הכלכלה הפלסטינית: מדיום-טק פלסטיני

עלא אל־דין, יו"ר אגודת החברות הפלסטיניות למידע וטכנולוגיה (PITA), אומר שהתפתחות ההייטק הפלסטיני נמצאת בערך ברמה שהיתה בישראל לפני 20 שנה. לדעתו, אפשר לכנות את הענף הפלסטיני המתפתח בשם מדיום־טק.

עם זאת, כדאי לציין שבתי תוכנה פלסטיניים מהגדה התחילו בשנים האחרונות לייצא עבודות פיתוח לאירופה ולאמריקה. לדוגמה, שלוש חברות פלסטיניות מבצעות עבודות עבור ענקית התוכנה סיסקו באמצעות שלוחת סיסקו בישראל, שאנשיה מבקרים לעתים ברמאללה.

יצוא של הייטק מתגבר בקלות על גדרות וחומות הפרדה כיוון שאין לו צורך לעבור מחסומים ובדיקות. יצוא כזה מתמודד בהצלחה אפילו עם המצור על עזה. מתברר שחברות תוכנה מעזה מבצעות זה זמן עבודות פיתוח עבור נסיכויות במפרץ. חברת "דו" מעזה, למשל, חתמה יום לפני מבצע עופרת יצוקה על הסכם לפיתוח תוכנה לטלפונים סלולריים עם חברה מדובאי, והצליחה לבצע את העבודה בעיצומה של המלחמה.

לא היה כלום לפני 15 שנה

אם בישראל התחולל הזינוק בתעשיית ההייטק בסיוע נכבד של הצבא ומערכת הביטחון, שהשקיעו הון עתק בפיתוחים השונים - הרי שבשטחים עשה ההייטק הפלסטיני את צעדיו הראשונים על רקע הקמת הרשות הפלסטינית. עד לפני כ־15 שנה לא היה בעצם כלום. כינון הרשות בגדה ובעזה ב־1994 הצריך מערכת של משרדים ממשלתיים, נפתחו עשרות סניפי בנקים, הוקמו מערכות מחשוב, לשכה לסטטיסטיקה, מערכות עיתונים וחברות תקשורת וטלפונים. במהירות רבה יחסית הוקמו חברות להפצת חומרה, בתי תוכנה ומשרדים לייעוץ ותמיכה. מספר המחשבים הביתיים גדל במהירות, 32% מהפלסטינים גולשים באינטרנט, יותר ממחצית הבתים בשטחים מצוידים במחשב אחד לפחות, ובכל פינה בשטחים מוצאים בתי קפה עם מערכות אינטרנט.

ג'ון צ'יימברס, נשיא סיסקו. השקיעה 10 מיליון דולר בהייטק הפלסטיני צילום: בלומברג

כ־100 מחברות ההייטק הפלסטיניות התארגנו באגודה שבראשה עומד עלא אל־דין. משרדי האגודה שוכנים בקומה העליונה של בניין משרדים חדיש, בורג' אל־שיח' (מגדל השיח'), במבואות רמאללה. האגודה ממומנת על ידי המדינות התורמות ומדמי חבר של החברות, ולפני שבועות אחדים קיימה את תערוכת "אקספוטק" של חברות הייטק ברמאללה. התערוכה והאירועים שהיו סביבה משכו אלפי מבקרים.

הסיוע של סיסקו

סיוע נכבד לפיתוח הענף נותנת סיסקו, שנשיאה ג'ון צ'יימברס ביקר ברמאללה לפני כשנתיים. אחרי פגישה עם היו"ר מחמוד עבאס הודיע צ'יימברס על השקעה של 10 מיליון דולר בתעשיית ההייטק הפלסטינית, שמועברים באמצעות שלוחת סיסקו בישראל. כמו כן הודיע לאחרונה ראש הממשלה הפלסטינית, סלאם פיאד, על הקצאה של חצי מיליון דולר לענף. חברות ויחידים שיש להם רעיונות לפיתוח פונים לאגודת PITA, ואחרי בדיקה האגודה מקצה תקציב להתחלת העבודה כדי להפוך את הרעיון לביזנס.

עלא אל־דין משוכנע שיש מקום לשיתוף פעולה נרחב עם תעשיית ההייטק הישראלית. לדבריו, במקום להזמין עבודות פיתוח בהודו, יכולה התעשייה הישראלית להזמין עבודות בשטחים הפלסטיניים, שבהם מחירי העבודות נמוכים יחסית. הבעיות שקיימות היום הן על רקע הגבלות הביטחון הישראליות. חברות בגדה לא יכולות להזמין, למשל, ציוד ישירות מחו"ל. כמעט כל ציוד, אפילו מחשב אישי הכולל מודם, מצריך בדיקה ביטחונית ממושכת. מה עושים? קונים במחיר גבוה דרך הסוכן הישראלי ומביאים דרך המעברים שבהם לא בודקים את הנכנסים לגדה. הגבלות התנועה בשטחים הקשו בעיקר על הסטודנטים שלומדים מדעי המחשב, ועל רקע זה פותחו תוכניות לימודים שמאפשרות ללמוד בבית.

לעלא אל־דין אין ספק שלהייטק הפלסטיני נכון עתיד מוצלח. הכישרון הפלסטיני בנה את מדינות ערב, ולדעתו יבנה גם את ההייטק בפלסטין.