"משקיעים מהמפרץ רוצים להיכנס לגיימינג ומסתכלים על ישראל. נוכל לפתוח להם את הדלת"

כיום, השלושה מובילים יחד סטארט-אפ בשם Obscure Games (משחקי אובסקיור), שאותו הקימו לפני כשנתיים. החברה מעסיקה שישה עובדים, ועד פרוץ הקורונה פעלה מ-WeWork בתל אביב. כיום חבריה עובדים מרחוק. "זה היה הגיוני לאחד כוחות", אומר חוראני, המשמש כמנכ"ל אותו הקימו לפני כשנתיים. "תמיד היה לנו ברור שאנחנו רוצים לעשות משחקים, אבל היינו צריכים להתאים את החזון שלנו לגבי איזה משחקים אנחנו רוצים לעשות. התחלנו מלנסות לתכנן משחק אסטרטגיה, אבל אלו משחקים שמאוד כיף לעבוד עליהם ולא כל כך כיף לנסות למכור אותם אחר כך. לאט לאט היינו צריכים לצמצם את התוכניות למשהו יותר צנוע, למשחקים יותר קלים".

מייסדי Obscure Games. מימין: מוחמד בושנאק, איימן חוראני ומאג׳ד עבד-אלקאדר

כמקובל בענף הקז'ואל גיימינג, הם תחילה בדקו את הקרקע עם דמואים ומשחקים קטנים. ברבעון הקרוב הם צפויים לשחרר את מה שאמור להיות משחק הדגל שלהם, בהשקה רשמית ראשונה לחברה. מתישהו, אומר חוראני, הם עוד יפתחו משחקים יותר רציניים למובייל. "בסופו של דבר החלום שלנו כחברה הוא פשוט לעשות משחקים מכל הז'אנרים, לסבתא שרוצה לפתור פאזלים ולגיימר הארדקור בן 18".

זמן קצר לאחר שהשלושה הכירו אובסקיור כבר היתה קיימת כרעיון, אולם הפכה לחברה של ממש במסגרת הייבריד - חממת סטארט-אפים שהקימו בוגרי 8200 לקידום יזמות טכנולוגית במגזר הערבי, הממשיכה ללוות אותם עד היום. "התחלנו לעבוד ביחד עוד לפני כן, אבל זה שלקחנו את הצעד המלא להתחייב לחברה כמקום עבודה – זה קרה בזכות הייבריד", אומר חוראני. "הם ממש תמכו בנו ונתנו לנו קשרים חשובים לגדילה מהרגע הראשון. בלי הייבריד פשוט לא היינו שם".

כמה מהמשחקים שפיתחה Obscure Games צילום: Obscure Games

חייבים לדבר על הפיל בחדר. היה מוזר לעבוד כל כך צמוד עם עמותת יוצאי 8200?

חוראני: "זאת לא הפעם הראשונה ששואלים אותנו את זה, כמובן. כן, זה היה קצת מוזר בהתחלה. אתה אומר לעצמך, זה 8200, אנשי אבטחה וסייבר, מה אכפת להם בכלל שלושה גיימרים ערבים? אבל בסופו של דבר אתה מסתכל על האנשים שיושבים שם, על המנטורשיפ שאתה מקבל שם, ואתה אומר: טוב, אני לא מכיר את יחידת 8200, אני מכיר את האנשים שפגשתי באקסלרטור, והם אחלה".

מה בעצם קורה בעולם הערבי מבחינת גיימינג? זה שוק שאתם מסתכלים עליו באופן ספציפי?

"במדינות המפרץ יש המון שחקנים, גם הארדקור וגם יותר קז'ואל, והם מאוד מושפעים מהטרנדים האסייתיים", אומר עבד-אלקאדר, המשמש בחברה כמנהל קרייאטיבי. "זה שוק ייחודי שתמיד רצינו להיכנס אליו, אבל עוד ידרוש השקעה. הרבה משחקים שתופסים בעולם הערבי עוברים טיפול מסוים שהוא מעבר ללוקליזציה, יש גם שינויים תרבותיים. יש דברים מסוימים שלא יכנסו אף פעם בשוק של המפרץ, אלמנטים שלא תואמים את המסורת או את החוקים, אבל גם דברים שמחברים שחקנים יותר למשחק עצמו - במקום סמוראי יהיה לוחם שרוכב על סוס עם חרב מעוקלת".

כל ההסכמים שנחתמו לאחרונה עם מדינות מאזור המפרץ יכולים להשפיע עליכם עסקית?

חוראני: "עלינו ספציפית עדיין לא, אבל אנחנו כן רואים שברמה הכללית יותר יש משקיעים מהמפרץ שמעוניינים להיכנס לגיימינג, ל-eSports ולעוד תעשיות סמוכות - והם בהחלט מסתכלים גם על ישראל. זאת מדינה לוהטת בשוק המובייל. אנחנו מקווים שנוכל להיות אלה שפותחים להם את הדלתות להשקעה כאן".

במשך שנים, מדינות המפרץ הופיעו במשחקי מחשב בעיקר כזירות קרב. אלא שהשינויים שעברו על האזור יכולים להפוך את המדינות האלו לשחקניות משמעותיות גם בתחום הגיימינג. הנסיך הסעודי פייסל בין בנדר, למשל, משמש כראש פדרציית ה-eSports של המדינה. הוא גם אחד התומכים הבולטים להכנסת הענף לאולימפיאדה. בראיון ל-Wired בסוף 2019 הצהיר כי הוא שואף שעד סוף 2030 גיימינג ותעשיות סמוכות יהוו בין 0.8% ל-1% מהכלכלה הסעודית. מה לתוכניות הגרנדיוזיות האלה ולסטארטאפ ערבי-ישראלי קטן של מובייל גיימינג? כרגע עדיין שום דבר, אבל כששחקנים גדולים יחפשו בישראל את השקעת המובייל גיימינג הראשונה שלהם, לאובסקיור יהיה לפחות יתרון אחד על פני המתחרות.