תיאוריית הקשר: שנת הפטיש

לאחר שמשרד התקשורת זכה לתקופה של שקט יחסי בזירה המשפטית, נראה שהשנה הנוכחית תביא לפיתחו התדיינות ממושכת בערכאות שונות מול כל חברות התקשורת כמעט.

כעת כבר מונחות על שולחן בית המשפט לפחות חמש עתירות פעילות נגד משרד התקשורת, ומהן שתיים טריות מטעם סלקום. בעתירה הראשונה של סלקום לבג"ץ, שהוגשה בתחילת מרץ, טענה החברה כי משרד התקשורת מעכב את הטיפול בכמה נושאים שעלו בעקבות בקשותיה, וכי חלק מהנושאים אף מעוכבים זה יותר משלוש שנים.

משרד התקשורת מעדיף את מירס

בעתירה השנייה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים, משתלחת סלקום באופן ישיר במירס, שגם היא מוזכרת כמשיבה לעתירה. במסמך בן 139 עמודים הופכת סלקום את פעילותו והצהרותיו של משרד התקשורת בשנים האחרונות לכתב אישום נגד העדפה מכוונת של מירס בשוק הסלולר הישראלי. בית המשפט יידרש להכריע בחודשים הקרובים אם ניסיונו של משרד התקשורת לסייע למפעילת הסלולר הקטנה בשוק, באמצעות הגבלת זהות המשתתפים במכרז התדרים שאמור להתקיים בקרוב, הוא הליך לגיטימי לעידוד תחרות או פגיעה בעקרון השוויון.

בעתירה נוספת שהגישה לאחרונה נטוויז'ן נגד משרד התקשורת היא מוחה על הכוונה להעניק ל־HOT רישיון לאספקת קישוריות אינטרנט, ו־HOT עצמה עתרה בינואר נגד המועצה לכבלים וללוויין, הפועלת תחת משרד התקשורת, לאחר "תקרית הולמרק" שבמסגרתה צוטט יו"ר המועצה ניצן חן, שהזכיר ללקוחות HOT כי באפשרותם להתנתק משירותי החברה בגין הוצאת ערוץ הולמרק מחבילת הבסיס.

גם מירס נמצאת בין העותרות, אך נדמה כי עתירתה בנושא הפטור להצבת אנטנות קטנות נועדה לסייע למשרד התקשורת להפעיל לחץ על המשרדים האחרים להגיע לפתרון, ואינה מכוונת נגד המשרד שתומך בחיזוקה.

על הכוונת: דמי הקישוריות

חמש עתירות בארבעה חודשים הן כנראה רק יריית הפתיחה: סביר להניח שגם בנושא הפחתת דמי הקישוריות, המצוי בבחינה במשרד, תגיש אחת מחברות הסלולר עתירה לבג"ץ כדי לעכב את המהלך ככל שאפשר ולהפחית מעוצמתו, כפי שבוצע ב־2004.

בין הנספחים לעתירה האחרונה של סלקום אפשר למצוא סיכום דיון בין נציגי החברה למשרד התקשורת מחודש ינואר, שבו מצוי רמז לנושא עתירתה הבאה של סלקום - הסירוב של משרד התקשורת להשיב לה כספים ששילמה עבור תדרים ב־2001 שבהם לא עשתה שימוש.

בכירים בחברות התקשורת הישראליות טוענים לעתים קרובות כי משרד התקשורת פועל באטיות כיוון שהוא מקפיד על קוצו של יוד, מחשש שיידרש בבוא היום להגן על החלטותיו בפני בג"ץ. שיטת פעילות זו, טוענים בענף, מציבה את קדושת התהליך מעל לקדושת המסקנה וההיגיון, ולכן עדיין מצוי המשרד באיחור ניכר מול השוק עצמו.

עם זאת, חברות התקשורת עצמן הרגילו את המשרד כי ידן קלה על הדק העתירות, וכי מדובר באחת השיטות המקובלות לעכב תהליכים שאינם רצויים בעיניהן. גם אם ידחה בג"ץ את כל העתירות, יידרשו חברות התקשורת לשלם הוצאות משפט בסכומים מזעריים ביחס להכנסותיהן, אך הצלחה בעיכוב רפורמות של משרד התקשורת שווה לחברות כסף רב.