פייסבוק גילתה איך מרגיש קורבן פייק ניוז ושיימינג

בסוף השבוע נדמה היה שהסערה הציבורית סביב ווטסאפ ניצחה: פייסבוק, חברת־האם של אפליקציית המסרים המיידיים הפופולרית, הודיעה שהיא דוחה בשלושה חודשים את יישום מדיניות הפרטיות החדשה והשנויה במחלוקת בווטסאפ, והיא תיכנס כעת לתוקף ב־15 במאי במקום ב־8 בפברואר. "שמענו את קולות המשתמשים והבנו כי נוצר בלבול רב סביב העדכון הצפוי. מידע שגוי רב הופץ בנושא וגרם לדאגה", כתבה החברה בפוסט שפרסמה.

הדחייה מגיעה על רקע ביקורת נרחבת שהובעה נגד מדיניות הפרטיות החדשה, ביקורת שבעצמה התעוררה בעקבות פרשנות שגויה לפיה מעתה ווטסאפ תתחיל לשתף מידע על משתמשיה עם פייסבוק. תפיסה זו הובילה לנהירה של משתמשים לחיפוש חלופות לאפליקציה בבעלות פייסבוק, כמו טלגרם הבעייתית או סיגנל חסידת הפרטיות.

אולם הסברות שפייסבוק ביצעה פה איזו נסיגה לאחור או שהמידע של משתמשי ווטסאפ לא משותף כבר עתה עם חברת־האם של מארק צוקרברג הן לא יותר מטעות מרה. האמת היא שלמעט כמה חריגים, ווטסאפ משתפת מידע של משתמשיה עם פייסבוק כבר מ־2016. מידע זה הוא בעיקר נתונים כמו מספר הטלפון של המשתמש, תכיפות השימוש שלו, רזולוציית המסך וכתובת ה־IP שמספקת מידע מיקום ברמת העיר או המדינה.

המידע שמשותף עם פייסבוק לא כולל תוכן של שיחות, שכן אלו מוצפנות מקצה לקצה באופן שאפילו ווטסאפ עצמה אינה חשופה אליהן. אך הוא כן כולל את המטה־דאטה, כמו עם מי דיברו המשתמשים ובאיזו תכיפות. ווטסאפ טוענת שאינה שומרת את הנתונים הללו ולא משתפת אותם, שהיא לא משתפת עם פייסבוק את פרטי אנשי הקשר של משתמשיה או את רשימת הקבוצות שלהם ולא יכולה לראות - כל שכן לשתף - מידע מיקום מדויק.

לקראת החלת מדיניות שיתוף המידע ב־2016 הקציבה פייסבוק למשתמשי ווטסאפ 30 יום שבהם יכלו לבחור לבטל את שיתוף המידע (Opt–Out). אלא שמשתמשים שלא עשו זאת, או שהצטרפו לווטסאפ לאחר שינוי המדיניות, משתפים מאז בקביעות את המידע שלהם עם פייסבוק, למעט חריג אחד מרכזי: שיתוף המידע בין ווטסאפ ופייסבוק הוביל לחקירה של האיחוד האירופי, שבעקבותיה התחייבה פייסבוק ב־2018 לא לשתף מידע בין שתי הפלטפורמות שלה על משתמשיה באיחוד.

פייסבוק לא הבינה שהיחס הציבורי כלפיה השתנה

שינוי מדיניות הפרטיות הנוכחי בווטסאפ לא שינה דבר לגבי היקף המידע המשותף או לגבי החריגים. מי שהספיק לסרב לשיתוף באותם 30 ימים ב־2016 עדיין פטור, וגם ההסכם שמגן על אזרחי האיחוד האירופי עדיין תקף. כל האחרים, המידע שלהם משותף כבר עכשיו. הטענה שמסתובבת לאחרונה ברשת, לפיה שינוי המדיניות העדכני מבטל אפשרות שהעניקה ווטסאפ להימנע משיתוף המידע, אינה נכונה. יכולת זו אינה קיימת כבר מאז 2016. היא לא מתבטלת פשוט כי היא כבר אינה קיימת. בקצרה: המידע שלכם, כדאי שתפנימו, עובר מווטסאפ לפייסבוק זה שנים.

מה כן השתנה: דברים הרבה יותר משעממים שקשורים לפעילות של גופים עסקיים בווטסאפ. פייסבוק מתכוונת לספק לעסקים שירותי אירוח מאובטחים לניהול פעילותם בווטסאפ, כמו שיחות עם לקוחות, מענה לשאלות וכ”ו. פעילות זו תחשוף את העסקים למידע של הלקוחות, והם יוכלו להשתמש בו בין היתר לתכנון קמפייני פרסום בפייסבוק. שינוי המדיניות העדכני הנוכחי נועד להסדיר את שימושים אלו ויכולות כמו אפשרויות תשלום בווטסאפ.

מייסד ומנכ”ל פייסבוק מארק צוקרברג. שיתוף המידע עם ווטסאפ לא ייפסק צילום: בלומברג

אז מה קרה? האשמה לסערה מוטלת במידה רבה על כתפי פייסבוק, שלא תקשרה את השינוי בצורה ברורה מספיק, ואיחרה להגיב לדיווחים הסוערים שהתפשטו ברשתות החברתיות ובאתרי האינטרנט. גם לחלק מאמצעי התקשורת יש משקל באשמה, שכן הם דיווחו על המתרחש מבלי לבדוק את העובדות לאשורן, לעתים בלי חיפוש בארכיון שלהם עצמם.

נראה שמה שעבר מתחת לרדאר ב־2016 התגלה פתאום למשתמשי ווטסאפ שרבים מהם כלל לא ידעו שהמידע שלהם משותף עם פייסבוק, או ששירות המסרים המידיים בכלל מהווה חלק מהאימפריה של צוקרברג. הדיווחים המקוריים ב־2016 הוגבלו בעיקר למדורי הטכנולוגיה, אך כיום הסנטימנט הציבורי שונה לחלוטין, שיתוף המידע נשמע למשתמשי ווטסאפ כמהלך חדש ומרתיח, והם הגיבו בהתאם.

חשיפת התפקיד ששיחקו הרשתות החברתיות ופייסבוק בראשן בהצפת פייק ניוז והתערבות זרה בבחירות לנשיאות ארה”ב ב־2016, החקירות הרגולטוריות שמובילים חלקים בממשל האמריקאי נגד ענקיות האינטרנט והפרקטיקות האנטי־תחרותיות שלהן הגדילו את תשומת הלב שמוענקת למהלכים שהן נוקטות. בשבועות האחרונים אף הוסב זרקור אל היד החופשית שהרשתות החברתיות העניקו לפעילות גורמים קיצוניים, אלימים ומפיצי קונספירציות, שתוצאתה היתה הפריצה לגבעת הקפיטול לפני כשבועיים, שנתפסת בעיני רבים כנסיון הפיכה.

סערה מושלמת של פייק ניוז ותיאוריות קונספירציה

כל אלו פגעו קשות במעמד חברות הטכנולוגיה, ובמיוחד בזה של פייסבוק, ריסקו את האמון בהן, הפכו את משתמשיהן לחשדניים, והכניסו דיווחים על מהלכיהן השנויים במחלוקת למרכז הסיקור התקשורתי. שינוי מדיניות הפרטיות בווטסאפ היה הקש האחרון בשורת מהלכים שחברו ליצירת סערה מושלמת. הציבור היה חשדן, חלקה של פייסבוק במהלכים שהביאו להתפרצות האלימות בקפיטול הביא אותו לנקודת רתיחה, והדיווחים בתקשורת היו הניצוץ שסיפק את הפיצוץ. סערת פייק ניוז, שיימינג ותיאוריית קונספירציה, שהופנתה הפעם נגד הפלטפורמה שלרוב משמשת כבסיס ליצירת ופריחת סערות מסוג זה.

פייסבוק מצאה עצמה נאלצת להדוף האשמות לא מבוססות ומגלה מגוף ראשון עד כמה הכלים החלשים שהעניקה למשתמשיה כדי להתמודד עם הבעיה לא מספקים את הסחורה. הסערה גרמה לנזק מוחשי לתדמיתה ולמנייתה (שנמצאת במגמת ירידה מתחילת 2021), שאפשר רק לקוות שידחקו אותה לנקוט בצעדים תקיפים יותר נגד בעיות הפייק ניוז והקונספירציות בכללותן.

מה שסביר יותר שיקרה הוא שפייסבוק פשוט תהיה מעתה זהירה שבעתיים בכל הנוגע לשינויים במדיניות הפרטיות שלה. הן בנוגע לשינויים עצמם, והן בתקשור שלהם לציבור. הפרשה הזו היא, בין השאר, כישלון הסברתי גדול של פייסבוק ולחברה יש מספיק כספים על מנת להבטיח שכישלון שכזה לא יקרה שנית.

לקח חשוב יותר שאפשר ללמוד מהפרשה נוגע לדרך שבה רגולטורים יכולים להגן על צרכנים ולמנוע פגיעה מתחרות. פייסבוק מעורבת בימים אלו בכמה חקירות ותביעות רגולטוריות, שהבולטת שבהן היא תביעה של נציבות הסחר הפדרלית (ה־FTC) בטענה לפגיעה בתחרות באמצעות רכישת חברות כמו ווטסאפ ואינסטגרם. הנציבות דורשת לפרק את פייסבוק ולהפריד ממנה את שתי האפליקציות לחברות נפרדות, אך התהליכים יימשכו שנים וספק שפירוק כזה אי פעם יצא לפועל. אלא שסערת שיתוף המידע בווטסאפ מצביעה על נתיב אחר עבור הרגולטורים.

כשווטסאפ הודיעה על התחלת שיתוף המידע, משרד נציב המידע בבריטניה פתח מיד בחקירה בחשד שהשיתוף מפר את חוקי הפרטיות הנוקשים של האיחוד. כבר עם פתיחת החקירה נאלצה פייסבוק להשהות את שיתוף המידע. בסיומה, משהוברר שאין בסיס חוקי לשיתוף מידע זה, נאלצה החברה להגיע לסיכום שלפיו אזרחי האיחוד יוחרגו משיתוף זה. זו דרך טובה להתמודד עם ענקיות הטכנולוגיה: לצייד את הרגולטורים בכוח לנקוט במהלכים מידיים שמונעים או מעכבים פגיעה במשתמשים ובתחרות, ומאפשרים לו להתנהל מול חברות בתנאים שלו בלי שהן יוכלו למרוח ולהאריך את התהליך. ומה שטוב לאירופים יכול להיות טוב גם לאמריקאים, ולישראלים.