ראיון "כלכליסט" - מנכ"ל משרד התקשורת: "השנה בזק תפסיק לקנא בחברות הסלולר"

"אני לא חושב שיש מקום יותר מעניין, יותר מורכב, ויותר אינטרדיסיפלנרי במשרדי הממשלה מאשר משרד התקשורת. זה הסודוקו והקוביה ההונגרית ביחד. טכנולוגיות, משפט, כלכלה, פיננסים, עסקים -בקיצור, הכל"

ואתה מוכן לסבול את העובדה שאין אף גורם בשוק שאוהב אותך?

"בתור פולני זה באמת קשה לי".

(מנכ"ל משרד התקשורת, עדן בר־טל, מדגים מזוכיזם מהו).

שוק התקשורת הישראלי הפך בשנים האחרונות לתרנגולת מטילת ביצי זהב עבור המשקיעים, ואילו האזרחים מצאו את עצמם בתפקיד הפרה הנחלבת. משרד התקשורת עצמו נמצא בלב הסערה, כשביקורת על פעילותו מוטחת בו מכל הכיוונים. הן עיתונאים והן בכירי חברות התקשורת טוענים כי המשרד משתרך באטיות אחר השינויים המהירים בעולם התקשורת ואינו משכיל לגבש אופק רגולטורי שניתן לפעול לפיו.

שר התקשורת משה כחלון. "השר יודע מה הוא רוצה" צילום: תומריקו

בר טל מכיר את הטענות היטב, למרות הזמן הקצר שבו הוא מכהן בתפקיד. הוא הגיע למשרד התקשורת רק ביולי 2009, לאחר תקופה ארוכה שבה התנהל המשרד ללא מנכ"ל רשמי. בניגוד למנכ"ל ממשלה ממוצע, בר טל אוחז ברקע עסקי, ובעברו לא מעט ניסיון בענף הון הסיכון והייעוץ הטכנולוגי. "ההישג הגדול ביותר של משרד התקשורת והשר העומד בראשו הוא גיבוש האסטרטגיה", אומר בר טל נחרצות. "ייתכן שמבחוץ לא רואים את זה, אבל אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, והשר יודע מה הוא רוצה. יש לנו דרך ברורה גם בתחום התקשורת הנייחת וגם בתחום התקשורת הניידת, שלא כולה נחשפה עדיין. אם תתבונן בתוכניות שלנו ל־2010 תגלה כי השנה אנחנו גורמים ליותר תחרות וליותר קדמה".

בר טל טוען בלהט כי המטרה היא להפוך את תשתיות הפס הרחב בישראל לאוטוסטרדה. "אני לא מוריד מחשיבות 'נתיבי ישראל', אבל התחבורה התקשורתית פוגשת את הפריפריה עוד בגילי שלוש, ארבע, חמש ושש, והיא זו שמייצרת את השינוי החינוכי, התרבותי והטכנולוגי העמוק ביותר. אך אתה לא יכול לשרת 1.4 מיליון מורים ותלמידים בטכנולוגיות מתקדמות כשאין לך תשתית רחבה דיה".

"אנחנו באבולוציה"

האם לדבריו של בר טל יש אחיזה גם במציאות? לפני כשבועיים הכריזו שר התקשורת משה כחלון ושר האוצר יובל שטייניץ על ועדה חדשה בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת ומכון היצוא לשעבר אמיר חייק, שתבחן דרכים ליישום עקרון "השוק הסיטונאי" בעולם התקשורת הנייחת. עיקרון זה, שהוגדר בדו"ח ועדת גרונאו מ־2008, גורס כי יש לכפות על ספקיות התקשורת הנייחת, דהיינו בזק ו־HOT, למכור את מוצריהן גם כספק סיטונאי. בדרך זאת חברות אחרות, כמו סמייל או נטוויז'ן, יוכלו לקנות מבזק ומ־HOT חיבורי DSL ולמכור אותם ללקוח. אולם בכתב מינוי הוועדה היא הוגבלה מלהכניס לשיקוליה את המתרחש בתחום התקשורת הניידת.

כיצד מתמנה ועדה בשנת 2010 שמתעלמת מההתלכדות של מערכי הטלפוניה ותקשורת הנתונים הניידת והנייחת? שוב אתם נותנים לשוק להציב אתכם מאחור?

"אנחנו באבולוציה. על העיקרון שאומר שבסופו של דבר השווקים הללו יתלכדו אני מסכים, אבל לא נכון להגיד בנקודת הזמן הנוכחית שהשירותים הנייחים והניידים הם תחליפיים ומשחקים באותו שוק. אם אני מסתכל על התשובה לשאלה 'כיצד מורכב השוק?' לפי הבחינה של ההגבלים העסקיים, אני עדיין רואה בעולם התקשורת גבולות מהותיים, לא טכנולוגיים, שמונעים מהשווקים הללו להתלכד. הנייח והנייד עדיין שונים בממד הפונקציונלי, כלומר הניידות מול הנייחות, ובממד התמחירי. עדיין יש הפרשים גדולים בין מחירי השיחות בסלולר למחירי השיחות בנייח, ולכן אני עדיין לא יכול להגדיר אותם כתחליפיים".

מה דעתך על מניית בזק:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

האינטרנט הסלולרי מהווה כבר היום תשתית אינטרנט גם לבתים ולעסקים, במחירים שאמנם גבוהים מהאינטרנט הנייח אבל מטשטשים את הגבולות שאתה מציב מבחינה פונקציונלית.

"לקוח שמעדיף אינטרנט סלולרי על פני אינטרנט קווי בבית עושה זאת כדי ליהנות מהניידות בתוך הבית, כמו לקחת את המחשב גם לסלון. הוא לא יכול לעשות את זה עם אינטרנט נייח".

כשבזק ו־HOT מסבסדות ללקוח נתב אלחוטי לבית, הן מאפשרות לו לקחת את האינטרנט הנייח לכל חדר בבית, בדיוק כמו אינטרנט נייד. הטכנולוגיה מטשטשת את הגבולות המלאכותיים שאתם מנסים בכוח לשמר.

"המוצרים האלה בכל זאת עדיין לא משחקים באותו שוק ממש, אך יש להם נקודות חפיפה. אם נחבר אותם אנחנו יוצרים עיוות בשוק ברמה הרגולטורית וברמה המסחרית. אני שוב מדגיש: הראייה שהשווקים הללו יתלכדו היא נכונה, וכך גם אני חושב = אבל השאלה הגדולה מבחינתנו היא לגבי עיתוי היישום של ההתלכדות הזו בפעולות שלנו, ולדעתי אנחנו עוד לא שם. מתי זה יקרה? כשהעלויות שהלקוח משלם על תשתית התקשורת הסלולרית יירדו, והשוק ייבחן לפי השירותים שניתנים על גבי התשתיות".

בר טל: "אם החברות הללו חושבות שהן מהירות ויעילות יותר ויש להן נקודת התחלה טובה יותר משל מישהו אחר, שינצלו את זה. Shoot, don't talk" צילום: אוראל כהן

ובינתיים יצר המשרד במשך השנים מצב מגוחך שיש רישיון נפרד ל־VOIP על אינטרנט נייח ו־VOIP על אינטרנט נייד, כשאני ואתה יכולים להשתמש באותה תוכנה בדיוק בבית ובנייד.

"אנחנו נטפל בנושא הזה, אבל אתה מדבר איתי על תת־נישה של תחום המפעילים הווירטואליים, ויש לי משאבים מוגבלים במשרד לטפל בזה מול הנושאים האסטרטגיים יותר. צריך להיות ריאליים, ולמרות המחסור בכוח אדם אנחנו עושים השנה דברים שעשר שנים לא עשו כאן. קודם כל נתמקד בהרים הגבוהים, אחר כך בגבשושיות".

מסקנות ועדת חייק, שיתפרסמו בעוד שנה, יתייחסו לשוק שיכול להיראות אחרת לגמרי, אבל אתם לא מאפשרים לוועדה להביא בחשבון את השינויים הללו.

"לוועדה הוקצבה שנה, אבל היא יכולה לסיים את עבודתה לפני כן, ובכל מקרה השינויים לא יתרחשו השנה. לו הייתי חושב שאותו תהליך שאתה מדבר עליו יקרה בחצי השנה הקרובה, היינו נוהגים אחרת. אבל במצב היום אי אפשר לטעון כך, להסתמך על השינוי הזה ולהצליח לעמוד במבחן משפטי ובהגבלים העסקיים. הוועדה הזו נוגעת בנושא המרכזי של שוק התקשורת היום, השוק הסיטונאי, ותייעץ למשרד כיצד ליישם את המלצות דו"ח גרונאו לגביו".

זה נראה כמו פספוס אדיר: ועדה שיכולה לסייע לקבוע מדיניות לשנים קדימה במקום לכבות שריפות בהווה. ובכל זאת, אתם מבקשים ממנה להתייחס רק למצב הקיים ולשוק שגם אתה מודה שייראה אחרת בעוד כמה שנים.

"אני צריך להיות מעשי. השוק עוד לא נמצא במצב שאותו אתה מתאר, ואם אני מתייחס לתסריטים שתיארת, אני יוצר מצב של דיונים ארוכים, והדברים הבוערים לא מטופלים. קיימות שתי דיסציפלינות לקידום תחרות: עידוד ספקי שירותים ועידוד ספקי תשתיות. אנחנו משלבים ביניהם בגבולות הרציונליים, אבל הם נחשבים אגרסיביים בהשוואה למדינות ולרגולטורים אחרים. כשאני מקדם שוק סיטונאי, אני בעצם מעודד יותר ספקי שירות על גבי תשתיות קיימות.

"ביקשתי מהוועדה שתבדוק גם נושאים כמו Subloop־Unbundling ו־Bitstream Access על רשת ה־NGN של בזק. אנחנו לא חיים בעבר, אנחנו בודקים מה המשמעות של ה־NGN של בזק מבחינת פתיחת התשתיות למתחרים".

בזק טוענת שמבנה הרשת החדשה לא מאפשר פתיחה שלה למתחרים ולכן כל רגולציה שלכם לא רלוונטית.

"בוא נגיד שזה אכן מורכב ושונה, אבל בדיוק כמו באירופה גם אנחנו נשבור את הראש כדי לגלות איך מתייחסים לדבר הזה. אנחנו כרגע נמצאים במכרז באירופה שבסופו ייבחר רגולטור ממדינה מסוימת שילווה אותנו בתהליכים הללו ויתרום לנו מניסיונו ומהידע שלו".

מפחדים מחברת החשמל?

במסגרת שאיפתו של השר כחלון לטפל בנושא תשתיות התקשורת בישראל, הוא רואה בהכנסתה של חברת החשמל לשוק האינטרנט פרויקט מהותי. לחברה תשתית קיימת של סיבים אופטיים שיכולה לשמש כתשתית תמסורת לחברות תקשורת שיבקשו להתחרות בחברות הקיימות. כמו כן, לחברת החשמל הוענק רישיון לניסוי חיבור בסיבים אופטיים עד בתי לקוחות בקריית שמונה, כדי לאפשר לה בשנים הקרובות להפוך לספק תשתית אופטית לבתי אזרחי כל המדינה ולהציע מהירות של מאות מגה לשנייה, לעומת 50 ו־100 מגה שמציעות כיום בזק ו־HOT.

המהלך זכה לביקורת פומבית, בעיקר מצדה של HOT, ובבזק העדיפו בינתיים לנקוט שתיקה רועמת כלפי חוץ. מנכ"ל HOT הרצל עוזר שלח מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו טען כי הליך הכנסתה של חברת החשמל לשוק התקשורת לא התקבל באופן תקין, ומדובר באיום ממשי על יציבותה העתידית של HOT, שכבר כיום חייבת 3.5 מיליארד שקל לבנקים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה, איל גבאי, השיב לעוזר כי כניסת חברת החשמל לתחום הינה בעלת חשיבות לאומית ותסייע להגביר את התחרות.

מנכ"ל הוט הרצל עוזר. התלונן בפני ראש הממשלה צילום: אלי דסה

גם בר טל לא מתרשם מהפנייה של HOT. "קודם כל כדאי ש־HOT תזכור כמה שנים היא מקבלת הגנת ינוקא בשוק התקשורת, ויש גבול. HOT מחויבת בפריסה אוניברסלית של הרשת שלה וטרם עמדה בה. אף אחד גם לא עצר אותה מלפרוס את טכנולוגיית הרשת החדשה שלה. עם כל הכבוד לשתי ספקיות התשתית הגדולות, שנהנות מהיכולת שלהן להקפיא מצב קיים ולהתקדם באיטיות רבה מבחינה טכנולוגית, מדינה לא יכולה לעצור ולחכות להן ולהסתכל בינתיים איך מדינות במזרח נמצאות כבר עשר שנים במצב שאנחנו אולי נגיע אליו בעתיד. אם החברות הללו חושבות שהן מהירות ויעילות יותר ויש להן נקודת התחלה טובה יותר משל מישהו אחר, שינצלו את זה. אם יש להן יכולת טכנולוגית לעשות את זה, שיעשו. Shoot, Don't talk.

"אם בא שחקן שלישי ומאיים על השתיים הקיימות ומציע קפיצת מדרגה, לא תהיה להן ברירה והן תיאלצנה להיות לפחות באותה רמה. אני מציע, ברמה האסטרטגית, שחברות תקשורת לא יסמכו על כבלי הנחושת בתור תשתית התקשורת שלהן, כי אנחנו נמצאים כבר בעידן הסיבים האופטיים".

ובכל זאת, הטענה היא שחברת החשמל, להזכירך לא גוף קטן ועני, מקבלת יחס מהיר ותומך באופן לא פרופורציונלי לחברות האחרות. לא הוצאתם אפילו שימוע בעניינה.

"חברת החשמל קיבלה רישיון לניסוי, ולאחר שהיא תסיים את הניסוי יתחיל תהליך של חקיקה, ותהליך חקיקה הוא השימוע הכי ציבורי שיש".

עוזר טוען שהמשרד עסוק בלמרר את חיי HOT ובזק במקום להסתכל על העיוותים בשוק הסלולר.

"אנחנו אכן הקשבנו להרצל עוזר, אלא שבפועל התחלנו לעשות דברים הרבה לפני שהוא התלונן. אל תקנא בחברות הסלולר. מה שענף הסלולר עומד לעבור השנה - בזק עוד תרגיש טוב ליד זה. אנחנו לא מטפלים בשוק הסלולר? אנחנו בוחנים בימים אלו את תעריפי דמי הקישוריות, הרישיונות למפעילים וירטואליים מוכנים על המדף, נכריח אותם לספק נדידה ארצית (מתן אפשרות ללקוחות מירס, למשל, להתחבר לרשתות המפעילות האחרות באזורים שבהם אין קליטה שלה - ג"נ), נוציא מכרז תדרים למפעיל סלולרי נוסף, ובקרוב נפרסם שימוע שיתייחס לשורה של עיוותים צרכניים שקשורים לחברות הסלולר. איך עוד אפשר לעשות את המוות לסלולר? אני אומר לך, אחרי שיחות שהיו לי גם בברצלונה עם רגולטורים במדינות אחרות - אין טיפול של רגולטור בסלולר שמתנהל בכאלה רמות של אסרטיביות כמו בארץ".

השינוי יבוא בעוד חודשיים

חברת הייעוץ הבינלאומית NERA הגישה למשרד התקשורת בסוף ינואר נתוני ביניים על שוק הסלולר, שאמורים לסייע למשרד התקשורת לבצע כמה מהלכים משמעותיים בתחום. רכיב דמי הקישוריות, הלוא הם התשלומים שמעבירות חברות הסלולר בינן לבין עצמן כ"דמי העברת שיחה", יקוצץ כנראה משמעותית, אם כי בר טל מסרב בכל תוקף אפילו לרמוז אם אכן יקוצצו ובאיזה היקף מדובר ("האיש היחיד שחשוף לחומר כרגע הוא סמנכ"ל בכיר לכלכלה במשרד, אסף כהן, וביקשתי להיות ממודר עד שהוא מסיים את עבודתו", הוא אומר).

כמו כן , נתוני NERA ישמשו את משרד התקשורת בקביעת תעריפי "הנדידה הארצית" (National Roaming), שאמורה לסייע לחברת מירס לעבור את שלב הביניים עד להפעלתה של רשת מתקדמת וכלל־ארצית. תחום נוסף שיושפע בעקיפין מנתוני NERA הוא המתחרים הווירטואליים, שכן חלק גדול מהמפעילים הווירטואליים הפוטנציאליים ממתינים לחשיפת נתונים אלו כדי לדעת באיזה טווח מחירים הם צפויים להיתקל במהלך דיוניהם על קביעת התעריפים מול חברות הסלולר הקיימות.

אם הדברים יתרחשו לפי לוחות הזמנים של בר טל, בעוד כחודשיים יחל השינוי בשוק הסלולר. כאשר נתוני NERA יחלו להיחשף, המפעילים הווירטואליים יחלו להגיש בקשות לרישיונות, ובמקביל גם יתקיים מה שמכונה במשרד "השימוע הצרכני", שעתיד להציב בפני חברות הסלולר שורה של טענות בנושאי תמחור, גבייה, טיפול בלקוחות וכדומה, כדי לתקן את העיוותים הללו לאחר סיום השימוע.

שינוי בשוק הסלולר קשור גם לשינוי בקבוצות התקשורת עצמן. מתי תיבחן שוב נחיצות ההפרדה המבנית של בזק ו־HOT?

"זה תלוי במסקנות של ועדת חייק לגבי יישום השוק הסיטונאי. כאשר התשתיות נפתחות, החברות יכולות לבוא ולטעון טיעונים שונים, בין השאר לגבי ההפרדה המבנית, והטיעונים הללו ייבחנו לגופם. צריך גם להבין על מה הדיון - בזק רוצה לפעול כיחידה אחת שלמעשה תהיה גם הסיטונאי וגם הקמעונאי, כלומר גם תמכור DSL לאחר יישום השוק הסיטונאי לכל החברות, וגם תציע קישוריות אינטרנט בעצמה ולא באמצעות חברה־בת. במצב שכזה לא יהיה אכפת לבזק שיחידת קישוריות האינטרנט שלה תסבול אבל יחידת תשתית האינטרנט תרוויח, כי הכל נשאר באותו כיס. חברות כמו נטוויז'ן וסמייל, מנגד, שאינן בעלות תשתית נפגעות מהתנהלות שכזו, ולכן אנחנו גם נשמע מהוועדה כיצד ניתן לפתור את הבעיה הזו, שתתייחס בעקיפין בין היתר לעניין ההפרדה המבנית".

אתה יכול להצהיר כאן שההפרדה המבנית ב־HOT מתקיימת כפי שהיא מתקיימת בבזק? המערכות שם נפרדות לחלוטין, אין העברת מידע בין פעילות הטלוויזיה והאינטרנט, למשל?

"HOT לא דומה לבזק בהרבה אלמנטים. גם אם הטענות לגבי HOT נכונות, האפקטיביות של עוצמת הנכונות שלהן בשוק היא נמוכה, אך אם טענות כאלה נכונות לגבי בזק, האפשרות שלה לפגוע בחברות האחרות רחבה הרבה יותר".

הטענה של בזק היא שאם במשרד התקשורת לא אוכפים הפרדה מבנית ב־HOT, תבטלו אותה רשמית במקום לשחק ב"נדמה לי".

"אי אפשר כל הזמן להתלונן. יש ב־HOT הפרדה מבנית חלקית. ל־HOT אין כל הסגמנטים שיש לבזק בשוק, ורמת היכולת למנף את השליטה בשירותים מול השחקן הוותיק, שמחזיק את רוב השוק הישראלי, שונה. יש קשר רציונלי בין מצבה של HOT לבין מידת ההפרדה. אני לא פוסל שום דבר שבבזק אומרים לפני שאני בודק. אבל גם אם הטיעון התאורטי שלהם נכון, ברמה הפרקטית הוא עדיין לא הגיע למצב שנפעל לגביו".