הולכים לבחירות: זו הכלכלה, טמבלים

לרגע אחד נהפכה אתמול ישראל לחלק מהעולם המערבי המתוקן. ביומה הראשון של מערכת הבחירות הונחו בצד הנושאים המדיניים והביטחוניים ואפילו הגרעין האיראני נדחק לקרן זווית לטובת עיסוק במשבר הכלכלי.

אבל הרגע המכונן שהיה אתמול, שכלל את נאומיהם במליאה של ראש הממשלה אולמרט

הנה למשל ראש הממשלה, שכיהן בעבר בשורה של תפקידים כלכליים בכירים. בטרם נאומו בכנסת הבטיחו אנשיו כי מדובר בנאום כלכלי, שיבהיר כיצד הוא מתכוון לטפל במשבר. מכל ההבטחות הללו נשארה שורה של סיסמאות ריקות מתוכן על כך שהוא מתכוון להתייעץ עם אישים שונים ולנהל את הכלכלה באופן אחראי. אין ספק, מדובר בתוכנית סדורה וברורה.

אחריו עלה לנאום מי שלפחות בעיני עצמו הוא המציל הגדול של כלכלת ישראל, בנימין נתניהו. ומה הוא הבטיח? שוב הורדת מסים (כאילו שאלה לא אמורים לרדת בלי קשר לזהות המנצח בבחירות), שוב השקעה בתשתיות, וכמובן שורת רפורמות מרחיקות לכת ובראשן רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, ש"תבטיח דיור לזוגות צעירים". מה נגיד? כך נציל את המשק.

לפני הנאומים של ברק ושל נתניהו דיבר גם אהוד ברק בישיבה של סיעת העבודה, והבטיח שהוא, במילים אלה ממש, "יחליף את הקפיטליזם החזירי מבית מדרשו של הימין בכלכלה עם אחריות". ברק, בניגוד לשני עמיתיו, לא רק מדבר, הוא הרי מתכוון למכור את דירתו בלב המעוז של הקפיטליזם החזירי שבקומה ה־31 במגדלי אקירוב בתל אביב תמורת 40 מיליון שקל פלוס־מינוס.

וכל זה רק ביומה הראשון של מערכת הבחירות. מעניין מה יקרה בעוד חודש וחודשיים ומה יבטיחו אז. אם זו המנהיגות וזו הכלכלה שהם מציעים, נראה שאנחנו, כמו שאמרו יועציו של הנשיא האמריקאי ביל קלינטון בזמנו, באמת טמבלים.