יוסי בכר עונה למבקרי הרפורמה: "אי הבנה, שקרים ורשעות"
מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אומר שהוא "לא מתרגש מהביקורת" המוטחת ברפורמה שהוביל. "הטעיית הציבור לא תפתור את המשבר", הוא אומר, "ועדת בכר היא הפתרון ולא הבעיה". ועופר עיני? "לא העמיק מספיק בחומר"
גם ד"ר יוסי בכר, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומי שעמד בראש הוועדה שהגדירה מחדש את מבנה שוק ההון הישראלי, הפסיד לא מעט כסף בחודשים האחרונים. במשרדי חברת הייעוץ שהקים בתל אביב לאחר פרישתו הוא מספר שלא משך את כספו מקופת הגמל, לא פדה את קרן ההשתלמות, לא שבר חסכונות. אפילו את נכסיו הנזילים לא מימש.
הדוגמה האישית של בכר ממחישה אולי טוב מכל את הביטחון שיש לו בהמלצות הוועדה שבראשה עמד. אותה ועדה שהניעה את הרפורמה ושסופגת בחודשים האחרונים ביקורת מכל עבר. רפורמה שיו"ר ההסתדרות, עופר עיני, דרש רק בשבוע שעבר להכניס בה תיקונים מקיפים, ולהקים ועדה חדשה שבה "ייבחנו החוליים שהתגלו במשבר הנוכחי כתוצאה מחשיפת קרנות הפנסיה לבורסה ומיתר מסקנות ועדת בכר".
לבכר קצת נמאס מההשמצות שמופנות כלפיו. זה חודשים שהוא שומע שהוועדה שעמד בראשה כשלה כישלון חרוץ. יתרה מכך, גורמים כמו עיני ואחרים מאשימים אותו באופן אישי באחריות למשבר הנוכחי, להפסדים של קופות הגמל ולאובדן חלק גדול מהחיסכון של הציבור לקראת פרישה. לכן, לקראת הראיון שקיימנו איתו בא מצויד בנתונים.
"אני לא מתרגש מהביקורת"
"כל אלה שמייחסים את המשבר הנוכחי להמלצות ועדת בכר פשוט מטעים את הציבור", הוא אומר. "הנחת העבודה של המבקרים הללו אומרת שאם החיסכון לטווח ארוך היה נשאר בידי הבנקים, הכל היה בסדר. אבל מכיוון שאנו מתמודדים כיום עם משבר שהוא לא מקומי, וליתר דיוק, הוא משבר שכולו מיובא, הרי שאם הנכסים הללו היו רק בידי הבנקים, ממילא הירידות היו מתרחשות. רק תחשבו מה היה קורה ליציבות של המערכת הפיננסית הישראלית אם גם קופות הגמל היו בידי הבנקים", אומר בכר.
מהנתונים שהוא מציג עולה שאחוז ההשקעה של קרנות הפנסיה במניות ובקופות הגמל נמוך במידה ניכרת בישראל מאשר זה שבדנמרק או בנורבגיה. מלבד זאת, שיעור החשיפה של קופות הפיצויים שנותרו בידי הבנקים לאג"ח קונצרניות נמוך אך במעט משיעור החשיפה של יתר קופות הגמל לאותו אפיק השקעה.
אחת הטענות שמושמעות כלפי הוועדה מציינת את העובדה שלא הלכתם עד הסוף בעניין הרגולציה כאחת הסיבות לכישלון. אולי אם הרפורמה לא היתה שלמה, לא היה צריך להתחיל ליישמה?
"אנשים צריכים להבין שהמלצות ועדת בכר הן הפתרון ולא הבעיה. נכון, תהליך הרגולציה לא הושלם. המלצנו שמיד אחרי שיעבור החוק יתחילו לטפל בנושא של הסדרת הרגולציה, אבל שבועיים אחר כך שר האוצר פרש, אחר כך היתה תוכנית התנתקות, אחר כך הבחירות... במדינת ישראל בשביל להעביר צעדים משמעותיים, צריך גם תנאים פוליטיים נוחים.
"מאז הנושא לא טופל כראוי אבל אני האחרון שיטען שאם הרגולציה היתה מושלמת, אז מה שאנחנו רואים עכשיו לא היה קורה. הרי ראינו שגם לבנקים היו הרבה השקעות שהם נדרשו למחוק, למרות הרגולציה ההדוקה עליהם. אפילו בשוק האנגלי, שבו יש רשות אחת שמפקחת על כל שוק ההון, היו קריסות. לולא הממשלה הבריטית, לא היו היום בנקים מסחריים בבריטניה. רגולציה היא מילת קסם, וכולם אוהבים להתהדר בה, אבל היא צריכה להיות חכמה והיא לא פותרת את כל הבעיות".
זה נשמע כאילו אתה כועס ברמה האישית.
"לא, ואני גם פחות מתרגש מהביקורת וממה שאנשים חושבים. כשמטעים את הציבור, זה לא מוליך לפתרון נכון. אנשים יכולים לבוא ולהגיד 'אני לא מסכים עם ההמלצות של ועדת בכר'. זו אמירה שאפשר להתווכח איתה. אבל להגיד שמה שקורה היום בשוק החיסכון לטווח ארוך זה בגלל הוועדה - זה במקרה הרע שקר או רשעות, ובמקרה הטוב פשוט חוסר הבנה".
"עיני לא העמיק מספיק"
אחת הטענות של עיני היא "המדינה לקחה, שהמדינה תחזיר. פגעתם לנו בפנסיה, תנו רשת ביטחון".
"עופר עיני, שאני מאוד מעריך את דעתו, לא העמיק מספיק ולא עושה את ההבחנות הנכונות. הוא יכול לטעון שצריך להחזיר את האג"ח המיועדות, זו טענה לגיטימית. אבל אני טוען שהמדינה לא צריכה לסבסד את החיסכון לטווח הארוך. המדינה ממילא נותנת סבסוד חריג בנושא המיסוי. אין מקום בעולם שבו ישנו הפטנט הזה של קרן השתלמות, שבה אתה גם חוסך לטווח קצר וגם מקבל הטבת מס גם בכניסה וגם ביציאה. המדינה כבר נותנת את ההטבות בתחום המיסוי, אין סיבה שהיא תיתן אותן בתשואה עודפת על אג"ח".
כשהוא מתבקש להעמיק בנושא רשת הביטחון, בכר מדגיש שהוא אינו שולל אותה, הוא רק אינו משוכנע איך היא צריכה להיראות. "אני לא נגד רשת ביטחון. ייתכן שבמקרים מסוימים המדינה צריכה להתערב. אבל אין לזה דבר וחצי דבר עם ההמלצות של ועדת בכר לכשעצמן. הטענה שהבנקים היו יכולים לנהל טוב יותר את הקופות פשוט לא עומדת במבחן המציאות".
איזה סוג של רשת היית ממליץ למשרד האוצר לפרוס?
"אני לא אוהב לתת עצות כשאני לא מכיר את הפרטים עד הסוף. גם כשהייתי באוצר לא אהבתי שאנשים חיצוניים ייעצו לי. אבל מהיכרותי עם האנשים הנוגעים בדבר אני משוכנע שזה מדיר שינה מעיניהם. הם יודעים מהם הפתרונות הנכונים והם יפעילו אותם כשהמצב יחייב את התערבותם".
אתה חושב שיכול להיווצר לחץ ציבורי שיוביל לביטול הרפורמה?
"חד־משמעית לא. לכולם יש עכשיו פתרונות בעניין מה שצריך לעשות בהמשך. אני מציע שנחכה קצת שהאבק ישקע, ואחר כך נרוץ למסקנות איך צריך לסדר את שוק ההון. שוק ההון הרבה יותר מסודר היום, ויש הרבה יותר מודעות. הפיזור של מוקדי ההחלטות הוא חלק ממה שמשמר היום את היציבות הפיננסית. המערכת הפיננסית הישראלית קיבלה מכה, אבל היא עדיין איתנה מאוד".
"האוצר בכיוון הנכון"
בכר אינו מתגעגע למשרד האוצר, ובעיקר אינו מקנא בראשי המשרד בתקופה הזו. "לבי איתם", הוא אומר. מאז שפרש בסוף שנת 2006, כשנה לאחר שנכנס לתוקף החוק שיישם את הרפורמה המבנית בשוק ההון שעליה המליץ, עבר בכר לעולם העסקים הפרטי. בשבוע שעבר ביקר בארצות הברית ובקנדה לצורך עסקים. הוא נחת חזרה בישראל בדיוק ביום שבו הציג משרד האוצר את תוכנית ההאצה להתמודדות עם המשבר הריאלי.
בכר אינו מעוניין לחלק עצות, אבל מסר אחד חשוב לו להעביר. "הבעיה האמיתית היום היא בשוק הריאלי ושם צריך לעשות את הצעדים הנדרשים. התוכנית של האוצר היא התחלה של הליכה בכיוון הנכון. להגדיל את האשראי, להמשיך בהפחתת המסים המתוכננת, להגדיל השקעות בתשתיות - אלה צעדים חיוביים, כי הם מעודדים את הצמיחה בסקטור העסקי", הוא אומר אבל מיד מוסיף שמעל הכל מרחף סימן שאלה באשר ליכולת לבצעם באופן מיידי.
"לצערי, להתחיל ולסיים פרויקט בתחום התשתית בישראל לוקח שנים רבות", הוא אומר, "ולכן לתת אשראי באמצעות מכרזים זה אומר עוד פעם משא ומתן ארוך ומייגע עם המערכת הבנקאית, בזמן שאנו נדרשים לצעדים שייעשו מחר בבוקר. רק אם הצעדים הללו יהיו מלווים בקיצור ביורוקרטיה, הם יהיו מצוינים".
אגב, יש סיכוי שראש הממשלה הבא יקרא לך להתגייס למאמץ הלאומי. תיענה להצעה כזו?
בכר מחייך. אחרי רגע קל של מחשבה הוא עונה בניסוח זהיר: "בגילי המופלג למדתי שאתה אף פעם לא אומר לא. אבל זה לא תרחיש שנראה לי מעשי. לפחות לא בטווח הקצר".