גיורא רום: "כשאני רוצה להרגיש בטוח אני עולה על מטוס"

באוגוסט אשתקד, עם היכנסו לתפקיד מנהל רשות התעופה האזרחית (רת"א), הדפיס אלוף (במיל') גיורא רום שלטי שולחן עם הכיתוב "נגמר הברדק בתעופה" וחילק אותם לעובדי הרשות. אמנם הוא ידע אז שהברדק בתעופה האזרחית הישראלית רחוק מלהיגמר, אבל מבחינתו מדובר היה בהצהרה על שינוי בגישה. לא עניין של מה בכך, בהתחשב בעובדה שכמו הבניין המנדטורי בנתב"ג שבו שוכנים משרדי רת"א, גם חוקי התעופה הישראלית נכתבו אי שם בימי הנציב הבריטי.

בימים אלה, שנה לאחר שנכנס לתפקיד, רום מנווט בין כתיבת חוק הטיס החדש, ששונה בפעם האחרונה ב־1937, לצד רענון מאות תקנות טיס. הצורך הדחוף בעדכונים אלה קיבל זריקת התעוררות מבהילה בדצמבר 2008, אז הודיעה רשות התעופה הפדרלית האמריקאית (FAA), מהגופים החשובים והמחמירים בעולם בתחום בטיחות התעופה, על הורדת דירוג בטיחות התעופה האזרחית של ישראל מקטגוריה 1 לקטגוריה 2. הקטגוריה החדשה והלא מחמיאה כוללת מדינות שהוגדרו אז על ידי רום "רשימה שהיא כמו מדריך לטיולים אקזוטיים". ועדות בדיקה קודמות, ישראליות ובינלאומיות, התריעו בשנים האחרונות על שלל ליקויים בתעופה הישראלית, ואולם נדמה שהסטירה האמריקאית היא זו שהצליחה לגרום לזעזוע של ממש.

"יש 20 דברים אחרים בארץ שאני משקשק מהם"

צוות מומחים שארגן רום, שכולל אנשים מרת"א ואנשי תעופה חיצוניים, אמון בימים אלה על הקשר מול ה־FAA ועל יישום תוכנית עבודה שמטרתה להחזיר את הדירוג הגבוה. "כששר התחבורה דאז שאול מופז פנה אליי וביקש שאקבל לידיי את ניהול רת"א, תואר בפניי המצב והיה ברור שדו"ח ה־FAA שיגיע יהיה בעייתי מאוד", אומר רום.

אז למה החלטת להיכנס לתפקיד שעליו אמר בעבר אלוף (במיל') עמוס לפידות: "מנהלי רת"א לאורך השנים עזבו בתסכול עמוק ובמפח נפש. במשרד התחבורה התייחסו אליהם בצורה משפילה"?

"מעולם לא קיבלתי כל כך הרבה טלפונים מאנשים שהזהירו אותי שלא להיכנס לתפקיד. אחת הסיבות שאתה מוכן לעבוד בשביל הממשלה היא שאף שהשכר נמוך ופקידי הממשלה אינם זוכים להערכה גבוהה, התגמול האמיתי הוא כשאתה מרגיש שאתה מסדר את הרהיטים במדינה, ואתה עושה את זה עם עובדי מדינה מסורים שלא ידעת על קיומם קודם לכן. אתה מעצב מציאות. אני יכול לומר, שנה אחרי, שאין לי לא תסכול ולא מפח נפש, ושאני זוכה לאוזן קשבת במשרד התחבורה, בנציבות שירות המדינה, במשרד המשפטים, ויש אפילו סימני נפט במשרד האוצר".

כשהורד דירוג בטיחות התעופה של ישראל הפזמון הקבוע היה שרת"א הוזנחה במשך שנים. איפה היו מנהלי הרשות באותן שנים?

"הם נלחמו, אני משער. עשו כמיטב יכולתם לנסות ולשכנע את משרד התחבורה, האוצר ונציבות שירות המדינה שצריך לתת לרשות יותר אמצעים. הם ניסו להחזיק את העניין בתנאים בלתי מתקבלים על הדעת, וזה לא לכבודה של הממשלה. למשל, רת"א צריכה מחלקה משפטית גדולה שמעולם לא היתה לה אף על פי שהיא רגולטור - כותבת תקנות ומייצרת חקיקה שמובאת לאישור שר התחבורה והכנסת. אם אין מחלקה משפטית, זה לא עובד. אם אין מפקחים אוויריים, זה לא עובד. כשבאתי לרת"א היה מפקח וחצי, היום יש 15. רת"א הוזנחה הזנחה איומה במשך שנים. היא לא קיבלה את האמצעים ולא את התמיכה מהמון גופי ממשלה. הרשות לא הותאמה לעידן המודרני, ולכן כשהיא עמדה לביקורת ה־FAA היא לא עמדה בשום יעד".

הורדת הדירוג שינתה את היחס של גופי התמיכה הממשלתיים?

"אני חושב שכן. פתאום הם הבינו שזה לא מצחיק. אני גם הבהרתי לכולם שאם יקרה משהו, אני אציין בדיוק מי תרם לכך כי היתה לו סמכות לא לאשר, לא לתת, לעכב, והוא ביסס את זה על העובדה שלכאורה הוא לא נשא בשום אחריות באשר לבטיחות הטיסה במדינה".

יש סיכוי שבעקבות האמריקאים גם האירופים יורידו דירוג?

"כשישראל מקבלת את ההגדרה 'קטגוריה 2', האירופים לא נשארים אדישים. הם שמים את הזרקורים על המטוסים הישראליים, ולכן הגבירו את כמות הבדיקות שהם עורכים למטוסים שלנו שנוחתים באירופה".

מתי ישראל צפויה לחזור לקטגוריה 1?

"חתמנו על הסכם תוכנית עבודה מול ה־FAA במרץ, ואנחנו עובדים קשה כדי שעוד במחצית הראשונה של 2010 נהיה מוכנים לביקורת נוספת של האמריקאים".

גיורא רום צילום: עמית שעל

"עיסוק רציני בבטיחות הוא לא עיסוק בקוריוזים"

כמי שאמון על בטיחות התעופה בארץ, האם אתה יכול לומר שבטוח לטוס מעל שמי ישראל?

"אם אתה רוצה להיהרג בישראל, הכי טוב זה לעלות על הכביש. אחר כך ללכת להתרחץ בחוף הים. יש גם אפשרות לטייל במדבר יהודה. עליי אישית יורדת שלווה מוחלטת כשאני יושב במטוס של חברת תעופה ישראלית בנתב"ג, וחוגר את החגורות. מ־2004 ועד היום טסו לישראל וממנה 46 מיליון אנשים, ושערה משערות ראשם לא נפלה. האם אני חושב שאנחנו במצב מושלם? רחוק מזה. אבל יש 20 דברים אחרים בארץ שאני משקשק כשאני, הילדים שלי או אשתי עושים אותם. כשאני רוצה להרגיש בטוח, אני קונה כרטיס טיסה".

ועדיין אנחנו קוראים כל הזמן על "כמעט אסונות".

"צריך להבין שעיסוק רציני בבטיחות תעופה הוא לא עיסוק בקוריוזים. למשל מתפרסמת כותרת 'כמעט תאונה בנחיתה בנתב"ג'. אני לומד את פרטי התקרית: 200 ק"מ מנתב"ג מטוס ספרדי הנמיך פתאום באלף רגל. הבקר בתחנת הבקרה בהר מירון ראה זאת, ואמר לו: 'תעלה בחזרה אלף רגל'. סוף הסיפור. באותו זמן במטוס עדיין מוכרים מוצרי דיוטי פרי. נחיתה זה כשמוחאים כפיים ושרים 'הבאנו שלום עליכם'. התעופה היא מקצוע עתיר מעורבות של אנשים, והיכן שיש אנשים, יכולות להיות טעויות. עם זאת, כיוון שמערכות התעופה מורכבות מהרבה שכבות, גם אם עשית טעות, יש עוד שכבה שיכולה לעצור את זה".

מהי חלוקת העבודה בינך ובין החוקר הראשי במשרד התחבורה בכל הקשור לבדיקת תקריות ותאונות?

"מי שאחראי לחקור תאונות ותקריות חמורות הוא החוקר הראשי. כשהוא מסיים לחקור, הוא מעביר את הדו"ח אליי, כולל המלצות. אני קורא את הדו"ח ומחליט אילו המלצות אני מאמץ ואילו לא, ומסביר למה לא. המלצות שקיבלתי אני צריך ליישם".

ידוע שהיו חילוקי דעות חריפים בינך לבין החוקר הראשי. על מה הם נסבו?

"כשהתחלתי ללמוד את נושא דו"חות החקירה מצאתי שהם מתבססים על תשתית חוקתית רשלנית ושיש בהם טעויות שלא זכו לתגובה בשל חוסר המקצוענות בתחום התעופה במשרד התחבורה. אני סבור שאיכות חקירת הדו"חות היא כלי חיוני שבא לעזור לי במילוי תפקידי, ואחרי שנה בתפקיד, שבמהלכה לא השתמשתי בכפפות משי בנושא זה, אני מתחיל לראות שינוי לטובה".

מה עמדתך בעניין מחאת תושבי מודיעין על הנתיב החדש וחששם ממטוס שיתרסק להם על הבית?

"הם היו אצלי והבהרתי להם שעל רעש המטוסים אני מוכן לדון אבל לא על בטיחות - הם לא מבינים בזה, אין שום בעיית בטיחות, ואף אחד לא הולך להתרסק להם על הבית כמו שאף אחד לא מתרסק על הבתים בחולון, בגבעתיים ובתל אביב. רת"א, בתיאום מלא עם רשות שדות התעופה, עושות כל שביכולתן כדי למצוא את תהליך נחיתת המכשירים ממזרח הבטוח ביותר, שיסב את האי־נוחות המזערית לתושבי מודיעין".

"אסור שחברות ישראליות יירמסו על ידי האירופיות"

מה לגבי בקשת אל על לטוס לאילת? אתה פותח את הנושא לדיון אחרי שכבר דחית בעבר את הבקשה.

"הגיעו אליי פניות רבות והחלטתי לפתוח את ההחלטה לדיון מחדש. אני לא פותח כל החלטה, אבל במקרה הזה החלטתי לעשות זאת, ולו כדי שאי אפשר יהיה לומר אחר כך שלא בחנתי את כל האספקטים של הנושא. תסתכלי על השיר של יהודה עמיחי שתליתי פה על הקיר: 'מן המקום שבו אנו צודקים, לא יצמחו לעולם פרחים באביב'. מכירה את אלה שתמיד צודקים? שלא מוכנים לשמוע שום דבר אחר? זה שיר שאומר 'תירגעו קצת ותשמעו גם מה שאומר הצד השני'".

עוד עניין שמעסיק את רום בימים אלה הוא דיונים עם האיחוד האירופי בדרך לחתימה על הסכם תעופה כולל, שיחליף את הסכמי התעופה הבילטרליים (דו־צדדיים) של ישראל עם כל אחת מ־27 מדינות האיחוד - מהלך המוכר כ"פתיחת השמים".

איך ישנה ההסכם עם האיחוד האירופי את ענף התעופה המקומי?

"ההסכם ישנה באופן דרמטי את מערכת היחסים עם אירופה. מצד אחד, יש בו סיכוי להגדיל משמעותית את מספר התיירים לארץ, ומצד שני, צריך לראות שלא שופכים את התינוק עם המים: יש לנו חברות תעופה ישראליות ואסור שהן יירמסו על ידי חברות אירופיות. אנחנו מדינה קטנה מול 27 מדינות עם כמה מאות חברות תעופה".

אילו בעיות צצו במהלך השיחות?

"יש נושאים קשים, למשל זכויות טיס והרמוניזציה עם החקיקה המודרנית האירופית. כמה מהקשיים נובעים מהחקיקה

האירופית שלפיה יש נכסים שמשרד התחבורה האירופי לא יכול לתת, למשל סלוטים (אישורי המראה ונחיתה) בשדות תעופה לאומיים. הם אמרו שיחזרו אלינו עם יצירתיות ורצון טוב באשר לנקודות המחלוקת".

במקביל לכל אלה רום צריך להתמודד עם מיני־משבר תעופה עם רוסיה בשל התחרות בין חברות התעופה שבשני הצדדים. משבר זה הביא להפסקת הטיסות בין ישראל ובין הערים סוצ'י, רוסטוב וקרסנודר.

האם קיים חשש שהמשבר יגלוש גם לטיסות למוסקבה?

"אני לא חושב. בסופו של דבר, הקרב בין שתי המדינות הוא אצל מי תקני כרטיס - בחברה תעופה רוסית או ישראלית. לכן צצו בעיות, בעיקר ביורוקרטיות וביטחוניות, אבל יש רצון של שני הצדדים ליישב את העניין".

יש צפי לפגישה קרובה?

"לא. בינתיים זה מתבסס על חילופי מכתבים".