יעקב וינשטיין בוועידת "כלכליסט": ההזדמנויות לפנינו - צריכים רק להרים את הכסף מהרצפה"

"כמו כל שדה קוצים, יש מספר חברות שהמחירים שלהם עדיין יורדים ואלה חברות שסימנו אותן מראש. אני חושב שההזדמנויות הן פעם במאה, גם היום לאחר התיקונים, יש המון איגרות חוב שמהוות הזדמנות עם תשואה שקשה לדמיין. ההזדמנויות לפנינו - צריכים רק להרים את הכסף מהרצפה", כך אמר יעקב וינשטיין, מנהל השקעות ראשי במגדל שוקי הון, בפאנל בוועידה המרכזית לחיסכון פנסיוני של "כלכליסט" ו"מגדל".  

יעקב ויינשטיין, מנהל השקעות ראשי מגדל שוקי הון צילום: עמית שעל

"קנינו בחודשים האחרונים איגרות חוב קונצרניות", אמר יוני טל, מנהל השקעות ראשי במנורה מבטחים. "אי אפשר לרוץ ולהסתער, לשוק אין מספיק נזילות. מצד שני יש גופים שמוכרים מחוסר ברירה ורואים זאת בשוק. השוק מנבא קטסטרופה נוראית, בעיות תהיינה, אבל יהיה כאן רווח גדול".

"אתם יכולים לישון בשקט, אמר גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף באלטשולר שחם. "אם נרדוף אחרי החברות לא נקבל כלום ואז לא עשינו כלום עבור המשקיעים. אם נעשה זאת בצורה מושכלת נדע לעשות את המקסימום עבור המשקיעים. הסלקציה היתה צריכה להיות לפני הרבה זמן כשהנפיקו את האיגרות ואז לחשוב על בעלי ההון האם להעניק להם הלוואות", אמר אלטשולר.

ורמוס: רוב החברות יעמדו בתשלום

רועי ורמוס מנכ"ל בית ההשקעות פסגות אמר, כי "אני לא חושב שיש מישהו שמוכר פנסיה או קופות גמל או מנהל השקעות עבור עמיתים שלא יכול להבטיח שלא יתנו לגייס חוב לאלה שלא יחזירו. רוב החברות יעמדו בתשלום וישלמו את הקרן, ההצמדה והריבית. גופים שאין ביכולתם לעשות זאת, המחויבות שלנו היא להגיע איתם להסדר שימצה את היכולות של החברה.

"כמו שהיה פשוט להוציא כסף מחברות, בעלים ומנהלים יצטרכו להכניס כסף לתוך החברות, להגיע איתנו להסדר מתואם כאשר על כל שקל שנאבד בחוב נדרוש ונקבל פיצוי. לא יהיה מצב שיהיה הסדר שלא יהיה מתואם איתנו, והוא יבוא לשוק ההון ויגייס עוד פעם כסף".

ענת לוין: חובת הנאמנות זה משהו בסיסי

"בחיי נישואים יפים ורצופי פרחים ומתנות ישנה אותה אישה שאחרי עשר שנות נישואים מאושרות פתאום רוצה ללכת, לעזוב, חושבת שבעלה בוגד בה", אמרה ענת לוין, ראש תחום השקעות במגדל חברה לביטוח. "לבעל לא כל כך נוח והוא בא עם זר פרחים ואומר לה 'נאמן אני'. חובת הנאמנות זה משהו בסיסי. מגדל לא היתה נותנת שקל חוב אם לא היתה יודעת שהיא יודעת לגבות אותו".

"קנינו בחודשים האחרונים איגרות חוב קונצרניות", אמר יוני טל, מנהל השקעות ראשי במנורה מבטחים. "אי אפשר לרוץ ולהסתער, לשוק אין מספיק נזילות. מצד שני יש גופים שמוכרים מחוסר ברירה ורואים זאת בשוק. השוק מנבא קטסטרופה נוראית, בעיות תהיינה, אבל יהיה כאן רווח גדול".

אלטשולר: "אני חושב שמהלך היציאה לחו"ל מתבקש. כל הדיבורים על טייקונים ועל מה שקורה בשוק ההון הקטן מאוד שיש בו חוסר נזילות מוחלט – לא קיים בעולם. הגופים המוסדיים בישראל חייבים לצאת החוצה ובגדול. לצערי, 90% מההשקעות של הגופים הישראלים נמצא רק בארץ".

"אנחנו חשבנו ואנחנו חושבים שנכון לצאת לחו"ל", אמרה לוין, "זה משבר של נזילות והפיזור הוא לא תמיד של סיכון אלא גם נזילות. היציאה לחו"ל זה סלוגן רחב ופופוליסטי, צריך לחשוב איך ולאן עושים את זה. הנזילות חשובה. לא יכול להיות שגופים גדולים יתרכזו במדינה אחת - ישראל.. גם בארצות הברית, בימים השחורים ביותר שלא היה אפשר לעשות לכאורה שום דבר, היה אפשר למכור גם חובות רעים. בישראל בחלק מהימים אי אפשר היה למכור חובות טובים".

רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות צילום: אוראל כהן

אשר לעתיד אמר ורמוס, כי "הדברים לא יחזרו למה שהם היו. אנחנו היינו בעולם של רמת מינוף מאוד גבוהה שהתבססה על כסף שקל היה לגייס אותו, והקומבינציה יצרה תהליך שאפשר היה לייצר הרבה כסף וערך בזמן יחסית קצר תוך כדי סיכון כספם של אחרים וזה ייצר המון בועות. אנחנו נעבור מעולם של מינוף יתר לעולם שזמינות ההון בו תהיה הרבה יותר נמוכה ולדברים ייקח הרבה זמן להסתדר. בהסתכלות על הצד הריאלי, אנחנו הולכים לתקופה רעה וארוכה. מי שעוד חושב שאם נחכה הבורסה תהיה בסדר לא מבין איפה אנחנו נמצאים"

טל: "זו כמעט לא תחזית אלא תוצאה של המצב, ברור שאנחנו לפני מיתון, דו"חות כספיים מבהילים ואבטלה. אני כמעט משוכנע שדו"חות הרבעון הרביעי יהיו גרועים יותר. יש כאן תרמית של השוק. אנשים בורחים למזומן ועושים את טעות חייהם".

"הרבה תלוי במה שיקרה בשווקים הריאלים וכאן נמצא המפתח", אמר וינשטיין. "הפיתוי הגדול הוא להיגרר אחר שינויים בשווקים ולחשוב שהנה הגענו לנקודה ממנה נתחיל לראות את האור בקצה המנהרה. המציאות רחוקה מזה. נראה עליות שיראו כאילו עוד מעט יוצאים אבל זה לא המצב. אנחנו הולכים לתקופה ארוכה, כל הפעולות שעושות כל הממשלות נועדו לסתום את החור השחור במערכת הפיננסית והכלכלית, ולמלא את מה שחסר כתוצאה מאובדן ערך הנכסים. מפעם לפעם נחשוב שהנה אנחנו יוצאים מהמצב, אבל זה לא כך".

מעוז: זו לא רשת ביטחון זה בקושי חוטיני

"אני רואה משבר שיימשך לפחות בארצות הברית עוד ארבעה-חמישה רבעונים", אמר שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של אקסלנס נשואה. "בארצות הברית עוד לא הגענו לאמצע המשבר ובישראל עוד לא נכנסו אליו. זה משהו ענק שאנשים עוד לא תופסים לאיזה עומק של בור אנחנו נכנסים. אנחנו נכנסים לתקופה קשה וייקח הרבה זמן לצאת ממנה. ארצות הברית נכנסה למיתון לפני 13 חודשים והיא לא תצא לפני הרבע הראשון של 2010, נכנס למיתון כבד ב-2010, אחרי שנכנס להאטה ב-2009. ישראל היא בין המדינות הבודדות שלא עושה דבר וזה גובל בפשע מה שהאוצר וממשלת ישראל עושה".

מעוז הוסיף ואמר, כי "זו לא רשת ביטחון זה בקושי חוטיני. לכן צריך להתעלם מהנושא, זה מגוחך, לא ראיתי מדינה שפקידים מתחצפים לשרים. בכל מדינה אחרת היו מפטרים אותם. הם לא נותנים שום רשת ביטחון. צריך להקים קרן של 3 מיליארד דולר שיכולה לקנות איגרות חוב קונצרניות עם תזרים מזומנים והיא תקנה איגרות חוב. יש פה כשל שוק שלא היה שמונים שנה והממשלה צריכה לקנות איגרות חוב.

"ידין ענתבי והאוצר דחפו את שוק ההון מחוץ לישראל ומזל שלא כולם יצאו. אם לא עושים את זה פוגעים בכוח הקנייה של הציבור. בנוסף, הייתי מפחית את מס ערך מוסף כדי לעודד את הפעילות הכלכלית. הדבר האחרון הוא להשקיע בתשתיות - 30 עד 40 מיליארד שקל.

"אנחנו לא צריכים לנהל נכסים אלא לנהל סיכונים, הכסף שנמצא על הרצפה זה איגרות חוב ממשלתיות. אין בעולם איגרות חוב עם תשואות כאלה בטוחות, זה לא הזמן ללכת ולפזר את הכסף ולהיות גיבורים. תזכרו שלפעמים אפס גדול מהמספר השלילי".