מה יש בפנים: קוקה קולה זירו

אספרטיים

אספרטיים הוא ממתיק מלאכותי שהומצא ב־1965 על ידי הכימאי ג'יימס שלאטר. שלאטר היה עסוק במשהו אחר לגמרי, וכשבטעות אצבעו התלכלכה בחומר כימי לא ידוע הוא עשה את מה שכל כימאי זהיר היה עושה: הוא ליקק אותה.

אספרטיים מכיל אותה כמות הקלוריות כבסוכר, אך מתוק ממנו פי 200. לכן הוא דרוש בקולה זירו ב־1/200 הכמות לעומת סוכר, מה שמותיר פחות מחצי קלוריה לכוס ומעניק למשקה את התואר "בעל אפס קלוריות". לאספרטיים טעם לוואי עז, ולכן מאזנים את טעמו עם הממתיק המלאכותי אססולפאם־קיי.

צילום: בלומברג

חומצה זרחתית

אחד החומרים האחראים לעקצוץ האופייני של הקולה הוא אבקה לבנה שאפשר לייצר מזרחן לבן - החומר שנמצא בפצצות שצה"ל מכחיש שהשתמש בהן בעזה. לשם חיסכון בעלויות נהוג לייצרו על ידי הפגשת סלע עשיר בזרחן עם חומצה גופריתית, חומר מסריח שפותח סתימות בביוב.

החומצה הזרחתית היא האחראית לשמועות המופרכות שלפיהן קולה מנקה חלודה ממצברים וכתמי דם מהכביש. האמת מאחורי המיתוס היא שחומצה זרחתית בריכוז גבוה אכן משמשת בתעשייה לניקוי חלודה מכלי עבודה וממשטחים.

קפאין

הסם המעורר הנפוץ בעולם נמנה עם שלושת רכיביו המקוריים של המשקה, כשזה הומצא ב־1885 כ"תרופה להתמכרות למורפיום". הרכיבים היו אלכוהול, תמצית אגוז הקולה, שהוא מקור טוב לקפאין, ועלי צמח הקוקה שממנו מפיקים קוקאין. רק הקפאין שרד. הכמות: כשליש מזו שבאספרסו קצר אחד.

מים

קוקה־קולה העולמית צורכת מדי שנה כ־300 מיליארד ליטר מים - שהם כעשירית מכמות המים שבכנרת כשהיא בקו האדום התחתון. 150 מיליארד ליטר מגיעים אל הבקבוקים והפחיות, והיתר משמשים לניקיון המכלים וצינון המכשירים.