פאנל ראשי מוסדות השכלה: "המשבר כבר הגיע לתוכניות הלימודים"

כשמכנסים בחדר אחד חמישה מראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל, רואים מהר מאוד כמה גדולים הפערים בתפיסות העולם שלהם: בעוד ראשי האוניברסיטאות מעוניינים בסיוע ממשלתי שבלעדיו הם יקרסו, במכללות הפרטיות סבורים שהמשבר הנוכחי הוא הזדמנות לגבש מודל חדש שמתבסס יותר על משאבים עצמיים. בשעה שבאוניברסיטאות בטוחים שהמשבר יגדיל את הביקוש ללימודים מתקדמים, במכללות מסתייגים מתחזיות שכאלה. עם זאת, שני נושאים זכו להסכמה גורפת בפאנל שכינס "כלכליסט": כולם חשים בפגיעה האנושה של המשבר הכלכלי ובסגירת ברז התרומות, וכולם סבורים שהאוצר והממשלה מחריבים את המשאב הטבעי היחידי שיש למדינה - הון אנושי. את התוצאות, הם אומרים, נראה כולנו בעוד כמה שנים.

"אנחנו נתונים במשבר כפול"

כיצד משפיע עליכם המשבר?

נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי גליל: "כל האוניברסיטאות מרגישות את נזקי המשבר, המתבטאים בירידה בהיקף התרומות ובירידה בערך קרנות ההשקעה שלהן. הפגיעה בקרנות הפילנתרופיות בארצות הברית שנפגעו מהונאת מאדוף - קרן הורביץ וקרן צ'ייס - היא מכה לאומית. כל אוניברסיטאות המחקר נהנו מתמיכת קרן הורביץ, שעסקה בקליטת מדענים צעירים. עכשיו יש לנו מדענים ואין לנו כסף עבורם".

לדברי נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' מנחם מגידור, מערכת ההשכלה הגבוהה נכנסה למשבר הכלכלי בעודה מתמודדת עם משבר אחר - הקיצוץ בתקציבים הממשלתיים. "הבעיה היא שהגענו למשבר לאחר שמונה שנים של קיצוץ תקציבי, שאיתו התמודדנו עד כה באמצעות מקורות ההכנסה האחרים, קרי, התרומות. לכן, אנחנו נתונים למעשה במשבר כפול". מגידור מדגיש שגם האוניברסיטה העברית הפסידה כספים בעקבות הונאת מאדוף. "תוכניות שהיו סיכומים לגביהן ירדו לטמיון. פרויקט של מרכז הדמיה לחקר המוח, בהיקף של 12 מיליון דולר, פשוט נמחק. לילה אחד קיבלתי טלפון מהקרן שבישר לי שהכסף נעלם".

נשיאת אוניברסיטת בן־גוריון, פרופ' רבקה כרמי: "מספר קרנות מרכזיות לקחו על עצמן את תפקידה של המדינה בנושא מימון המחקר והבאת מדענים צעירים מחו"ל, וזוהי בעיה. רק בגלל קריסת קרן הורביץ הפסדנו 6 מיליון דולר. מחצית מהסכום הזה כבר הוצא בפועל ועכשיו הסכום הזה רובץ על התקציב שלנו. שלא לדבר על תוכניות להבאת מדענים צעירים, שכבר לא נוכל ליישם".

המשבר אינו פוסח גם על המכללות בישראל, הן על אלו שמתוקצבות בידי המדינה והן על הפרטיות. על פי פרופ' ישראל צנג, נשיא המכללה האקדמית תל אביב־יפו (שמתוקצבת בידי המדינה), גם המכללות סובלות ממשבר כפול: "תקציב המכללות ירד בשמונה השנים האחרונות ב־30% וגם פרויקטים שלנו נמצאים בספק בגלל הפגיעה בתרומות", הוא מספר.

לעומת המוסדות המתוקצבים, המכללות הפרטיות מתמודדות עם המשבר הכלכלי מנקודת פתיחה שונה. לדברי פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא המרכז הבינתחומי בהרצליה: "מכיוון שלא בנינו על כסף ציבורי, כל הנושא שמטריד את הקולגות שלי אינו רלבנטי עבורי. המרכז מציג מודל אחר בהשכלה הגבוהה. לא ביקשנו ולא קיבלנו אגורה שחוקה מהמדינה או מכל גורם ציבורי אחר. זהו מודל שצריך לבחון, משום שהוא מאפשר עצמאות ואי־תלות במערכת הפוליטית. מרבית התורמים שלנו נפגעו מהמשבר, וכאשר אנשים מפסידים, מצב הרוח שלהם אחר לגמרי, גם אם יש להם יכולת כלכלית לתרום. אנחנו מעריכים שאת עיקר הירידה בתרומות נרגיש בהמשך, ואנחנו נערכים בהתאם".

"עמדת האוצר - בעייתית"

האם האקדמיה תוכל להמשיך לייצר את היתרונות המדעיים שיש לישראל?

גליל: "זה בדיוק החשש שהדגשנו בשיחות האחרונות עם האוצר, בעניין התוספות התקציביות. בנושא ההוראה כבר התדרדרנו. בנושא המחקר אנחנו נאחזים בציפורניים ועוד מעט ניפול".

מגידור: "בן גוריון אמר בשעתו שתפקיד המדען הוא הדבר החשוב ביותר לעתיד ישראל. בפועל, למרות שהפוליטיקאים מצטטים אותו, הם לא מאמינים בזה. ישנה התדרדרות כוללת של המערכת - גם בתקציבים וגם בהשפעת האקדמיה על קבלת ההחלטות. לאקדמיה הישראלית ישנם הישגים יוצאי דופן. ישראל נמצאת ברמה של המדינות המפותחות בעולם מבחינת דירוג האוניברסיטאות, אבל כל זה בזכות העבר, והעתיד נראה שחור. עם המשאבים הנוכחיים, המערכת לא תוכל להחזיק מעמד. היא לא תיפול, אבל היא תפסיק להיות שחקנית במגרש העולמי. הוכחנו שבסכומים קטנים יחסית אפשר להגיע להישגים טובים יותר פר דולר לעומת המדענים בארה"ב. אבל הפטנט הזה של סוס שמנסים להחזיק אותו עם פחות ופחות אוכל ייגמר בסופו של דבר".

ראיתם שינוי בגישת האוצר בנושא תקצוב האוניברסיטאות?

כרמי: "האוצר משקף עמדה ציבורית בעייתית מאוד, שאנחנו כאקדמיה רכשנו ביושר. איכשהו הצלחנו להרחיק את עצמנו מהציבוריות הישראלית ולא לשדר את החשיבות הקריטית של האקדמיה לעתיד המדינה. כשם שקשה לשכנע את מערכת הבריאות להשקיע ברפואה מונעת, כך קשה לשכנע את האוצר להשקיע בתקציבים שיניבו פירות רק בעוד כמה עשורים. ממערכת כזו, שצריכה לשרוד פוליטית, קשה לצפות למחשבה לטווח ארוך".

מגידור: "אין שינוי בעמדת האוצר. הוא נתן את מה שנתן בעל כורחו, כתוצאה מלחץ ציבורי וכיפופי ידיים. ההאשמות כלפינו על חוסר שקיפות הן חלק ממסע התעמולה נגדנו, משום שבפועל יש עלינו פיקוח הדוק ויש לנו חבר נאמנים שמורכב מאנשי ציבור. ראשי הוועדים המנהלים שלנו אינם חותמת גומי אלא מדקדקים בכל פרט וכל זה נעשה בשקיפות ציבורית".

מגידור מוסיף: "יש לי כבוד גדול לנערים באוצר, משום שיש להם אתוס של שמירה על הקופה הציבורית, אבל צריך למצוא את האיזון הנכון. להפעיל רגולציה פרטנית על האקדמיה פירושו לחנוק ולחסל אותה. גם בארה"ב אין רגולציה כזו על אוניברסיטאות ציבוריות. באירופה, לעומת זאת, ישנה רגולציה קפדנית מאוד, והתוצאה היא שהאוניברסיטאות האירופיות במצב גרוע. הם מפצים על כך באמצעות מערכות מקבילות של מחקר חוץ־אוניברסיטאי".

רייכמן: "אנחנו צריכים להביא בחשבון שבצד התדרדרות יכולות המחקר באוניברסיטאות, אירעה בישראל מהפכה אקדמית. מספר הסטודנטים גדל בתוך 19 שנה ביותר מפי שלושה. חלקים נרחבים מהציבור שלא היתה להם נגישות לאקדמיה נכנסו אליה. למהפכה הזו יש מחיר תקציבי. התחום המרכזי שבו המדינה חייבת לפעול הוא תחום המחקר, זו חובתה של המדינה לגבי עתידה. כיום המצב בלתי אפשרי - 35% בלבד מתקציב ציבורי של 4 מיליארד שקל מיועד למחקר, בעוד יתר התקציב מיועד להוראה".

אתם מזהים עלייה ברצון של חוקרים מחו"ל להגיע לישראל בגלל המשבר?

צבי גליל: "אני מאמין שהיצע המדענים המגיעים מארה"ב ילך ויגבר".

רייכמן: "בגלל שעלינו לא חלות המגבלות של גובה שכר המרצים וגובה שכר הלימוד, אנחנו מצליחים להחזיר הביתה מדענים". על קביעה זו של רייכמן מחו יתר משתתפי הפאנל. פרופ' כרמי ציינה: "אתם עושים זאת רק בתחומים מסוימים מאוד", בעוד פרופ' מגידור שאל בעוקצנות: "איזה פיזיקאי קלטת לאחרונה?".

האם המשבר ישפיע על תוכניות הלימודים?

גליל: "כבר עתה ישנם שינויים בתוכניות הלימודים, אם כי לא מספיק. אנחנו לוקחים את אותם מקצועות שאינם מעשיים, למשל במדעי הרוח, ומנסים להכניס להם היבט מעשי על ידי הוספת קורסים מתחומים אחרים. כך זה עובד בארה"ב - מקומות עבודה יעדיפו ברוב המקרים בוגר מדעי הרוח שיש לו מיומנויות טובות על פני בוגרי מכללות".

כרמי: "ההצהרה שהאוניברסיטאות מלמדות תכנים שאבד עליהם הכלח היא הצהרה שאין מאחוריה הרבה. יש אווירה כללית במדינה וגם בעולם שלפיה אנחנו צריכים לספק הכשרה עדכנית, שתיתן לתלמידים את היכולות להתמודד עם חיי היומיום. אבל מטרתו של מוסד אוניברסיטאי היא לא רק להכשיר אלא גם לפתח דור שיש לו יכולות מחקריות. לכן צריך לדבר על כלים בסיסיים, על תיאוריות, וכמובן גם ללכת עם הזמן. זה נכון גם לתחום הפיננסים. למעשה, אנחנו יודעים היום שאם השווקים היו נצמדים קצת יותר לתיאוריות הישנות, אולי לא היינו נמצאים היום במצב קשה כל כך".

רייכמן: "בניגוד לתפיסה המקובלת, חלק ניכר מהאקדמיה הוא שמרני, והמועצה להשכלה גבוהה הוא הגוף השמרני ביותר. לחכות לבקרה מצדם זו פשוט טעות, כי הם מאשרים תוכניות בהתאם למה שקיים. כשמנסים להעביר תוכנית חדשנית, הם עוצרים אותך. בסופו של דבר, מה שחשוב הוא האנשים שנמצאים בכל מערכת, והלהיטות שלהם לחדשנות".

צנג: "הרעיון של רב־תחומיות קיים זה שנים בדמות הלימודים לתואר דו־חוגי. הדבר הנכון לעשות הוא להעמיק בלימודי התחום ולשלב במידה מסוימת גם התנסות מעשית. ככלל, האוניברסיטאות צריכות להתמקד במחקר, והמכללות המתוקצבות צריכות להתמקד בהוראה. יש מקום לחזק את המכללות על ידי כך שיעבירו אליהן את התואר הראשון, וישאירו לאוניברסיטאות את המחקר".

המשבר יגביר את הביקוש

אחת המחלוקות המעניינות שהתעוררה בין ראשי המוסדות היתה סביב השאלה - האם ובאיזה אופן ישפיע המשבר על הביקוש ללימודים אקדמיים? פרופ' גליל: "כשיש האטה כלכלית ואנשים מאבדים את עבודתם, גדל הביקוש לתארים מתקדמים, כי אנשים מנצלים את ההזדמנות כדי לקדם את היכולות האישיות שלהם. אנחנו כבר מתחילים להרגיש את ניצני התופעה אצלנו, בעיקר במקצועות יישומיים כמו מינהל עסקים".

פרופ' מגידור הוסיף: "משיחות עם תלמידים, הנימוק להמשיך ללימודים מתקדמים בתקופת משבר אינו רק כלכלי. זהו עניין פסיכולוגי - מי שאיבד את מקום עבודתו מעוניין להרגיש שיש לו משהו משמעותי אחר שממלא את חייו". עמדותיהם של פרופ' צנג ופרופ' רייכמן היו זהירות יותר. לדברי צנג: "הביקוש לתואר שני יעלה לבטח בטווח הקצר. במקביל, ייתכן שנרגיש ירידה ברישום לחוגים מקצועיים לתואר ראשון. בכל מקרה, אם המשבר יימשך, אותם אנשים שבחרו ללמוד יתאכזבו בסופו של דבר, והביקוש לתארים מתקדמים יירד בחזרה". רייכמן: "בעבר, כשהיתה האטה כלכלית, אנשים חזרו ללמוד מתוך הבנה שכשהמשבר יחלוף, הם ייכנסו לשוק העבודה בכוחות מחוזקים. אלא שהמשבר הנוכחי עלול להימשך גם שלוש או ארבע שנים, ויש כאלה שאומרים שאף למעלה מכך. לכן אני לא בטוח שגם הפעם המשבר יהיה זרז ללכת ללמוד לימודים מתקדמים".