האימפריה לא מכה שנית

אין סמל מובהק יותר לבעיותיה של ארה"ב מאשר תושביה האופטימיים בדרך כלל, שלפתע משדרים מסרים תבוסתניים ופסימיים. ומדוע יהיו שמחים? החובות שלהם תופחים, הגירעונות עצומים והמשבר הכלכלי נגס בשני הנכסים החשובים להם ביותר: ערך הבתים ותיקי ההשקעות שלהם. במקביל הרס המשבר גם את שני סמלי העוצמה האמריקאיים הגדולים - תעשיית המכוניות וכן וול סטריט על בנקי ההשקעות הזוהרים שלה.

המפנה: כשהדולר הפסיק להיות הגביע הקדוש

יהיו מי שיגידו כי תהליך הכרסום בכוחה ההגמוני של ארה"ב החל עוד במלחמת וייטנאם, והנפילה התעכבה רק בגלל התפרקות הגוש הקומוניסטי וכניסתה של יפן לקיפאון מתמשך. ואולם המפנה האמיתי במעמדה של ארה"ב התרחש כאשר הדולר האמריקאי הפסיק להיות הגביע הקדוש של העולם.

כאשר האיחוד האירופי, שאמנם גם לו לא חסרות בעיות, השיק את מטבע היורו ב־2002, כל מי שהעז לחזות שפעם הוא יהיה שווה לדולר או אפילו יותר נתקל בתגובות מגחכות. מאז היו לא מעט משברים, אך היום היורו, אפילו כשהוא חבוט וחלש, עדיין חזק יותר מעמיתו האמריקאי.

יתרה מכך, בנקים מרכזיים לא מעטים בעולם, ובהם אלה של סין ושל רוסיה, מחזיקים חלק מיתרות המט"ח שלהם ביורו ולא רק בדולרים. מצב כזה היה בלתי מתקבל על הדעת לפני חמש שנים. מה שהתחיל כמדיניות של בוש "לדבר את הדולר כלפי מטה" בשיא המשבר של 2001, יצא מכלל שליטה. היום ארה"ב כבר לא מצליחה לסגור את הגירעון המסחרי הגבוה שלה באמצעות הדולר החלש.

מי שעדיין חושב כי נפילת הדולר היא עניין זמני, מוזמן להסתכל על גרף המחיר של הזהב, שנחשב למפלט בתקופות שבהן הדולר חלש. גרף זה החל להמריא מאז פרוץ המשבר האחרון ומסרב לנחות, אף שלכאורה חוסר הוודאות והחרדות כבר שככו.

הגלובליזציה תמנע מסין את המקום הראשון