נאס"א מבטיחה: עד 2024 נשוב לירח
סוכנות החלל האמריקאית הודיעה כי בעוד ארבע שנים היא תשגר חללית מאויישת ואף מתכננת להקים בסיס אם להתיישבות קבע על הירח. הסיבה לכך שאסטרונאוטים נשלחים למשימה היא שזו הדרך היחידה לבצע את ההערכות והבדיקות הנדרשות על מנת לקבל נתוני טלמטריה מדויקים
סוכנות החלל האמריקאית, NASA, הודיעה שיש לה תכנית שתאפשר לה לחזור לירח עד 2024. מטרה עצמה אינה חדשה, נאס''א כבר הודיעה עליה בשנה שעברה במסגרת "תכנית ארטמיס" בה הגדירה את היעד. אך כעת היא מגבה את ההצהרות בפרסום של תוכנית עבודה מסודרת שמכונה "Artemis Program".
קראו עוד בכלכליסט:
- הודו מנסה לעקוף את ישראל במירוץ לירח: מכינה חללית שלישית לשיגור
- "בעשור הקרוב נגיע שוב לירח - שישמש מקפצה למאדים"
- "נפגשתי עם 3 חבר'ה שסיפרו שהם רוצים להנחית חללית על הירח, והאמנתי להם"
הפרסום החדש נועד לשכנע לא מעט מומחי ומדעני חלל שמסגרת הזמן שנקבעה אכן מאפשרת להגיע לירח. תכנית העבודה היא למעשה מסמך בן 70 עמודים המתאר את מה שנעשה עד כה - כמו הניסויים בחלליות אוריון שייחודן בכך שניתן להשתמש בהן מחדש בחלקן וה-SLS (Space Launch System) שנועד לפתח משגר חזק דיו לשגר את החללית לירח ובהמשך גם למאדים.
אבל תוכנית העבודה לא רק מפרטת מה הושג עד כה. היא מציינת בבירור גם את המשימות המדעיות שהן היעד האמיתי של תכנית הנחיתה מחדש על הירח. בנוסף היא מציגה את ה-Lunar Gateway וכיצד היא תהפוך לבסיס אם שתאפשר התיישבות קבע על גבי הירח. כך למשל מתוארים האמצעים שיאפשרו לתחזק חיי יום-יום של האסטרונאוטים בסביבה היבשתית של הלוויין היחיד שלנו. דמיינו לעצמכם משתלות הידרופוניות למאכל או פעילות ספורטיבית בסביבה עם כוח משיכה מינימלי. אלה הן הבעיות שעימן יצטרכו מדעני נאס''א להתמודד. שלא לדבר על שהייה במקום עוין לחיים במשך תקופה ארוכה מאוד.
המשימה הראשונה המיועדת להגיע לסביבת הירח מכונה Artemis II, והיא כוללת שיגור של חללית אוריון וביצוע יעף צמוד לירח. המשימה תהיה מאוישת ותשמש לשתי מטרות: הראשונה, תצוגת תכלית שנועדה גם לבדוק את אמצעי השליטה הידניים של רכב החלל, כמו גם החומרה והתוכנה שלו. הסיבה לכך שאסטרונאוטים נשלחים למשימה כה מסוכנת היא, שזו הדרך היחידה לבצע הערכות ובדיקות עומסים כמו גם לקבל נתוני טלמטריה מדויקים. עד כה הניסויים בוצעו על גבי כדור הארץ, אך בהמשך לא תהיה ברירה אלא להעביר אותם לסביבה האמיתית של המשימה.
התיישבות על הירח צילום: beerlantern האדמיניסטרטור של NASA, ג'ים ברידנסטין, הודה עם זאת בעקיפין שחלק ניכר ממטרת החשיפה נובעת מהחשש לתקציבה של הסוכנות. שנות כהונתו של טראמפ לא היטיבו עימה והעברת התקציב האחרונה שלה היתה ב-2019 בהיקף של כ-1.6 מיליארד דולר. אך מאז הקורונה היעדים של הממשל הפדרלי השתנו מה שעשוי להוביל לצמצום מסיבי של תקציבי תפעול למשימות השונות שלה. כל נשיא שלא יבחר, טראמפ או ביידן, עשויים לתעדף את כספי המיסים לייצוב הכלכלה האמריקאית במקום למשימות "דמיוניות" לירח ולמאדים. ואולם ברינדסטין מזכיר בגלוי שתוכנית החלל האמריקאית תשמש ל-"איחוד האנשים סביב הלא ידוע". דרך עדינה לרמוז על מצב החברה האמריקאית ואיך נאסא יכולה לסייע לקהילות השונות להתעלות מעל ההבדלים.
ברינדסטין מציין שהוא מתכנן להנחית חללית רובוטית על הירח כבר בתחילת שנה הבאה ולהנחית אסטרונאוטים בעוד כ-4 שנים. אך הוא משאיר את החלק השאפתני לסוף, הוא מוסיף שמבחינתו בסיס קבוע יוקם כבר עד סוף העשור הנוכחי. "בהמשך", הוא אומר, "הירח ישמש לנו כנקודת קפיצה ליעד הבא שלנו - מאדים". היעדים של ארה"ב מאוד שאפתניים, אך לא בלתי אפשריים. במקביל לנאס''א גם אלון מאסק, ג'ף בזוס או ריצ'רד ברנסון מתכננים להגיע לירח, השאלה היחידה היא מי יצליח לעשות זאת ראשון, כמה כסף זה יעלה או אולי אף יכניס. החלל מהווה יעד מאוד מעניין לענקי הטכנולוגיה ושליטה על שירותים מסחריים בו יכולה להיות הבסיס לאימפריות הכלכליות הגדולות הבאות של עידן הפוסט-אינטרנט.
