פרשנות: יש מנכ"ל, עכשיו צריך רק למנות שר אוצר

אין מה לומר, שיחק אותה יובל שטייניץ. לא תצליחו למצוא מישהו שיפקפק בכישוריו של חיים שני, המנכ"ל הבא של משרד האוצר. איש עסקים בכיר ועתיר ניסיון, בעל השכלה רחבה, מנהל שיודע לסחוף את עובדיו, אסטרטג מזהיר. כל הסופרלטיבים יתאימו במקרה הזה.

הבעיה של שני תהיה שכל

אחר כך הוא יפגוש את הדברנים, כאלה שעוד לפני שיצאו מהדלת, כבר ידאגו לספר לכל העולם מה בדיוק נאמר בחדרי חדרים, גם אם ההקשר של האמירות הללו לאמת מקרי בלבד. וגם אם כל אמירה תגרום נזק אמיתי לנושא המדובר. ועוד לא דיברנו על המחפפים, שלא מוכנים להתעמק לעולם בשום נושא ולהבין אותו על בוריו. ולא על הלחצנים, שבסך הכל מנסים לעזור למישהו מהמפלגה ומצדם שכל השאר ילך לעזאזל.

כל החיות הללו מסתובבות בג'ונגל רעבות מתמיד לכסף או לתשומת לב, והן בהחלט עלולות לטרוף את חיים שני אם הוא לא יהיה ערני. בדרך כלל שנכנסים לג'ונגל הפוליטי צריך מורה דרך טוב, שיעזור לפחות בהתחלה. לא בטוח ששטייניץ הוא מורה מהסוג הזה. הוא נראה יותר בשבועות האחרונים כמי שאיבד את דרכו ביער ובטח לא כמי שיכול להדריך מישהו. הסחטנים, הדברנים, המחפפים והלחצנים כבר לא סופרים אותו. הם פשוט עוקפים אותו בזריזות ועוברים הלאה לראש הממשלה בנימין נתניהו, כי אצלו מתקבלות ההחלטות ואצלו נחתכים הגורלות.

נוסף על כך, שני צריך לעבור את משוכת הפגישה עם נתניהו ולקוות שהוא לא יחליט גם הפעם לקחת את היוזמות של שטייניץ ולזרוק אותן לכל הרוחות. אף אחד לא יופתע אם נתניהו יודיע פתאום ששני הוא לא כוס התה שלו ויעדיף למנות מועמד אחר במקומו. הוא הרי נהנה לראות את שר האוצר שלו מתפתל מדי כמה ימים בעוד ניסיון כמעט פתטי להסביר איך גם הפעם ההחלטות התקבלו מעל לראשו.

שר האוצר, הדוקטור לפילוסופיה, מגלה בשבועות האחרונים על בשרו את הפרדוקס של הפוליטיקה, שאומר בערך כך: אתה יכול לעשות את כל הדברים הנכונים, להגיד את כל הדברים הנכונים, למנות את האנשים הנכונים לתפקידים הבכירים ועדיין להיחשב בעיני העולם כלא רלבנטי בעליל.