האם נקודת הג'י היא מיתוס?

יש אזור בגוף שרופאים ומומחי אנטומיה רבים כלל לא מאמינים שהוא קיים. הוא מסתורי כמו שקע מריאנה, האזור באוקיינוס השקט שחושבים שנפרש כמעט 11 ק"מ מתחת לפני הים. אין ספק שהוא מסביר פנים כמו אותו שקע, וכמותו, קשה מאוד להגיע אליו. רבים ניסו לנכס את האזור הזה לעצמם, ומעטים הצליחו. האזור הזה הוא נקודת הג'י הנשית.

לפרסומה של נקודת הג'י אחראית ד"ר בברלי וויפל, שהיתה מהראשונים שהכריזו על חשיבותה במיניות הנשית. היא ועמיתיה קראו לנקודה על שם ד"ר ארנסט גרפנברג, הרופא שחתום על עבודה חלוצית בתיאור אזור זה באנטומיה הנשית, וממפתחי ההתקן התוך־רחמי.

המאמינים בקיום נקודת הג'י נוהגים למקם אותה ממש בתוך פתח הנרתיק, בדופן הקרובה לבטן. הם מצטטים נשים שדיווחו כי גירוי האזור גרם להן לאורגזמה שונה לגמרי מזו שמגיעה מגירויים אחרים. למתנגדי נקודת הג'י, שמצטטים נשים שדיווחו כי אינן חשות שום גירוי באזור הזה, משיבים המאמינים שבוודאי מדובר בהבדלים האנטומיים בין אשה לאשה, ובכך שלכמה נשים הרקמות באזור רגישות פחות.

נקודת הג'י. מתברר שהיא קיימת עטיפת הסרט

יש המאמינים בקיומה של "נקודת ג'י גברית". כמה גברים נהנים מגירוי אנאלי, בין היתר בגלל האפשרות להגיע כך בקלות לבלוטת הערמונית שלהם. אך מאחר שמעטים יודו כי הם נהנים מתחושה שכזו, קשה לבדוק גם את הטענה הזאת.

מהי, אם כן, התשובה? האם העב"מ האנטומי הזה קיים או שאינו אלא מיתוס? החוקר הסלובקי ד"ר מילאן זביאצ'יץ' בילה את רוב הקריירה שלו במחקר האנטומיה המינית הנשית, וגילה משהו שהוא לא פחות ממדהים. אם אתם מאמינים בעב"מים, כמובן.

ד"ר זביאצ'יץ' טוען שכמו לגברים, גם לנשים יש בלוטת ערמונית, הבלוטה הקשורה בייצור חלק מהנוזל המרכיב את נוזל הזרע. בלוטת ערמונית נשית אינה מוזכרת בשום ספר לימוד או אטלס אנטומי, והיא נעדרת משם כמו עוד תופעה הקשורה במיניות האשה - הפליטה הנשית. עם זאת, הפליטה הנשית היא תופעה שנשים רבות מדווחות עליה, ולדבריהן, הנוזל בפליטה הנשית אינו דומה לשום הפרשת גוף שהן מכירות.

עדויות מדעיות מעבר לדיווחים הללו אין, אבל בבדיקות MRI ואולטרסאונד של האזור שבו אמורה להיות נקודת הג'י אפשר לראות אצל נשים רבות עצם קטנטן הדומה בצורתו לבלוטת ערמונית גברית. העצם הזה נמצא בעיקר אצל הנשים שדיווחו כי הן יכולות לפלוט, וניתוח נוזלי הפליטה שלהן גילה בו כמה מרכיבים שנהוג לחשוב שנמצאים אצל גברים בלבד. ישנם אפילו כמה דיווחים בודדים ונדירים על נשים שחלו במה שנראה כסרטן הערמונית.

התחלתי לאחרונה פרויקט מחקר בניסיון להבין מה בדיוק קורה שם, באזור הרקמות הנשיות הנקביות, ומה השימוש לנוזלים שהן יכולות לייצר. אחרי הכל, ייתכן שנקודת הג'י היא בסופו של דבר רק מיתוס, ולנוזלי הפליטה הנשיים יש תפקידים רפואיים כגון מניעת דלקות בדרכי השתן – שכידוע יכולות בקלות להרוס ערב.

אבל נראה שנקודת הג'י הנשית אינה מיתוס, אלא בעיה בהגדרה. ייתכן שזו בלוטת ערמונית נשית שלא הוגדרה כראוי. למעשה, לפני מאות שנים האמינו שלנשים יש בלוטת ערמונית ובמשך שנים רבות דיברו על "פרוסטטיקה נקבית", עד שגינקולוג יליד סקוטלנד, אלכסנדר סקין, שינה את שם האזור ל"בלוטות סקין". אך האיבר על שמותיו השונים מופיע ב"קאמה סוטרה", או במחקריו האנטומיים של החוקר ההולנדי בן המאה ה־17 רייניר דה חראף. וכמו אזורים גיאוגרפיים רבים בעולם, האזור שינה בעלויות ושמות, כשלאחרונה הוועדה הבינלאומית הפדרטיבית למונחי אנטומיה הגדירה מחדש את בלוטות סקין כבלוטת הערמונית הנשית. אז כן, ישנם עב"מים שקיימים באמת, ותודו שאלה חדשות טובות.

הכותב הוא מומחה לביולוגיה אבולוציונית ומחבר רב המכר "דווקא החלשים שורדים"

שאלות לשרון מועלם: asksharon@calcalist.co.il