ועדת הכספים אישרה את תוכנית ההאצה של האוצר
בין הצעדים שאושרו: הקמת קרן אשראי לעסקים בינוניים, הזרמת סכום של כ-10 מיליארד שקל להשקעה בתשתיות והקמת קרן למחזור החוב החוץ בנקאי בהיקף של 5 מיליארד שקל
ועדת הכספים אישרה היום (ב') את תכנית ההאצה של משרד האוצר, הן בתחום הריאלי והן בתחום הפיננסי, כמעט חודש ימים לאחר שהוצגה בידי המשרד.
בין הצעדים שאושרו: שינוי שיטת דיווח וגביית המע"מ, הקמת קרן אשראי לעסקים בינוניים, הזרמת סכום של כ-10 מיליארד שקל להשקעה בתשתיות, הקמת קרן למחזור החוב החוץ בנקאי בהיקף של 5 מיליארד שקל, העמדת ערבות ממשלתית למערכת הבנקאית לטובת הזרמת אשראי לשוק בהיקף של 6 מיליארד שקל, וכן שורה של צעדים נוספים.
ברוורמן: יש להקפיא את שכר הבכירים
מוקדם יותר, בפתח ישיבת ועדת הכספים הבוקר (ב') אמר יו"ר הוועדה, הפרופ' אבישי ברוורמן, כי "לנוכח המצב הכלכלי המחמיר, בו אנשים מפסידים את מטה לחמם, אני פונה לחברי הוועדה לאמץ את ההחלטה להקפיא את שכר הבכירים במגזר הציבורי שנמצאים בסמכותנו. בשיחה עם יו"ר ועדת הכנסת, דוד טל, הוא התחייב לפעול במקביל על מנת להקפיא את שכר חברי הכנסת, כל זאת עוד לפני תום החודש".
ברוורמן אמר את הדברים על רקע תוספות השכר האוטומטיות לבכירי המגזר הציבורי שייכנסו לתוקף בחודש ינואר הקרוב, בהיקף של 3-4%, אלא אם תחליט הכנסת אחרת.
שר האוצר, רוני בר-און, השיב לדבריו של ברוורמן ואמר כי "בימים אלה אין שום צורך בהעלאות שכר וטוב שתעשה הכנסת אם תקפיא את שכר כל הבכירים במשק".
בנוסף, דרש ברוורמן משר האוצר להציג בהקדם בפני הוועדה את התקנות שנדרשות על מנת להוציא אל הפועל את תכנית רשת הביטחון.
"לפני עשרה ימים התנינו את הדיון בתכנית ההאצה למשק במתן רשת ביטחון לחוסכים המבוגרים בקרנות הפנסיה ובקופות הגמל. אני שמח שאתמול ממשלת ישראל אישרה את התכנית. אני מבקש משר האוצר שיציג בפנינו במהירות את התקנות ואת החוקים כדי שהוועדה הזו תוכל לפעול במהירות ליישום החלטת ממשלת ישראל כפי שמתחייב", אמר ברוורמן.
בראון: ההחלטות מחייבות את כולנו
שר האוצר, רוני בר-און, אמר בישיבה, כי "אני מציע להשאיר מאחור את הדיון הקודם של הוועדה ואת כל אירועי השבועיים האחרונים ולהתמקד רק בצרכי הכלכלה הדחופים.
"האוצר בראשותי יציג לכם היום את שורת התכניות שגיבשנו להאצת המשק. אלה צעדים חיוניים בתחום הריאלי והפיננסי שמבקשים לפעול בתנועת מלקחיים לחיזוק המשק חרף העובדה שאנחנו נמצאים בתקופת מעבר, בכדי למזער את הפגיעה במשק הישראלי וכדי לסייע לאלפי עובדים ועסקים בישראל.
"הצעדים יקודמו בתקופה הקרובה במהירות רבה, הם יסייעו למשק בטווח הזמן המיידי ויאפשרו לו לצאת לצמיחה מואצת לאחר המשבר. במקביל מטפלת התכנית בכשלי השוק שהתפתחו בשוק האשראי, ומענה מוקדם ומהיר ימנע את החרפתם בעתיד".
בנושא רשת הביטחון, אמר בר-און כי "הממשלה קצבה לנו 45 יום בשביל לגבש תקנות בעניין, ואני מעריך שנביא אותן עוד במחצית התקופה הזו. מועד תחילת התכנית ידוע, 30/11, והתקנות הן רק המכשיר הטכני שיכניס את התכנית לתוקף".
"הקשישים עמדו לנגד עינינו"
"בעת האישור בממשלה עמדה לנגד עינינו החובה לסייע בעת איום ממשי על החיסכון הפנסיוני ועל אותם הקשישים שרמת החיסכון הפנסיוני שלהם נפגעה בשל התנודתיות בשוק ההון ומרחק הזמן שיאפשר לשוק לתקן את עצמו לא חל לגביהם".
בר-און הוסיף, כי "התנהל ויכוח ממושך סביב פרטי התכנית וסביב שאלת המועד המתאים להפעלתה. סוגיות אלה הוכרעו אתמול על ידי הממשלה ומעתה הן מחייבות את כולנו ובראש ובראשונה את משרד האוצר על כל אגפיו.
"חשוב לי להבהיר כאן בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: אני שולל מכל וכל את האפשרות של גרירת התהליך מצד גורם כלשהו והאוצר בכלל זאת. ממילא אני דוחה את הטענות שעלו כאילו זו כוונתנו. אני מרגיש מוזר שיש לי צורך להבהיר זאת, אבל כדי למנוע לזות שפתיים אני מבהיר כי הנחייתי את הנהלת האוצר היא חד משמעית לכבד את החלטת הממשלה ככתבה וכלשונה ובמהירות".
"אתגר האשראי משותף לכולנו"
שר האוצר שיגר מסר ברור למערכת הבנקאית: "החלטנו על העמדת ערבות מדינה בהיקף של 6 מיליארד שקלים לגיוס הון במערכת הבנקאית לצורך הרחבת האשראי במשק. וגם יצרנו תמריצים שיעודדו את הוצאת האשראי הזה לאלה שכל כך זקוקים לו.
"אני קורא למערכת הבנקאית להשתמש במה שאנו נותנים לה, משום שמטרת הערבויות היא אחת וברורה - אספקת אשראי למשק שמתמודד עם כשל שוק מובהק בתחום הזה ועם מצוקה אמיתית נוכח התכווצות שוק האשראי העולמי והמקומי. אתגר האשראי משותף לכולנו. אנחנו מאמינים שכלל המערכת יכולה להירתם לאתגר הזה מתוך ראייה כוללת של טובת המשק".
ברוש: לא ננוח עד שיינתן סיוע לכל המגזר העסקי
שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התאום של הארגונים הכלכליים, שנכח גם הוא בדיון, ביקש מחברי הכנסת "לאשר את תוכנית האוצר להאצת הצמיחה".
"לא אני ולא חברי האחרים מלשכת התאום, לא ננוח עד שהאוצר יביא לכנסת תוכנית אמיתית שתיתן סיוע לכל המגזר העסקי ותמנע פיטורים של עשרות אלפי עובדים", אמר ברוש. להערכתו, האבטלה תגדל ב-2009 ב-65 אלף איש, צמיחת המשק תגיע ל-0.8% והצמיחה לנפש תהיה שלילית - מינוס 1%.
ברוש דרש מהאוצר להקים קרן של 1 מיליארד שקל, אותה הבנקים ימנפו ל-5 מיליארד שקל, והיא תשמש להלוואות להון חוזר של העסקים הקטנים והבינוניים.
ברוש ציין, כי התוכנית של האוצר להקמת קרן של 100-200 מיליון שקל, תספיק ל-200 עסקים בלבד. זאת בשעה שמצויים במשק 350 אלף עסקים המוגדרים כקטנים ובינוניים ומעסיקים יותר ממיליון איש.
בלינקוב: הגירעון ב-2009 יהיה גדול מאוד
הממונה על התקציבים, רם בלינקוב, הגיב לתביעות הח"כים שנשמעו לאורך הדיון לפיהן יש להזרים כספים רבים יותר למשק. "אנחנו לא יודעים עוד כמה רזרבות נדרשות לנו, ולכן אני מציע לא להתחיל במרוץ של הקטנת ההכנסות והגדלת ההוצאות. התוצאה של מהלך כזה תהיה מחיר כבד לאותן שכבות שחברי הכנסת מעוניינים להגן עליהן.
כבר עתה, הגירעון לשנת 2009 יהיה גבוה מאד ואני לא אתפלא אם הוא יעבור את ה-3% מהתוצר. ועדיין, אנחנו קוראים להרחבה. אבל יש גבול לאיזה גירעון אפשר להוביל את המשק", אמר בלינקוב.