הדרכים בהן ניתן לחסל את קונספירציית ה-QAnon

אבל QAnon היא בעיה אמיתית. לא רק מכיוון שהתיאוריה זוכה לפופולריות עצומה בפייסבוק, עם מיליוני משתמשים פעילים ומחויבים בקבוצות השונות (וגם, מסתבר, בקרב חלק משמעותי מקוראי הדו"ח טכנולוגי), אלא כי היא מתחילה לתפוס אחיזה בקרב מקבלי ההחלטות בעולם האמיתי. דונלד טראמפ, כמובן, הוא תומך ומפיץ מרכזי של תיאוריית הקונספירציה כמעט לראשיתה ומשנה את התנהגותו בעקביות על מנת לשעבד את התיאוריה לצרכיו ולרצונו.

קונספירציית QAnon צילום: גטי אימג'ס

ובאמת, בשבוע שעבר רשמה QAnon הישג משמעותי, כשמרג'ורי טיילור גרין, שתמכה פומבית בתיאוריית הקונספירציה, זכתה בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית במחוז שמרני במיוחד בג'ורג'יה והבטיחה למעשה שלקיואנונים תהיה החל מ-2021 לפחות נציגה אחת בבית הנבחרים. תומכים נוספים של תיאוריית הקונספירציה זכו גם הם בפריימריז שונים, אם כי רק מיעוטם במחוזות הצבעה בעלי רוב שמרני שמבטיח את ניצחונם בנובמבר.

במרכז תיאוריית QAnon עומדת האמונה העיוורת שטראמפ התמודד ונבחר לנשיאות במטרה לחשוף ולחסל קבאל של פדופילים עובדי שטן. לצורך קיומה, היא מחברת אירועים מפה ומשם, בלי קשר לרלוונטיות שלהם זה לזה, והופכת ביצירתיות די מרשימה כל אירוע שכביכול אמור לפגוע בטראמפ לחלק מכוון מהקונספירציה. חקירת התובע המיוחד רוברט מולר על התערבות רוסית בבחירות 2016? זה בכלל היה מהלך מבריק של טראמפ לנהל חקירה סודית נגד הקבאל המסוכן. מה שיפה בזה הוא שלא משנה מה קורה, תמיד אפשר לחבר אותו לפאזל ההולך וגדל.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ צילום: בלומברג

בקרב אנשים שפויים ותמימים, יכולה להיות נטייה לפטור את QAnon כלא יותר מתופעת רשת מטרידה אך לא באמת מסוכנת. זאת, בין השאר, בגלל העדר מבנה הנהגה מרכזי, מטרות מציאותיות או אג'נדה סדורה.

ואולם, אחרי הניצחונות האחרונים של תומכי התיאוריה בפריימריז, גורמים בוושינגטון התחילו לתהות האם ההשפעה הפוטנציאלית שלה סובלת מהערכת-חסר והשוו אותה ל-Tea Party – תנועה עממית שצמחה אחרי הניצחון של ברק אובמה ב-2008 (בין השאר על בסיס תיאוריית הקונספירציה שהוא לא אזרח אמריקאי), והצליחה לתפוס אחיזה משמעותית במפלגה הרפובליקנית בדמות החדרת נציגים מטעמה לקונגרס ושעבוד מחוקקים אחרים לתמיכה בה.

"זו אשליה לפטור אותה כתנועת פריג' חסרת-כוח", אמר לניו יורק טיימס האסטרטג הרפובליקני סטיב שמידט. "המפלגה הרפובליקנית הופכת לבית שמאגד תומכי תיאוריות קונספירציה, שחקני פרינג', קיצונים ותומכי עליונות לבנה. זה גלוי ומבהיל".

תיאוריות קונספירציה הן אולי חומר קריאה משעשע ונעים להעברת הזמן, אבל כשהן יוצאות משליטה עלול להיות להן נזק אמיתי שיכול אפילו להוביל למוות. מתנגדי חיסונים הצליחו במדינות רבות להביא לפגיעה ניכרת בבריאות הציבור ולהתפרצות מחודשת של מחלות שהיו כבר בדרכן להעלם מהעולם. תיאוריית הקונספירציה פיצהגייט, מעין פרוטו-QAnon שלפיה בכירי המפלגה הדמוקרטית הפעילות רשת של סחר בילדים מפיצריה בוושינגטון די.סי, הביאה לתקרית במסגרתה תומך התיאוריה הגיע לפיצרייה חמוש ברובה סער והחל לירות לכל עבר (למרבה המזל, אף אחד לא נפגע מהירי). ו-QAnon נקשרה לרצח של מאפיונר בשם פרנק קאלי ב-2019, אחרי שהחשוד ברצח טען שקאלי הוא חלק מה"דיפ סטייט" והציג סמלים שקשורים לתיאורייה במשפטו.

צנזורה בפייסבוק צילום: שאטרסטוק

כמו כל תיאוריות הקונספירציה המודרניות, QAnon פורחת ומלבלבת ברשתות החברתיות, ואלו לא יכולות עוד לשבת על הגדר ולצפות בעולם עולה בלהבות. טוויטר אמנם חסמה 7,000 חשבונות שקשורים לתיאוריה והגבילה 150 אלף חשבונות נוספים בהצגה בתוצאות חיפוש וטיקטוק חסמה תגיות שקשורות ל-QAnon, אבל פייסבוק טרם נקטה במהלך משמעותי. ובכל מקרה, אומרת זארין קהראזיאן ממעבדת המחקר הדיגיטלי של צוות החשיבה Atlantic Council, הפלטפורמות המקוונות צריכות לעשות הרבה יותר על מנת לבלום את תיאוריית הקונספירציה הזו.

בשיחה עם שירה עוביד מהניו יורק טיימס היא פרסה את חמשת הצעדים הבסיסיים שיש לנקוט. הנה, אם כן, מדריך מקוצר לאיך לנצח את QAnon:

1. להפסיק להמליץ על תוכן בנושא. בפייסבוק, הרבה משתמשים נחשפים לתיאוריית הקונספירציה דרך מערכת ההמלצות של הרשת החברתית שממליצה להם להצטרף לקבוצה או לתמוך בדף שקשורים אליה. "זה חייב להיפסק, אבל זה מסובך", אמרה קהראזיאן. לדבריה, תומכי התיאוריה לא מגבילים את עצמם לקבוצות ייעודיות ומחדירים את רעיונותיהם גם לקבוצות שעוסקות בנושאים כמו הורות או חיים בריאים. הדבר מחייב את הרשתות החברתיות להבין את ההקשר של הפעילות בהן, ולנסות לזהות קבוצות תמיתות לכאורה שהפכו למרכז של הפצת רעיונות QAnon.

2. להגביל או לחסום פעילות של "משפיעני" QAnon. תומכי תיאוריית הקונספירציה פונים למשתמשים עם עוקבים רבים בניסיון לשכנע אותם לפרסם תכנים שקשורים אליה. "הגבלה או חסימה של חשבונות משפיעים אלו, משהו שכבר מתחיל להתרחש, מסיגה את הקונספירציה כמה צעדים לאחור", אמרה קהראזיאן. ואולם, לדבריה, גם כאן לא מדובר בפעולה נטולת מכשלות. תגובה קיצונית שכוללת מחיקה מאסיבית של חשבונות או איסור גורף על אזכורים שקשורים ל-QAnon יכולים לתחזק את הנראטיב של תומכי התיאוריה שלפיו מתמנהלת נגד מלחמת מידע, או אפילו להשתיק דיונים לא מזיקים בסוגיה.

3. לחסום קישורים. קישורים לאתרים או אפליקציות שקשורים לתיאוריית הקונספירציה מאפשרים להפיץ תכנים שונים גם אחרי שאלו מוסרים מאתרים כמו יוטוב. טוויטר כבר החלה לחסום קישורים כאלו, ופלטפורמות אחרות צריכות להצטרף אליה ובהקדם.

4. לשתף פעולה. זה אולי סדין אדום בעבור חברות רבות, במיוחד פייסבוק, אבל קביעת מדיניות ודרכי תגובה מתואמות, ובעיקר שיתוף מידע, יכולים לסייע משמעותית להגבלת התפוצה של תיאוריות קונספירציה. הרשתות החברתיות כבר עושות את זה בתחומים כמו שמירה על טוהר הבחירות או בלימת תעמולה של ארגוני טרור, אז לא מדובר במשהו תקדימי.

5. לחשוב מחדש על אלמנטים כמו רשימות נושאים חמים (Trending Topics). לדברי קהראזיאן, תומכי QAnon מתאמים את הפרסומים שלהם על מנת להגיע לרשימת הנושאים או תגיות הפופולריים ברשתות חברתיות כמו אינסטגרם וטוויטר. "כדי להלחם בזה, חברות אינטרנט צריכות לבטל את רשימות הטרנדינג, להפחית משמעותית את חשיבותן או לקדם תוכן איכותי כדי להטביע את התוכן הרע". לדוגמה, כשתומכי QAnon השתלטו על תגית של עמותה נגד סחר בילדים יכלה פייסבוק, במקום לחסום אותה, למצוא דרכים לקדם תוכן לגיטימי של העמותה. "אבל הן חייבות לעשות את זה בעקביות, וזה יכול להיות אתגר כי תיאוריות קונספירציה מקוונות מתפתחות כל כך מהר", אמרה קהראזיאן.

הצעדים האלו כנראה לא יעצרו לחלוטין את QAnon – מספר התומכים שלה גדול מדי והאחיזה שלה כבר חזקה מדי – אבל הם יכולים להגביל משמעותית את התפשטות תיאוריית הקונספירציה לקהלים נוספים ולהקשות על תומכי ההארד-קור להפיץ מידע חדש לקהלים קיימים. חשוב לא פחות: יישום הצעדים בצורה עקבית יכול לסייע לבלימת תיאוריות קונספירציה עתידיות כשהן עוד בחיתוליהן. ואם האבולוציה מפיצהגייט ל-QAnon מלמדת משהו, הרי שזה שהתיאוריות הבאות עלולת להיות עוד יותר הזויות, מופרכות ומסוכנות אפילו מזו הנוכחית.