שלמה קרמר צפוי להרוויח 300 מיליון דולר מעסקת טראסטיר

רכישה נוספת של IBM בישראל. החברה הודיעה הבוקר (ה') על רכישת חברת אבטחת המידע הישראלית טראסטיר, שהקימו מיקי בודאי ושלמה קרמר, תמורת 800 מיליון עד מיליארד דולר. העסקה תתבצע במזומן. 

עובדי חברת טראסטיר צילום: תומי הרפז

טראסטיר נחשבת לאחת מחברות אבטחת המידע הצומחות בישראל, עם הכנסות שנתיות של 100 מיליון דולר. החברה פיתחה טכנולוגיה לאבטחת מידע בבנקים ובמוסדות פיננסיים תוך התמקדות במכשירי קצה ובמניעת מתקפות סייבר על מרכזי נתונים דרך מכשירים פריפריאליים.

כחלק מהכרזה זו, תקים IBM מעבדת תוכנה להגנה מהתקפות סייבר בישראל, שתאגד יותר מ-200 חוקרים ומפתחים מ-IBM ומ-Trusteer, שיתמקדו בפיתוח פתרונות לאיומי סייבר, תוכנות זדוניות, מניעת הונאות פיננסיות ואבטחה בסביבת המובייל. מעבדה זו תתווסף למרכזי המחקר והפיתוח של IBM שכבר קיימים בישראל.

זוהי הרכישה ה-13 של IBM בישראל והגדולה ביותר עד כה, לאחר שבשנת 2007 רכשה את חברת אחסון המידע XIV תמורת כ- 300 מיליון דולר. זוהי גם רכישת המובייל השניה של IBM הישראל, לאחר שבתחילת השנה שעברה רכשה את וורקלייט, חברה המחברת לקוחות של מוסדות פיננסים לסמארטפון, תמורת כ- 100 מיליון דולר.

שלמה קרמר מחזיק בכשליש ממניות החברה ולכן צפוי להכניס 260-330 מיליון דולר מהעסקה, המנכ"ל והמייסד מיקי בודאי מחזיק בכ-20% ממניות החברה ולכן יכניס 160-200 מיליון דולר מהעסקה, ואילו קרן USVP, המשקיעה המוסדית היחידה בחברה מחזיקה ברבע ממניות החברה, ולכן תכניס כ-200-250 מיליון דולר. שאר המניות מוחזקות בידי העובדים: אודי יצחייק, מנהל הסניף הישראלי של אימפרבה, מחזיק גם הוא בכמה מניות בחברה ומשקיעים זרים בהם ראקש לונקר, ג'ון אדמס, בו קריסקו, אופש פאטל, רוברטו ווסט והאוורד שמידט.

טראסטיר נלחמת בשודדי הבנק הוירטואליים

טראסטיר פיתחה מערכת לאבטוח מערכות המחשוב של בנקים ומוסדות פיננסים מפני גניבות ופריצות סייבר. שודדי בנקים וירטואלים אימצו לעצמם בשנים האחרונות דרך חדשה לשוד: במקום פריצה ישירה למערכות המידע של הבנק, לשרתים המוגנים ביותר, הם מתחזים למחשבים של עובדי הארגון או מחשבי הלקוח. אותם עברייני רשת שותלים וירוסים, המכונים 'בוטים', במחשבי הלקוח או העובד, ואלה חודרים אל הבנק באופן מיידי על ידי התחזות ללקוח. כמה מאותם בוטים שתולים במשך זמן רב ומחכים להוראה, וכאשר זו מגיעה, הם מתעוררים לחיים ומבצעים פריצה, לכן הם קרויים 'זומבים'.

טראסטיר, שהוקמה בין השאר על ידי מייסדי אימפרבה, מיקי בודאי ושלמה קרמר, שמה לה למטרה להלחם באותם שודדי הבנקים הוירטואלים. היא התמחתה בזיהוי האותנטיות של מחשבי קצה ומכשירים סלולרים בבואם לחדור לליבת מערכת הבנק, ויודעת להבדיל בין משתמשים לגיטימיים, או עובדים, לבין האקרים עוינים. היא מסוגלת לזהות, למשל, חתימה דיגיטלית של מחשב או של טלפון נייד: אילו תוכנות רצות עליו או איזה פונט מעדיף המשתמש קצה ולדעת האם החדירה לארגון מתבצעת דרכו או לא. היא יכולה לזהות חריגה מדפוסי התנהגות קבועים, כמו למשל התחברות למערכת הבנקאית דרך האייפון מכיוון משתמש שאיננו נוהג להתחבר באמצעות האייפון לבנק שלו. התנהגות חריגה כזו מדליקה אצל טראסטיר נורה אדומה, ובכך היא מעניקה לבנקים אותם ראייה רחבה מאוד לגבי כלל המשתמשים והעובדים.

היעד בשנתיים הקרובות: 700 בנקים יהפכו ללקוחות

טראסטיר צברה פופולריות עצומה השנה בקרב בנקים והכפילה את קצב ההכנסות שלה מ- 50 לכ-100 מיליון דולר בשנה, מרביתם מארה"ב. בין 350 לקוחותיה כיום מצויים בנקים מהשורה הראשונה כמו בנק אוף אמריקה, CIBC, HSBC, וכן לקוחות חדשים דוגמת הבנק האירופי ING והבנק האמריקאי PNC.

כל רבעון מוסיפה לעצמה טראסטיר כ-25 בנקים ויעד הגידול שלה כולל יותר מהכפלת מספר הלקוחות שלה בתוך שנתיים: 700 בנקים, לעומת כ- 300 כיום. אחד המהלכים המסקרנים שמבצעת החברה כעת הוא חדירה לשווקים מתפתחים כגון סין ורוסיה. אלה אינם רק שווקי יעד, הם גם מארחים רבים מצוותי התקיפה כנגד אותם בנקים. העבודה עם הבנקים באותן מדינות מספקת לטראסטיר הצצה אינטימית יותר לדפוסי הפעולה של קבוצות ההאקרים המזרח אירופים והסיניים במגרש הביתי שלהם.

תחום פעילות חדש אותו השיקה טראסטיר השנה יקח אותה אל השלב הבא, הרחק מעבר לסקטור הבנקים. החברה מתכננת לפנות לכל הסקטור העסקי באשר הוא באמצעות טכנולוגיה מתוחכמת למניעת מתקפות פישינג: היא מסוגלת לזהות התקנת נוזקות על גבי הדפדפן, מסמך PDF, או קוד הג'אווה במחשב, כל פעם שהמשתמש מקבל מייל שנראה תמים למדי, מיילים שמתחזים למיילים תמימים אך נשלחו למעשה על ידי גורמים עוינים. ארגונים שחוששים למידע החסוי שלהם, בפרט חברות לחיפוש גז ונפט ששומרים על מפת תכניות החיפוש שלהם, חברות תרופות והייטק שמעוניינות לשמור על הקניין הרוחני שלהן כבר הפכו ללקוחותיה של טראסטיר.

טראסטיר הכפילה את עצמה הכנסותיה בשנה החולפת ואילו השנה צפויה לצמוח בקצב של כ-60%. עם זאת, החברה תמשיך לשמר את רמת הרווחיות הגבוהה אליה הגיעה, מה שיאפשר לה להמשיך ולהשקיע בהתרחבות הגלובאלית שלה ובפיתוח מוצרים חדשים. זה בעיקר מה שימנע ממנה את הצורך לגייס כסף, לאחר שגייסה מאז הקמתה 10 מיליון דולר בלבד, סכום פעוט ביחס לחברה שחוצה את רף 100 מיליון הדולר בהכנסות. החברה עסוקה בשנה האחרונה בהגדלת מספר עובדיה מ- 250 לכ- 400, מחציתם בישראל.

זו אינה הרכישה הראשונה של IBM בתחום אבטחת המידע. הכחול הגדול רכש כבר את גארדיום הישראלית-אמריקאית בכ- 225 מיליון דולר ומספר חברות אמריקאיות שאוחדו לפני כשנה תחת חטיבת אבטחת המידע של IBM. בעוד גארדיום סיפקה ללקוחות IBM הגנה על מסדי נתונים בארגונים, היה צורך במענה מקביל גם למכשירי קצה וזה נמצא ברכישת טראסטיר. אימפרבה שהקים שלמה קרמר, בעל מניות גם בטארסטיר, נחשבת למתחרה משמעתית לגארדיום של IBMבשנים האחרונות.

מנכ"לית IBM ג'ני רומטי מבקרת היום (ה') בישראל, תיפגש עם החברה ועם צוות מצומצם של הנהלת IBM בישראל. בהמשך תיפגש עם בכירים במשרד הבטחון בכדי להתמודד על מכרז התקשורת של אגף התקשו"ב של צה"ל בבאר-שבע.

IBM יוצגה בעסקה על ידי עורכי הדין ברי לבנפלד, בן סנדלר, דוד רונס ונועם אנק ממשרד יגאל ארנון ושות'. טראסטיר יוצגה בעסקה על ידי עורכי הדין אשוק צ'נדרשיקר, נועה רוזנברג-סגלוביץ' ושרון אלוני ממשרד גולדפרב זליגמן ושות'.