שווה בדיקה: חבל על הנייר

"מה שאתם יודעים על פוליטיקה, גם אני יודע. גם אני יודע לזהות מתי מערכת פוליטית נכנסת לקיפאון" (שר האוצר רוני בר־און, אתמול).

שר האוצר, שועל פוליטי לא קטן, ניסה אתמול להיות ממלכתי. אם הוא היה קצת יותר ישיר, כהרגלו, הוא בוודאי היה אומר לעשרות העיתונאים שבאו למסיבת

בר־און ובכירי האוצר שסביבו יודעים כולם שברוח הימים הירוקים האלה חבל בכלל להדפיס את עשרות העמודים בחוברות התקציב שחילקו למשרדי הממשלה השונים. חוברת השינויים המבניים שמציע האוצר מכילה לבדה לא פחות מ־148 עמודים של גזרות שונות ומשונות. החל בסגירת תזמורת המשטרה, עבור בפיטורים של עשרות עובדים במגזר הציבורי וכלה ברפורמות מרחיקות לכת בתחום הסלולר. עושה רושם שפקידי האוצר לא השאירו אפילו מגירה אחת שלא הפכו אותה בחיפוש אחרי דברים נוספים שאפשר להכניס לחוק.

בנאום מהוקצע ומנומק היטב הסביר בר־און למה אף שאין לתקציב שום סיכוי, הוא בכל זאת מגיש אותו לממשלה. דבר ראשון, הוא הטעים, החוק קובע שחייבים להניח את התקציב על שולחן הכנסת חודשיים לפני סוף השנה. בר־און, עורך דין בהשכלתו, בוודאי לא ייהפך לעבריין בגלל סעיף קטן בחוק.

חוץ מזה, הוא ציין, טובת המשק והכלכלה עומדת לנגד עיניו, ובעיקר הרצון לשדר מסר של יציבות, במקום שהיציבות ממנו והלאה. גם כאן דומה ששר האוצר חשב על הכל והוא בוודאי לא מתכוון לתת ליריביו הפוליטיים תחמושת. כל מי שייכנס לנעליו בעוד כמה שבועות או אולי בעוד כמה חודשים לא יוכל לטעון נגד בר־און שהוא לא עשה את עבודתו, או שלא ניסה לעשות את הדבר הנכון. צריך לקצץ בביטחון? בר־און כבר הציע. צריך לפגוע ברווחה? שר האוצר, באומץ לב, כבר כתב זאת שחור על גבי לבן.

בנסיבות הקיימות הצליח שר האוצר להוציא את המקסימום. אם התקציב יעבור, זה יהיה בזכות הנחישות ואם לא - אף אחד לא יוכל לטעון שבאוצר לא הזהירו מפני התוצאות הקשות. ומה בנוגע לכלכלה הישראלית אתם שואלים? מי בכלל מי מתעניין בה בימים החמים של אוגוסט, רגע לפני שמערכת הבחירות יוצאת לדרך.