הפצת "ראיון סוף" ברשת: מהפכה בעולם הקולנוע?

סרטים הוליוודיים גדולים תמיד הוצגו, בראש ובראשונה בבתי הקולנוע – מדיום שחרף שינויים ושכלולים רבים באיכות התמונה והקול, בעיצוב האולם ובחוויית הרכישה בבסיסו נותר זהה זה יותר ממאה שנה: המון אנשים שיושבים באולם ענק ומביטים במסך גדול. אם מדובר בהפקה הוליוודית קלאסית, על מערכת יחסי הציבור שלה וכוכביה, הסרט יוקרן קודם כל בקולנוע, יעשה (או לא יעשה) שם את המכה שלו, ואחרי כמה חודשים יישלח להשלמת הכנסה במדיות כמו שירותי VOD, חנויות מקוונות או בלו-ריי. ההכנסות ממדיות אלו לא מבוטלות, אבל אולם הקולנוע תמיד היה אמצעי ההפצה העיקרי הראשון.

כוכבי "ראיון סוף" צילום: איי פי

מדובר במדיום שהוכיח את עצמו לאורך השנים, הן ביצירת הכנסה ראשונית (יש כבר 19 סרטים שהכניסו יותר ממיליארד דולר בבתי הקולנוע, שניים שעברו את השני מיליארד), והן ביצירת עניין שמביא להגדלת המכירות במדיות המשניות ובמרצ'נדייז.

ניצחון למסך הקטן

אבל למדיה יש גם מגבלות, בדמות עלויות לוגיסטיקה והפצה גבוהות. מה יותר זול? פשוט להזרים את הסרט ישירות לצרכנים. לא צריך אולמות גדולים ויקרים, שבמקרה של סרט מצליח לא מצליחים לעמוד בביקוש ובמקרים רבים יותר עומדים חצי ריקים, האולפנים לא צריכים להתחלק בהכנסות עם בעלי האולמות, ועוד לא דיברנו על העלות המשנית לצופה בדמות דלק לנסיעה לבית הקולנוע, חנייה וקנייה יקרה במזנון.

אבל עד עכשיו, אף אולפן הוליוודי לא עשה את ההימור והפיץ סרט מוכר בפלפטפורמה דיגיטלית. כן, היו סרטים שנוצרו בעבור פלטפורמות אלו וסרטי אינדי שהופיעו בהן קודם או במקביל להצגתם בקולנוע, אבל שום סרט הוליוודי גדול, מהזן הקלאסי, לא עשה את המהלך הזה.

קים ג'ונג און צילום: KCNA REPUBLIC OF KOREA OUT

כעת, באופן די לא מכוון, התגלגלות פרשת "ראיון סוף" יצרה מקרה כזה בדיוק: סרט גדול ומתוקשר, כנראה המדובר ביותר בשנים האחרונות, עם כוכבים בסדר גודל עולמי שאמצעי ההפצה הראשוני והמרכזי שלו, בארה"ב לפחות, יהיה דרך שירותי סטרימינג למיניהם. כן, הסרט מופץ במקביל גם באולמות קולנוע, אבל מדובר במספר מצומצם יחסית של 300 אולמות כשהרשתות הגדולות נמצאות בשלב זה מחוץ לתמונה.

במובנים רבים, זוהי שעת מבחן לפלטפורמות הדיגיטליות. כבר עכשיו, מאות מיליוני אמריקאים יכולים לשכור או לצפות ב"ראיון סוף" דרך יוטיוב, גוגל פליי, קונסולת אקסבוקס ואתר ייעודי שיצרה סוני, כשפלטפורמות אחרות צפויות להצטרף לחגיגה בימים הקרובים.

איפה הכסף?

השאלה הגדולה היא כמה מהם יבחרו לעשות זאת, וכמה כסף תשלשל סוני לכיסה בשורה התחתונה. עלות שכירת הסרט, 6 דולר ל-48 שעות, נמוכה משמעותית מכרטיס קולנוע, בוודאי כשמדובר על כרטיס משפחתי, אבל העלויות לסוני נמוכות הרבה יותר. אם הסרט ייהפך להצלחה מקוונת וסוני תגרוף רווח משמעותי, יכול להיות ש"ראיון סוף" לא יהיה מקרה יחיד אלא כזה שמבשר על תפיסת הפצה חדשה, שמשלבת בין ההפצה המסורתית למקוונת ובעתיד אף אולי מתמקדת במקוונת בלבד.

לא מדובר במודל שמתאים לכל סוגי הסרטים - למעט אנשים יש מערכות הקרנה ביתיות שמסוגלות להציג בצורה ראויה סרטי אקשן גדולים ועתירים אפקטים - אבל לקומדיות מסוג "ראיון סוף" מדובר בפלטפורמה אידאלית. כן, יש בעיות עם שיטת ההפצה הזו: לפי דיווחים, משתמשים יכולים לשמור את הסרט על המחשב או לשתפו עם חבריהם ללא קושי. אבל מדובר בעיקר בחבלי לידה שניתן לפתור, וגם כך מי שלא רוצה לשלם על סרט שמוצג בקולנוע מעולם לא התקשה למצוא עותק פיראטי שלו.

הנקודה החשובה היא ההכנסות שתקבל סוני מהפצת "ראיון סוף", והאם הם יהיו גבוהות ומשמעותיות מספיק על מנת להפוך את מהלך זה ליותר ממשהו חד-פעמי. לפי כמות העניין שנוצרה סביב הסרט בחודש האחרון, סביר מאוד שזה מה שיקרה, ובעתיד הלא רחוק הפצה ראשונית באולמות קולנוע תהיה רק אופציה אחת מבין כמה לסרט הוליוודי, ולא בהכרח האופציה המועדפת.