העליון הכריע: הוצאות המטפלת וגני הילדים יוכרו לצרכי מס

הרכב של חמישה שופטי בית המשפט העליון הכוללים את: אליעזר ריבלין, עדנה ארבל, מרים נאור, אסתר חיות ואליקים רובינשטיין, התכנס ודן בסוגיה. זאת לאחר שהשופט מגן אלטוביה מבית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את עמדתה של עו"ד ורד פרי ובאפריל 2008 נתן פסק דין תקדימי שקבע כי הוצאות טיפול בילדים מהוות הוצאות בייצור הכנסה ולכן הן מותרות לניכוי מהכנסה.

אלטוביה קיבל את ערעורה של פרי, אם לשני ילדים, שביקשה לנכות כהוצאה מוכרת תשלומים ששילמה למסגרות של השגחה לילדים. פרי ביקשה להכיר בתשלומים ששילמה ב1999-2001 למעון יום ומעדוניות כהוצאה לצורך ייצור הכנסה. השופט אישר% 100 מהוצאות מס על מטפלות ו- 66.6% מהוצאות על גן ילדים או מועדוניות.

רשות המסים מיהרה להגיש ערעור על החלטתו של אלטוביה ואף הודיעה כי לא תאשר הכרה בהוצאות עד להחלטת בית המשפט העליון בנושא.

יהודה נסרדישי צילום: ששון תירם

התנגדותה החריפה של רשות המסים לפסק הדין נגזרת מההשלכות התקציביות האדירות שיש,לטענתה, לפסק הדין. מנהל רשות המסים יהודה נסרדישי הודיע בפורומים רבים במהלך השנה כי עלות היישום של פסק הדין היא של כ-16 מיליארד שקל. נסרדישי אף התבטא בעבר בנושא ואמר כי: "אם אני הייתי יודע שצפויה לי הפתעה כזו לא הייתי עושה הפחתת מס - הייתי שומר את הכסף".

רשות המסים והאוצר הסבירו בבית המשפט כי בשנה של משבר כלכלי וגירעון עצום הצפוי בגביית מסים,על אחת כמה וכמה אין לקבל את פסק הדין.

עו"ד ד"ר משה שקל, המייצג את ורד פרי בהליך, התנגד לאורך כל הדרך לתפיסתה של רשות המסים וסבר כי האנלוגיה של הרשות היא לא נכונה. "אין קשר בין הגרעון לבין העובדה שהורה מחויב לשמור על הילד שלו עד גיל 14 ואם הוא לא עושה את זה הוא עבריין. לכן אני חושב שהוצאת מטפלת זו הוצאה לצורך הכנסה לא פחות מאשר הוצאות המזכירה", אמר שקל.

"בשורה משמחת לנשים"

החלטת בית המשפט העליון בסוגייה החלה לעורר, כצפוי, הדים בזירה הפוליטית בישראל. ח"כ רונית תירוש (קדימה), שהייתה מיוזמות החקיקה להכיר בהוצאות הטיפול בילדים לצורך מס, בירכה על החלטת בית המשפט ומסרה בתגובה כי "סוף סוף בית המשפט עשה צדק עם נשים ואימהות עובדות. הפסיקה שבה ומאשררת את ההכרה כי הוצאות בגין השגחה וטיפול בילדים ייחשבו כהוצאות מוכרות במס של הוריהם, על מנת שאלו יוכלו לצאת לעבודה ולייצר הכנסה. אין ספק שהפסיקה החדשה יחד עם הצעת החוק המונחת על שולחנה של הכנסת תעקר מתוכן את התנגדות האוצר להכרה בהוצאות הטיפול בילדים כהוצאה מוכרת במס".

עוד הוסיפה תירוש כי "התנגדות האוצר להצעת החוק לאורך כל הדרך הייתה תמוהה לאור העובדה כי ההכרה בהוצאות אלה רק תעודד נשים נוספות להיכנס ולהשתלב במעגל העבודה, ותביא לכך כי הן יחדלו מלהיות נטל על המדינה ועל כתפי המוסד לביטוח לאומי, בשל הצורך לשלם להן קצבאות משלימות הכנסה".

משדולת הנשים בישראל נמסר כי "זוהי בשורה משמחת לנשים ולמשפחות הצעירות בישראל. בית המשפט העליון קבע תקדים חשוב המכיר בכך כי הזכות הטבעית לאימהות אינה שוללת את זכות הנשים לעצמאות כלכלית. הפסיקה מהווה תמריץ חיובי להשתלבותן של אמהות בשוק העבודה ותקל על הנטל הכלכלי של המשפחות הצעירות בישראל".

עוד נמסר מן השדולה כי "עם זאת, כפי שנכתב בפסק הדין, יש לזכור כי הפסיקה היא רק קצה הקרחון ועל מנת לקדם ולהשלים את התהליך החשוב של יציאת נשים לעולם העבודה, יש להמשיך לפעול ולקדם את הצעת החוק להכרה בהוצאות טיפול בילדים, אשר תעגן את הפסיקה ותרחיב את זכות ההכרה בהוצאות טיפול בילדים לכלל נשות ישראל".

ממחקר שנערך בהזמנת השדולה עולה כי אומדן התוספת לתוצר המקומי בגין יציאה לעבודה של נשים מוערך ב-3-5 מיליארד שקל בשנה, וכי אובדן ההכנסות ממסים בגין ההכרה בהוצאות הטיפול בילדים מסתכם בכ-2 מיליארד שקל בשנה.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון החליט לדחות את עמדת המדינה ואנו מכבדים את החלטתו. יחד עם זאת, גם שופטי בית משפט עליון הבינו שמדובר במהפכה של ממש ולכן בצעד יוצא דופן החליטו להגן על אינטרס ההסתמכות של גובה המס ולהחיל את ההלכה משנת 2010 ואילך. הנהלת רשות המסים תקיים בימים הקרובים דיונים על משמעות פסק הדין והשלכותיו ותביא המלצות לפעולה לשר האוצר בהתחשב בפסיקת העליון, אילוצים תקציביים ואחרים".

השתתף בהכנת הידיעה: שאול אמסטרדמסקי