הסירוב של ברוש, האפונה של עיני והספין של בנק ישראל

שרגא ברוש

נשיא התאחדות התעשיינים פתח אתמול את עיתוני הבוקר ולא האמין למראה עיניו. מישהו במשרד האוצר מיהר להכריז שיש הסכם עם ההסתדרות והתעשיינים על הוצאת עובדים לחופשה ללא תשלום במימון המדינה ובגיבוי של המעסיקים. ברוש רתח מזעם. הרי מנכ"ל התאחדות התעשיינים הכתיב

אפשר להגיד הרבה דברים על שרגא ברוש, אבל אידיוט הוא לא. אתמול זומנה לברוש פגישה עם בנימין נתניהו לדיון בצעדים שיש לנקוט להצלת המשק מיד לאחר הקמת הממשלה. אם ברוש היה סוגר כבר משהו עם האוצר, מה היה נשאר לו לבקש מביבי?

ואם זה לא מספיק, הרי שמהצד השני ברוש הוא נשיא לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, ובכובעו זה הוא מייצג את טבע וישקר, המעסיקות אלפי עובדים, אבל גם מסגרייה ונגרייה בבאר שבע או בקצרין - ואלו מעסיקות בקושי חמישה־שישה עובדים. אם הוא היה חותם על התוכנית של האוצר, המשמעות היתה שברוש דואג רק לחבריו התעשיינים ומזניח את העסקים הקטנים, שמהווים את רוב העסקים בישראל. הוא שאמרנו, אידיוט הוא לא - והחל"ת יחכה לשעת רצון.

עופר עיני

רק כמה דקות חלפו מאז נודע על זכייתה של חצי חינם בהתמחרות לרכישת ויטה פרי גליל, ועל השולחן נחתה תגובת ההסתדרות למהלך. "להסתדרות ולעובדים לא ידוע שום דבר בעניין", נכתב, "ובכל מקרה שום רכישה לא תבוצע ללא אישור בית המשפט". עכשיו תחליפו את המילים "בית המשפט" במילים "עופר עיני" ותבינו מה באמת חושבים בהסתדרות על המהלך.

עופר עיני הוא אולי לא הנושה הכי גדול של ויטה פרי גליל, אבל הוא לבטח הקולני שבהם וזה עם יכולת הנזק הגדולה ביותר. את העובדה הזו איתן רף מבנק לאומי יודע היטב, והבוקר במחווה של רצון טוב הוא ייפגש עם עיני ונציגי העובדים, אף שאין לפגישה הזו שום תוקף רשמי. כל מי שירצה לקנות את פרי גליל, להפעיל את המפעל ולהחזיר אותו לפסים של שקט יצטרך לעבור אצל כונס הנכסים, אצל הנושים, בבית המשפט, ובדרך כדאי שיעשה לעצמו טובה ויעבור גם במשרדו של עופר עיני. בלי חתימה שלו על ההסכם שום גרגר אפונה לא ייארז.

סטנלי פישר

בהנהלת בנק ישראל שפשפו אתמול את העיניים ולא האמינו. ועד העובדים המיליטנטי של הבנק מציע לתרום את חלקו במאבק במשבר ולוותר על אחוזים בודדים משכר עובדי הבנק כחלק ממהלך כולל לצמצום השכר בשירות הציבורי. בספר משלי כבר נכתב כי "יודע צדיק נפש בהמתו", וזה מה שאומרים גם בהנהלת הבנק למודת המלחמות על העובדים.

כמי שכבר נטל בחודשים האחרונים את ההובלה של המגזר הציבורי בהתמודדות מול המשבר, סטנלי פישר היה רוצה לראות את בכירי הבנק - ואולי גם את עובדיו - הולכים בעקבות המגזר הפרטי ומוותרים על חלק משכרם בעת הזו. כידוע, לאור רמות השכר המופרזות הנהוגות בבנק, גם אם הבכירים יסכימו לחתוך 10% משכרם הם עדיין יוכלו לגמור את החודש. נושא קיצוצי שכר כבר עלה באחת מישיבות ההנהלה האחרונות באופן לא רשמי. למה לא רשמי? בעיקר מחשש מתגובת הוועד לניסיון מהסוג הזה, שעלול להמית אותו בטרם עת. אף אחד בבנק ישראל לא באמת מאמין שמענק המצוינות השערורייתי ייעלם מסדר היום, אבל קצת יחסי ציבור עוד לא הזיקו לאף אחד.