות שלו לגבי אינסטגרם. "אינסטגרם יכולה לפגוע בנו משמעותית בלי להפוך לעסק ענק", כתב. "אני צריך להחליט אם אני רוצה לקנות אותם". פייסבוק רכשה את האפליקציה כמה ימים מאוחר יותר, בעסקה בשווי מיליארד דולר. אימייל נוסף סיכם את עמדות צוקרברג בנושא: "אחת הסיבות שאנשים מזלזלים בחשיבות של מעקב אחרי גוגל הוא שכנראה תמיד נוכל פשוט לקנות סטארט-אפ תחרותי, אבל יעבור זמן לפני שנוכל לקנות את גוגל".

מנכ"ל אפל טים קוק בעדות בקונגרס צילום: youtube

גם סטיב ג'ובס, שמת לפני עשור כמעט, עשה הופעת אורח בדמות אימיילים שלא מציגים אותו באור חיובי (אך לא חושפים דברים שלא ידענו כבר על אישיותו או הנקמנות שלו). באימייל אחד הוא מורה לעובדיו לנתק או לחתוך (cut off) מפתח שביקר את אפל בפומבי. באחר הורה לחסום כל אפלקיציה למכירת ספרים דיגטליים שלא משתפת את אפל בהכנסות שלה ("אפשר לקרוא ספרים בכל מקום, אבל לא לקנות/לשכור/לרכוש מינוי מ-iOS מבלי לשלם לנו").

אבל שוב, ככל שעלו מהתכתובות סוגיות חשובות הן נשארו בעיקר באוויר. מנכ"לים החברות, מאומנים ומוכנים היטב, אפילו בזוס שלו היתה זו הופעה ראשונה בקונגרס, נתנו תשובות סתמיות ונטולות בשר לנעוץ בו שיניים. המחוקקים, גם כשנצמדו לנושא הדיון, בגלל מגבלות הפורמט והנטייה שלהם להאדרה עצמית, לא הצליחו לתחקר אותם כראוי ולחלץ מהם אמירות, תובנות או מידע משמעותי.

בזוס, צוקרברג, קוק ופיצ'אי הלכו (וירטואלית) לוושינגטון כדי לתת את הדין על התנהגות אנטי-תחרותית של החברות שלהם – ממנה יש לא מעט – וחזרו כלעומת שבאו. דיוני הוועדה בנושא יימשכו, אך סביר להניח שהדבר היחיד שהם יעלו בסופו של דבר יהיה דו"ח מסורבל שייצר כותרות למחזור חדשות אחד, אם בכלל, לפני שישלח לעלות אבק בארכיון כלשהו. למרות האימיילים המסקרנים, כמעט שלא נחשף בדיון מידע חדש ורלוונטי. הוא אולי הצליח לעורר עניין ציבורי בדומיננטיות של החברות האלו, אבל צריך יותר מזה כדי להניע פעולה משמעותית כמו ענישה חמורה, הטלת מגבלות משמעותיות ובוודאי מהלך כמו פירוק החברות (דבר שכמה מחוקקים רפובליקנים אמרו כמעט במפורש שאין להם כוונה לתמוך בו).

בשימוע שנערך, לא ראינו נכונות או יכולת של המחוקקים להניע מהלך כזה. אל תצפו גם מהרגולטורים לקחת את המושכות לידיים: החקירה של FTC בפרשת קיימברידג' אנליטיקה הסתיימה בשנה שעברה בקנס של 5 מיליארד דולר לפייסבוק, שכבר נבלע במעמקי הרווח הנקי שלה. מה הסיכוי שבסוגיות הגבלים עסקיים, שהן מורכבות הרבה יותר, יצליח רגולטור אמריקאי להגיע להישג משמעותי יותר?

אפל, אמזון, גוגל ופייסבוק סיימו את הדיונים עם כמה חבורות במקרה הטוב, וצפויות להמשיך עתה בדיוק באותן פרקטיקות שבגינן זומנו המנכ"לים להעיד (אבל אולי רק עם פחות התבטאויות מפלילות באימייל). לאור זאת, הכותרת שפרסם האוניון מוקדם יותר השבוע - "פייסבוק מציגה תוכנית לפרק את ממשלת ארה"ב לפני שתהיה חזקה מדי" – נראת רלוונטית מתמיד. המחוקקים רצו לעשות שרירים על ארבע מהחברות החזקות בעולם, וגילו מה שמגלה כל נמלה שרוצה להרביץ לפיל: זה לא כוחות.