גאווה מקומית בתל אביב
תל אביב נהפכת לאחת מהערים הידידותיות לקהילה הגאה בעולם. בעוד כחודש ייחנך בעיר הסיור הגאה הראשון, ובעמותה העירונית מחכים לתיירים הגאים, המוציאים בשנה כ־46 מיליארד דולר על נופש
אלא שבתל אביב מחכים לצליינים מסוג אחר. לאחרונה הכריזה העמותה לתיירות תל אביב־יפו על הסיור הגאה הראשון, שייצא לדרך בחודש יוני. הסיור מספר על השינויים שעברה הקהילה, ממרתפים חשוכים ברחובות כרמיה ואבן גבירול למצעדים ברחוב בוגרשוב ולמרכז עירוני גאה בגן מאיר.
מדובר ביוזמה משותפת של עמותת התיירות תל אביב־יפו ושל יניב ויצמן, חבר מועצת העירייה הממונה על התיירות בעירייה ויועץ ראש העיר לקהילה הגאה. המטרה היא מיתוג העיר כידידותית לקהילת הלהט"בים - לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים. זאת בדומה לברלין, אמסטרדם, טורונטו ופילדלפיה, שגילו מזמן את הפוטנציאל התדמיתי - ובעיקר הכלכלי - הטמון במיתוג שכזה.
גאים ומכניסים
על פי סקר שפרסם לאחרונה ארגון התיירות הגאה הבינלאומי (IGLTA), בתקופת משבר כלכלי צרכנים גאים מקצצים בתקציב הנסיעות שלהם פחות מהטרוסקסואלים. רמי הסמן, מרצה לשיווק מדיני וחברתי במרכז הבינתחומי בהרצליה, מספק עובדות נוספות על הפוטנציאל הגלום בשוק התיירות הגאה, שמוערך ב־70 מיליון מטיילים בעולם ובמחזור של כ־64 מיליארד דולר בשנה. מדובר בקהל המורכב ברובו מגברים (74%) בשנות ה־40 לחייהם, בעיקר מארה"ב ומאירופה, המטיילים בעולם בתדירות גבוהה.
התייר הגאה מבקר בעיקר בערים גדולות: "לא בישראל, אלא בתל אביב; לא בגרמניה, אלא בברלין; לא בארה"ב, אלא בסן פרנסיסקו", מרחיב הסמן, "סיבת הביקור היא לרוב חופשה". התייר הגאה נוטה להעדיף אמצעי אירוח ותחבורה יוקרתיים, ובמשך החופשה אוהב לצאת לקניות, למסעדות, למופעים ולמועדונים ולבלות בחוף הים. מטיילים גאים דיווחו על הוצאה גבוהה בשיעור של 25% מההוצאה הממוצעת של מטיילים סטרייטים. 96% מהמטיילים הגאים יצאו לפחות לחופשה אחת בשנה, בהשוואה ל־56% באוכלוסייה הכללית. כ־50 ערים בעולם פונות ישירות לתייר הגאה, ובפילדלפיה, למשל, השקיעו בשנת 2004 כמיליון דולר בקמפיין לקידום תיירות גאה, וכל דולר שהושקע בפרסום הניב 153 דולר בהכנסות.
גם חברות התעופה משקיעות לא מעט בקהילה. חברת סאות'ווסט האמריקאית מציעה באתר הבית שלה גם יומן אירועים לקהילה, הכולל את "שבוע הסקי הגאה" באספן, מצעדי גאווה בארה"ב ועוד. חברת SAS היא מנותנות החסות לאאוטגיימס, המשחקים האולימפיים של הגייז, שיתקיימו הקיץ בקופנהגן. חברת לופטהנזה יצאה בשנה שעברה בקמפיין GayWorld בהולנד, שכלל משחק נושא פרסים. דלתא איירליינס מעסיקה בעמדת ניהול בכירה עובדת המתמקדת בנושא הקהילה הגאה, ומעניקה חסות למצעדי גאווה בארה"ב, וג'ט בלו נתנה חסות לפסטיבלי קולנוע של הקהילה הגאה.
עובדים גם על הלילה
תל אביב זרועה באתרים החביבים על חברי הקהילה ובכאלו המקבלים אותם בברכה, בהם, למשל, הבר אוויטה ברחוב יבנה, הידוע במסיבותיו הסוערות. שני אייקוני האוכל הגאים בעיר הם אורנה ואלה שברחוב שינקין וג'וז ולוז שביהודה הלוי. בתחום המסיבות מככב הליין הוותיק של שירזי, הנערך פעם בשבועיים בלילות שישי במועדון האומן 17, והמבקשים אופציה פחות המונית פוקדים בלילות שני את בר הלימה לימה שברחוב לילנבלום.
כאמור, כעת שוקדים בעירייה ובעמותה על בניית הסיור הגאה הראשון, שייחנך ביוני, חודש הגאווה בעיר, ושיאו במצעד השנתי. הסיור הרגלי יתקיים אחת לשבוע בימי שישי בבוקר, בשפה האנגלית ובתשלום. "מדובר בסיור בתל אביב עם אנקדוטות מחיי הקהילה", מסבירה מרב עוזיאל־רפטוב, סמנכ"ל העמותה לתיירות תל אביב־יפו, "אם נראה שזה מצליח, ייתכן שנבנה גם סיור לילה שיכלול מקומות בילוי".
ההיסטוריה של הקהילה בישראל בכלל מעניינת תיירים מחו"ל?
"כשהם מגיעים מהנישה הזאת, אז כן. אני הייתי בבוסטון והצטרפתי לסיור על שחרור העבדות. אני לא אמריקאית ולא שחורה, אבל זה עניין אותי. יש בזה פן של התארגנות, מחתרת ומסתורין".
תל אביב נחשבת כבר שנים לעיר ידידותית לגייז. למה למתג אותה דווקא עכשיו ככזו?
"עד כה נהנינו מהתדמית של העיר כידידותית לגייז, אבל אף פעם לא תמכנו בזה באופן רשמי. בחנו את הנושא והגענו למסקנה ששווה להשקיע כסף". בעמותה, בסיוע גורמים נוספים, מתכוונים להתמקד בשיווק תל אביב כעיר גאה, בעיקר בגרמניה ובאנגליה, ובמקביל להציג בירידי תיירות בחו"ל. כמו כן מתוכנן באוקטובר לראשונה בתל אביב הכנס השנתי של סוכני הנסיעות של ארגון התיירות הגאה.
ובכל זאת, למרות הניסיון למתג את תל אביב כיעד בפני עצמו, להבדיל מ"ישראל" - היעד שאליו מגיעה תנועת התיירות הדתית - הרי שבאתר כנס התיירות הגאה לא נמנעים מלציין שישראל היא "ארץ הקודש לשלוש הדתות המונותאיסטיות, עמוסה באתרים היסטוריים ומבנים דתיים".
תחנות בסיור הגאה בתל אביב
בית פזי (נחמני 28). משכנה של אגודת ההומואים, הלסביות, הבי והטרנס בישראל, על שם יעקב פזי, ממייסדי האגודה. פזי היה חלק מהחבורה שכבר ב־1975 החליטה להפסיק להתחבא ולייסד עמותה ישראלית למען הקהילה. תחילת הדרך של העמותה לוותה בפגישות חשאיות במרתפים חשוכים.
רחוב דיזנגוף. ביוני 1993 ערכו אבי סופר, יו"ר האגודה דאז, ובן זוגו אבי רובינשטיין מצעד שכלל 14 כלי רכב שעליהם דגלי הגאווה.
גינת שינקין. כאן נערך הפנינג הגאווה הפתוח הראשון, בהנחיית השחקנית עידית טפרסון, שכלל הופעות אמנים. החייל יוסי מקייטן הצטלם כשהוא יוצא מהארון ברחוב, בעודו במדים, וכעבור כמה ימים שוחרר מהשירות הצבאי.
גן מאיר. לכאן עברו אירועי הגאווה מגינת שינקין, וכיום זהו משכנו של המרכז העירוני לקהילה הגאה. סמל להשתלבות הקהילה בעיצוב רוח העיר.